1.1  Im achten Monat des zweiten Jahres des Darius erging des HERRN Wort an Sacharja, den Sohn Berechjas, des Sohnes Iddos, den Propheten, also: 1.2  Der HERR ist über eure Väter zornig gewesen! 1.3  Darum sollst du zu ihnen sagen: So spricht der HERR der Heerscharen: Kehret um zu mir, spricht der HERR der Heerscharen, so will ich mich zu euch kehren! spricht der HERR der Heerscharen. 1.4  Seid nicht wie eure Väter, denen die frühern Propheten gepredigt und gesagt haben: So spricht der HERR der Heerscharen: Kehret doch um von euren bösen Wegen und von euren schlimmen Taten! Sie hörten aber nicht und achteten nicht auf mich, spricht der HERR. 1.5  Wo sind nun eure Väter, und die Propheten, leben sie ewig? 1.6  Aber meine Worte und meine Beschlüsse, welche ich meinen Knechten, den Propheten, zu verkündigen befohlen haben, haben sie nicht eure Väter getroffen, so daß sie umkehrten und sprachen: Wie der HERR der Heerscharen sich vorgenommen hatte, uns zu tun nach unserm Wandel und nach unsren Taten, so hat er uns auch getan? 1.7  Am vierundzwanzigsten Tage des elften Monats (das ist der Monat Schebat), im zweiten Jahre des Darius, erging das Wort des HERRN an Sacharja, den Sohn Berechjas, des Sohnes Iddos, den Propheten, also: 1.8  Ich schaute bei Nacht und siehe, ein Mann ritt auf einem rötlichen Pferd, und er hielt unter den Myrten, die in der Tiefe stehen, und hinter ihm her rötliche, fuchsrote und weiße Rosse. 1.9  Da fragte ich: Mein Herr, was bedeuten diese? Da sprach der Engel, der mit mir redete, zu mir: Ich will dir zeigen, wer diese sind! 1.10  Und der Mann, der zwischen den Myrten hielt, antwortete und sprach: Das sind die, welche der HERR gesandt hat, die Erde zu durchstreifen! 1.11  Und sie antworteten dem Engel des HERRN, der zwischen den Myrten hielt, und sprachen: Wir haben die Erde durchstreift und siehe, die ganze Erde ist still und ruhig! 1.12  Da antwortete der Engel des HERRN und sprach: HERR der Heerscharen, wie lange willst du dich nicht erbarmen über Jerusalem und über die Städte Judas, über welche du gezürnt hast diese siebzig Jahre? 1.13  Da antwortete der HERR dem Engel, der zu mir redete, mit guten Worten und tröstlichen Worten. 1.14  Und der Engel, der mit mir redete, sprach zu mir: Predige und sprich: So spricht der HERR der Heerscharen: Ich eifere für Jerusalem und für Zion mit großem Eifer 1.15  und bin sehr erzürnt über die gleichgültigen Nationen; denn als ich nur ein wenig erzürnt war, halfen sie zum Unglück! 1.16  Darum spricht der HERR also: Ich habe mich Jerusalem wieder voll Erbarmen zugewandt; mein Haus soll darin gebaut werden, spricht der HERR der Heerscharen, und man wird die Meßschnur ausspannen über Jerusalem. 1.17  Predige wiederum und sprich: So spricht der HERR der Heerscharen: Meine Städte sollen wiederum von Gutem überfließen, und der HERR wird Zion wieder trösten und Jerusalem wieder erwählen! 1.18  (H2-1) Und ich hob meine Augen auf und schaute und siehe, vier Hörner. 1.19  (H2-2) Und ich fragte den Engel, der mit mir redete: Was bedeuten diese? Er sprach zu mir: Das sind die Hörner, welche Juda, Israel und Jerusalem zerstreut haben. 1.20  (H2-3) Da ließ mich der HERR vier Schmiede sehen. 1.21  (H2-4) Und ich fragte: Was wollen diese machen? Er sprach: Jene sind die Hörner, welche Juda so versprengt haben, daß niemand mehr sein Haupt erheben durfte; aber diese sind gekommen, um sie abzuschrecken und die Hörner der Nationen niederzuwerfen, die ihr Horn gegen das Land Juda erhoben haben, um es zu zerstreuen.

1.1  ἐν τῷ ὀγδόῳ μηνὶ ἔτους δευτέρου ἐπὶ δαρείου ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς ζαχαριαν τὸν τοῦ βαραχιου υἱὸν αδδω τὸν προφήτην λέγων 1.2  ὠργίσθη κύριος ἐπὶ τοὺς πατέρας ὑμῶν ὀργὴν μεγάλην 1.3  καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ἐπιστρέψατε πρός με καὶ ἐπιστραφήσομαι πρὸς ὑμᾶς λέγει κύριος 1.4  καὶ μὴ γίνεσθε καθὼς οἱ πατέρες ὑμῶν οἷς ἐνεκάλεσαν αὐτοῖς οἱ προφῆται οἱ ἔμπροσθεν λέγοντες τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ἀποστρέψατε ἀπὸ τῶν ὁδῶν ὑμῶν τῶν πονηρῶν καὶ ἀπὸ τῶν ἐπιτηδευμάτων ὑμῶν τῶν πονηρῶν καὶ οὐ προσέσχον τοῦ εἰσακοῦσαί μου λέγει κύριος 1.5  οἱ πατέρες ὑμῶν ποῦ εἰσιν καὶ οἱ προφῆται μὴ τὸν αἰῶνα ζήσονται 1.6  πλὴν τοὺς λόγους μου καὶ τὰ νόμιμά μου δέχεσθε ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαι ἐν πνεύματί μου τοῖς δούλοις μου τοῖς προφήταις οἳ κατελάβοσαν τοὺς πατέρας ὑμῶν καὶ ἀπεκρίθησαν καὶ εἶπαν καθὼς παρατέτακται κύριος παντοκράτωρ τοῦ ποιῆσαι κατὰ τὰς ὁδοὺς ὑμῶν καὶ κατὰ τὰ ἐπιτηδεύματα ὑμῶν οὕτως ἐποίησεν ὑμῖν 1.7  τῇ τετράδι καὶ εἰκάδι τῷ ἑνδεκάτῳ μηνί οὗτός ἐστιν ὁ μὴν σαβατ ἐν τῷ δευτέρῳ ἔτει ἐπὶ δαρείου ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς ζαχαριαν τὸν τοῦ βαραχιου υἱὸν αδδω τὸν προφήτην λέγων 1.8  ἑώρακα τὴν νύκτα καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ ἐπιβεβηκὼς ἐπὶ ἵππον πυρρόν καὶ οὗτος εἱστήκει ἀνὰ μέσον τῶν δύο ὀρέων τῶν κατασκίων καὶ ὀπίσω αὐτοῦ ἵπποι πυρροὶ καὶ ψαροὶ καὶ ποικίλοι καὶ λευκοί 1.9  καὶ εἶπα τί οὗτοι κύριε καὶ εἶπεν πρός με ὁ ἄγγελος ὁ λαλῶν ἐν ἐμοί ἐγὼ δείξω σοι τί ἐστιν ταῦτα 1.10  καὶ ἀπεκρίθη ὁ ἀνὴρ ὁ ἐφεστηκὼς ἀνὰ μέσον τῶν ὀρέων καὶ εἶπεν πρός με οὗτοί εἰσιν οὓς ἐξαπέσταλκεν κύριος τοῦ περιοδεῦσαι τὴν γῆν 1.11  καὶ ἀπεκρίθησαν τῷ ἀγγέλῳ κυρίου τῷ ἐφεστῶτι ἀνὰ μέσον τῶν ὀρέων καὶ εἶπον περιωδεύκαμεν πᾶσαν τὴν γῆν καὶ ἰδοὺ πᾶσα ἡ γῆ κατοικεῖται καὶ ἡσυχάζει 1.12  καὶ ἀπεκρίθη ὁ ἄγγελος κυρίου καὶ εἶπεν κύριε παντοκράτωρ ἕως τίνος οὐ μὴ ἐλεήσῃς τὴν ιερουσαλημ καὶ τὰς πόλεις ιουδα ἃς ὑπερεῖδες τοῦτο ἑβδομηκοστὸν ἔτος 1.13  καὶ ἀπεκρίθη κύριος παντοκράτωρ τῷ ἀγγέλῳ τῷ λαλοῦντι ἐν ἐμοὶ ῥήματα καλὰ καὶ λόγους παρακλητικούς 1.14  καὶ εἶπεν πρός με ὁ ἄγγελος ὁ λαλῶν ἐν ἐμοί ἀνάκραγε λέγων τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ἐζήλωκα τὴν ιερουσαλημ καὶ τὴν σιων ζῆλον μέγαν 1.15  καὶ ὀργὴν μεγάλην ἐγὼ ὀργίζομαι ἐπὶ τὰ ἔθνη τὰ συνεπιτιθέμενα ἀνθ' ὧν ἐγὼ μὲν ὠργίσθην ὀλίγα αὐτοὶ δὲ συνεπέθεντο εἰς κακά 1.16  διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ἐπιστρέψω ἐπὶ ιερουσαλημ ἐν οἰκτιρμῷ καὶ ὁ οἶκός μου ἀνοικοδομηθήσεται ἐν αὐτῇ λέγει κύριος παντοκράτωρ καὶ μέτρον ἐκταθήσεται ἐπὶ ιερουσαλημ ἔτι 1.17  διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ἐπιστρέψω ἐπὶ ιερουσαλημ ἐν οἰκτιρμῷ καὶ ὁ οἶκός μου ἀνοικοδομηθήσεται ἐν αὐτῇ λέγει κύριος παντοκράτωρ καὶ μέτρον ἐκταθήσεται ἐπὶ ιερουσαλημ ἔτι καὶ εἶπεν πρός με ὁ ἄγγελος ὁ λαλῶν ἐν ἐμοί ἀνάκραγε λέγων τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ἔτι διαχυθήσονται πόλεις ἐν ἀγαθοῖς καὶ ἐλεήσει κύριος ἔτι τὴν σιων καὶ αἱρετιεῖ ἔτι τὴν ιερουσαλημ 1.18  καὶ ἦρα τοὺς ὀφθαλμούς μου καὶ εἶδον καὶ ἰδοὺ τέσσαρα κέρατα 1.19  καὶ εἶπα πρὸς τὸν ἄγγελον τὸν λαλοῦντα ἐν ἐμοί τί ἐστιν ταῦτα κύριε καὶ εἶπεν πρός με ταῦτα τὰ κέρατα τὰ διασκορπίσαντα τὸν ιουδαν καὶ τὸν ισραηλ 1.20  καὶ ἔδειξέν μοι κύριος τέσσαρας τέκτονας 1.21  καὶ εἶπα τί οὗτοι ἔρχονται ποιῆσαι καὶ εἶπεν πρός με ταῦτα τὰ κέρατα τὰ διασκορπίσαντα τὸν ιουδαν καὶ τὸν ισραηλ κατέαξαν καὶ οὐδεὶς αὐτῶν ἦρεν κεφαλήν καὶ εἰσῆλθον οὗτοι τοῦ ὀξῦναι αὐτὰ εἰς χεῖρας αὐτῶν τὰ τέσσαρα κέρατα τὰ ἔθνη τὰ ἐπαιρόμενα κέρας ἐπὶ τὴν γῆν κυρίου τοῦ διασκορπίσαι αὐτήν

1.1  en toh ogdooh mehni etoys deyteroy epi dareioy egeneto logos kyrioy pros zacharian ton toy barachioy yion addoh ton prophehtehn legohn 1.2  ohrgistheh kyrios epi toys pateras ymohn orgehn megalehn 1.3  kai ereis pros aytoys tade legei kyrios pantokratohr epistrepsate pros me kai epistraphehsomai pros ymas legei kyrios 1.4  kai meh ginesthe kathohs oi pateres ymohn ois enekalesan aytois oi prophehtai oi emprosthen legontes tade legei kyrios pantokratohr apostrepsate apo tohn odohn ymohn tohn ponehrohn kai apo tohn epitehdeymatohn ymohn tohn ponehrohn kai oy proseschon toy eisakoysai moy legei kyrios 1.5  oi pateres ymohn poy eisin kai oi prophehtai meh ton aiohna zehsontai 1.6  plehn toys logoys moy kai ta nomima moy dechesthe osa egoh entellomai en pneymati moy tois doylois moy tois prophehtais oi katelabosan toys pateras ymohn kai apekrithehsan kai eipan kathohs paratetaktai kyrios pantokratohr toy poiehsai kata tas odoys ymohn kai kata ta epitehdeymata ymohn oytohs epoiehsen ymin 1.7  teh tetradi kai eikadi toh endekatoh mehni oytos estin o mehn sabat en toh deyteroh etei epi dareioy egeneto logos kyrioy pros zacharian ton toy barachioy yion addoh ton prophehtehn legohn 1.8  eohraka tehn nykta kai idoy anehr epibebehkohs epi ippon pyrron kai oytos eistehkei ana meson tohn dyo oreohn tohn kataskiohn kai opisoh aytoy ippoi pyrroi kai psaroi kai poikiloi kai leykoi 1.9  kai eipa ti oytoi kyrie kai eipen pros me o aggelos o lalohn en emoi egoh deixoh soi ti estin tayta 1.10  kai apekritheh o anehr o ephestehkohs ana meson tohn oreohn kai eipen pros me oytoi eisin oys exapestalken kyrios toy periodeysai tehn gehn 1.11  kai apekrithehsan toh aggeloh kyrioy toh ephestohti ana meson tohn oreohn kai eipon periohdeykamen pasan tehn gehn kai idoy pasa eh geh katoikeitai kai ehsychazei 1.12  kai apekritheh o aggelos kyrioy kai eipen kyrie pantokratohr eohs tinos oy meh eleehsehs tehn ieroysalehm kai tas poleis ioyda as ypereides toyto ebdomehkoston etos 1.13  kai apekritheh kyrios pantokratohr toh aggeloh toh laloynti en emoi rehmata kala kai logoys paraklehtikoys 1.14  kai eipen pros me o aggelos o lalohn en emoi anakrage legohn tade legei kyrios pantokratohr ezehlohka tehn ieroysalehm kai tehn siohn zehlon megan 1.15  kai orgehn megalehn egoh orgizomai epi ta ethneh ta synepitithemena anth' ohn egoh men ohrgisthehn oliga aytoi de synepethento eis kaka 1.16  dia toyto tade legei kyrios epistrepsoh epi ieroysalehm en oiktirmoh kai o oikos moy anoikodomehthehsetai en ayteh legei kyrios pantokratohr kai metron ektathehsetai epi ieroysalehm eti 1.17  dia toyto tade legei kyrios epistrepsoh epi ieroysalehm en oiktirmoh kai o oikos moy anoikodomehthehsetai en ayteh legei kyrios pantokratohr kai metron ektathehsetai epi ieroysalehm eti kai eipen pros me o aggelos o lalohn en emoi anakrage legohn tade legei kyrios pantokratohr eti diachythehsontai poleis en agathois kai eleehsei kyrios eti tehn siohn kai airetiei eti tehn ieroysalehm 1.18  kai ehra toys ophthalmoys moy kai eidon kai idoy tessara kerata 1.19  kai eipa pros ton aggelon ton laloynta en emoi ti estin tayta kyrie kai eipen pros me tayta ta kerata ta diaskorpisanta ton ioydan kai ton israehl 1.20  kai edeixen moi kyrios tessaras tektonas 1.21  kai eipa ti oytoi erchontai poiehsai kai eipen pros me tayta ta kerata ta diaskorpisanta ton ioydan kai ton israehl kateaxan kai oydeis aytohn ehren kephalehn kai eisehlthon oytoi toy oxynai ayta eis cheiras aytohn ta tessara kerata ta ethneh ta epairomena keras epi tehn gehn kyrioy toy diaskorpisai aytehn

1.1  בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־זְכַרְיָה בֶּן־בֶּרֶכְיָה בֶּן־עִדֹּו הַנָּבִיא לֵאמֹר׃ 1.2  קָצַף יְהוָה עַל־אֲבֹותֵיכֶם קָצֶף׃ 1.3  וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות שׁוּבוּ אֵלַי נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וְאָשׁוּב אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃ 1.4  אַל־תִּהְיוּ כַאֲבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר קָרְאוּ־אֲלֵיהֶם הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות שׁוּבוּ נָא מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים [וּמַעֲלִילֵיכֶם כ] (וּמַעַלְלֵיכֶם ק) הָרָעִים וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא־הִקְשִׁיבוּ אֵלַי נְאֻם־יְהוָה׃ 1.5  אֲבֹותֵיכֶם אַיֵּה־הֵם וְהַנְּבִאִים הַלְעֹולָם יִחְיוּ׃ 1.6  אַךְ ׀ דְּבָרַי וְחֻקַּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת־עֲבָדַי הַנְּבִיאִים הֲלֹוא הִשִּׂיגוּ אֲבֹתֵיכֶם וַיָּשׁוּבוּ וַיֹּאמְרוּ כַּאֲשֶׁר זָמַם יְהוָה צְבָאֹות לַעֲשֹׂות לָנוּ כִּדְרָכֵינוּ וּכְמַעֲלָלֵינוּ כֵּן עָשָׂה אִתָּנוּ׃ ס 1.7  בְּיֹום עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי־עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא־חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־זְכַרְיָה בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן־עִדֹּוא הַנָּבִיא לֵאמֹר׃ 1.8  רָאִיתִי ׀ הַלַּיְלָה וְהִנֵּה־אִישׁ רֹכֵב עַל־סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים׃ 1.9  וָאֹמַר מָה־אֵלֶּה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אֲנִי אַרְאֶךָּ מָה־הֵמָּה אֵלֶּה׃ 1.10  וַיַּעַן הָאִישׁ הָעֹמֵד בֵּין־הַהֲדַסִּים וַיֹּאמַר אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוָה לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ׃ 1.11  וַיַּעֲנוּ אֶת־מַלְאַךְ יְהוָה הָעֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים וַיֹּאמְרוּ הִתְהַלַּכְנוּ בָאָרֶץ וְהִנֵּה כָל־הָאָרֶץ יֹשֶׁבֶת וְשֹׁקָטֶת׃ 1.12  וַיַּעַן מַלְאַךְ־יְהוָה וַיֹּאמַר יְהוָה צְבָאֹות עַד־מָתַי אַתָּה לֹא־תְרַחֵם אֶת־יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה׃ 1.13  וַיַּעַן יְהוָה אֶת־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי דְּבָרִים טֹובִים דְּבָרִים נִחֻמִים׃ 1.14  וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלִַם וּלְצִיֹּון קִנְאָה גְדֹולָה׃ 1.15  וְקֶצֶף גָּדֹול אֲנִי קֹצֵף עַל־הַגֹּויִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה׃ 1.16  לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות [וְקָוָה כ] (וְקָו ק) יִנָּטֶה עַל־יְרוּשָׁלִָם׃ 1.17  עֹוד ׀ קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עֹוד תְּפוּצֶינָה עָרַי מִטֹּוב וְנִחַם יְהוָה עֹוד אֶת־צִיֹּון וּבָחַר עֹוד בִּירוּשָׁלִָם׃ ס 1.18  וָאֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַרְבַּע קְרָנֹות׃ 1.19  וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה־אֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הַקְּרָנֹות אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה אֶת־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלָם ׃ ס 1.20  וַיַּרְאֵנִי יְהוָה אַרְבָּעָה חָרָשִׁים׃ 1.21  וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשֹׂות וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנֹות אֲשֶׁר־זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה כְּפִי־אִישׁ לֹא־נָשָׂא רֹאשֹׁו וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה לְהַחֲרִיד אֹתָם לְיַדֹּות אֶת־קַרְנֹות הַגֹּויִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל־אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרֹותָהּ׃ ס

1.1  bahodaexx Haxxmijnij bixxnat xxtajim ldaarjaawaexx HaajaaH dbar-jHwaaH Aael-zkarjaaH baen-baeraekjaaH baen-Oidow HanaabijA leAmor׃ 1.2  qaacap jHwaaH Oal-Aabowtejkaem qaacaep׃ 1.3  wAaamartaa AaleHaem koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt xxwbw Aelaj nAum jHwaaH cbaaAowt wAaaxxwb Aalejkaem Aaamar jHwaaH cbaaAowt׃ 1.4  Aal-tiHjw kaAabotejkaem Aaxxaer qaarAw-AalejHaem HanbijAijm HaariAxxonijm leAmor koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt xxwbw naaA midarkejkaem HaaraaOijm [wmaOalijlejkaem k] (wmaOallejkaem q) HaaraaOijm wloA xxaamOw wloA-Hiqxxijbw Aelaj nAum-jHwaaH׃ 1.5  Aabowtejkaem AajeH-Hem wHanbiAijm HalOowlaam jihjw׃ 1.6  Aak dbaaraj whuqaj Aaxxaer ciwijtij Aaet-Oabaadaj HanbijAijm HalowA Hixijgw Aabotejkaem wajaaxxwbw wajoAmrw kaAaxxaer zaamam jHwaaH cbaaAowt laOaxowt laanw kidraakejnw wkmaOalaalejnw ken OaaxaaH Aitaanw׃ s 1.7  bjowm Oaexrijm wAarbaaOaaH lOaxxtej-Oaaxaar hodaexx HwA-hodaexx xxbaaT bixxnat xxtajim ldaarjaawaexx HaajaaH dbar-jHwaaH Aael-zkarjaaH baen-baeraekjaaHw baen-OidowA HanaabijA leAmor׃ 1.8  raaAijtij HalajlaaH wHineH-Aijxx rokeb Oal-sws Aaadom wHwA Oomed bejn HaHadasijm Aaxxaer bamculaaH wAaharaajw swsijm Aadumijm xruqijm wlbaanijm׃ 1.9  waaAomar maaH-AelaeH Aadonij wajoAmaer Aelaj HamalAaak Hadober bij Aanij AarAaekaa maaH-HemaaH AelaeH׃ 1.10  wajaOan HaaAijxx HaaOomed bejn-HaHadasijm wajoAmar AelaeH Aaxxaer xxaalah jHwaaH lHitHalek baaAaaraec׃ 1.11  wajaOanw Aaet-malAak jHwaaH HaaOomed bejn HaHadasijm wajoAmrw HitHalaknw baaAaaraec wHineH kaal-HaaAaaraec joxxaebaet wxxoqaaTaet׃ 1.12  wajaOan malAak-jHwaaH wajoAmar jHwaaH cbaaAowt Oad-maataj AataaH loA-trahem Aaet-jrwxxaalaim wAet Oaarej jHwdaaH Aaxxaer zaaOamtaaH zaeH xxibOijm xxaanaaH׃ 1.13  wajaOan jHwaaH Aaet-HamalAaak Hadober bij dbaarijm Towbijm dbaarijm nihumijm׃ 1.14  wajoAmaer Aelaj HamalAaak Hadober bij qraaA leAmor koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt qineAtij lijrwxxaalaim wlcijown qinAaaH gdowlaaH׃ 1.15  wqaecaep gaadowl Aanij qocep Oal-Hagowjim HaxxaAananijm Aaxxaer Aanij qaacaptij mOaaT wHemaaH Oaazrw lraaOaaH׃ 1.16  laaken koH-Aaamar jHwaaH xxabtij lijrwxxaalaim brahamijm bejtij jibaanaeH baaH nAum jHwaaH cbaaAowt [wqaawaaH k] (wqaaw q) jinaaTaeH Oal-jrwxxaalaaim׃ 1.17  Oowd qraaA leAmor koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt Oowd tpwcaejnaaH Oaaraj miTowb wniham jHwaaH Oowd Aaet-cijown wbaahar Oowd bijrwxxaalaaim׃ s 1.18  waaAaexaaA Aaet-Oejnaj waaAeraeA wHineH AarbaO qraanowt׃ 1.19  waaAomar Aael-HamalAaak Hadober bij maaH-AelaeH wajoAmaer Aelaj AelaeH Haqraanowt Aaxxaer zerw Aaet-jHwdaaH Aaet-jixraaAel wijrwxxaalaam ׃ s 1.20  wajarAenij jHwaaH AarbaaOaaH haaraaxxijm׃ 1.21  waaAomar maaH AelaeH baaAijm laOaxowt wajoAmaer leAmor AelaeH Haqraanowt Aaxxaer-zerw Aaet-jHwdaaH kpij-Aijxx loA-naaxaaA roAxxow wajaaboAw AelaeH lHaharijd Aotaam ljadowt Aaet-qarnowt Hagowjim HanoxAijm qaeraen Aael-Aaeraec jHwdaaH lzaarowtaaH׃ s

1.1  בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש היה דבר־יהוה אל־זכריה בן־ברכיה בן־עדו הנביא לאמר׃ 1.2  קצף יהוה על־אבותיכם קצף׃ 1.3  ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות׃ 1.4  אל־תהיו כאבתיכם אשר קראו־אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים [ומעליליכם כ] (ומעלליכם ק) הרעים ולא שמעו ולא־הקשיבו אלי נאם־יהוה׃ 1.5  אבותיכם איה־הם והנבאים הלעולם יחיו׃ 1.6  אך ׀ דברי וחקי אשר צויתי את־עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו׃ ס 1.7  ביום עשרים וארבעה לעשתי־עשר חדש הוא־חדש שבט בשנת שתים לדריוש היה דבר־יהוה אל־זכריה בן־ברכיהו בן־עדוא הנביא לאמר׃ 1.8  ראיתי ׀ הלילה והנה־איש רכב על־סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים׃ 1.9  ואמר מה־אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה־המה אלה׃ 1.10  ויען האיש העמד בין־ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ׃ 1.11  ויענו את־מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל־הארץ ישבת ושקטת׃ 1.12  ויען מלאך־יהוה ויאמר יהוה צבאות עד־מתי אתה לא־תרחם את־ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה׃ 1.13  ויען יהוה את־המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים׃ 1.14  ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה׃ 1.15  וקצף גדול אני קצף על־הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה׃ 1.16  לכן כה־אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות [וקוה כ] (וקו ק) ינטה על־ירושלם׃ 1.17  עוד ׀ קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצינה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את־ציון ובחר עוד בירושלם׃ ס 1.18  ואשא את־עיני וארא והנה ארבע קרנות׃ 1.19  ואמר אל־המלאך הדבר בי מה־אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את־יהודה את־ישראל וירושלם ׃ ס 1.20  ויראני יהוה ארבעה חרשים׃ 1.21  ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר־זרו את־יהודה כפי־איש לא־נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את־קרנות הגוים הנשאים קרן אל־ארץ יהודה לזרותה׃ ס

1.1  bhdx Hxmjnj bxnt xtjm ldrjwx HjH dbr-jHwH Al-zkrjH bn-brkjH bn-Odw HnbjA lAmr׃ 1.2  qcp jHwH Ol-Abwtjkm qcp׃ 1.3  wAmrt AlHm kH Amr jHwH cbAwt xwbw Alj nAm jHwH cbAwt wAxwb Aljkm Amr jHwH cbAwt׃ 1.4  Al-tHjw kAbtjkm Axr qrAw-AljHm HnbjAjm HrAxnjm lAmr kH Amr jHwH cbAwt xwbw nA mdrkjkm HrOjm [wmOljljkm k] (wmOlljkm q) HrOjm wlA xmOw wlA-Hqxjbw Alj nAm-jHwH׃ 1.5  Abwtjkm AjH-Hm wHnbAjm HlOwlm jhjw׃ 1.6  Ak dbrj whqj Axr cwjtj At-Obdj HnbjAjm HlwA Hxjgw Abtjkm wjxwbw wjAmrw kAxr zmm jHwH cbAwt lOxwt lnw kdrkjnw wkmOlljnw kn OxH Atnw׃ s 1.7  bjwm Oxrjm wArbOH lOxtj-Oxr hdx HwA-hdx xbT bxnt xtjm ldrjwx HjH dbr-jHwH Al-zkrjH bn-brkjHw bn-OdwA HnbjA lAmr׃ 1.8  rAjtj HljlH wHnH-Ajx rkb Ol-sws Adm wHwA Omd bjn HHdsjm Axr bmclH wAhrjw swsjm Admjm xrqjm wlbnjm׃ 1.9  wAmr mH-AlH Adnj wjAmr Alj HmlAk Hdbr bj Anj ArAk mH-HmH AlH׃ 1.10  wjOn HAjx HOmd bjn-HHdsjm wjAmr AlH Axr xlh jHwH lHtHlk bArc׃ 1.11  wjOnw At-mlAk jHwH HOmd bjn HHdsjm wjAmrw HtHlknw bArc wHnH kl-HArc jxbt wxqTt׃ 1.12  wjOn mlAk-jHwH wjAmr jHwH cbAwt Od-mtj AtH lA-trhm At-jrwxlm wAt Orj jHwdH Axr zOmtH zH xbOjm xnH׃ 1.13  wjOn jHwH At-HmlAk Hdbr bj dbrjm Twbjm dbrjm nhmjm׃ 1.14  wjAmr Alj HmlAk Hdbr bj qrA lAmr kH Amr jHwH cbAwt qnAtj ljrwxlm wlcjwn qnAH gdwlH׃ 1.15  wqcp gdwl Anj qcp Ol-Hgwjm HxAnnjm Axr Anj qcptj mOT wHmH Ozrw lrOH׃ 1.16  lkn kH-Amr jHwH xbtj ljrwxlm brhmjm bjtj jbnH bH nAm jHwH cbAwt [wqwH k] (wqw q) jnTH Ol-jrwxlm׃ 1.17  Owd qrA lAmr kH Amr jHwH cbAwt Owd tpwcjnH Orj mTwb wnhm jHwH Owd At-cjwn wbhr Owd bjrwxlm׃ s 1.18  wAxA At-Ojnj wArA wHnH ArbO qrnwt׃ 1.19  wAmr Al-HmlAk Hdbr bj mH-AlH wjAmr Alj AlH Hqrnwt Axr zrw At-jHwdH At-jxrAl wjrwxlm ׃ s 1.20  wjrAnj jHwH ArbOH hrxjm׃ 1.21  wAmr mH AlH bAjm lOxwt wjAmr lAmr AlH Hqrnwt Axr-zrw At-jHwdH kpj-Ajx lA-nxA rAxw wjbAw AlH lHhrjd Atm ljdwt At-qrnwt Hgwjm HnxAjm qrn Al-Arc jHwdH lzrwtH׃ s

1.1  In mense octavo, in anno se cundo Darii, factum est verbum Domini ad Zachariam filium Barachiae filii Addo prophetam dicens: 1.2  “ Iratus est Dominus super patres vestros iracundia. 1.3  Et dices ad eos: Haec dicit Dominus exercituum: Convertimini ad me, ait Dominus exercituum; et convertar ad vos, dicit Dominus exercituum. 1.4  Ne sitis sicut patres vestri, ad quos clamabant prophetae priores dicentes: Haec dicit Dominus exercituum: Convertimini de viis vestris malis et de cogitationibus vestris malis; et non audierunt neque attenderunt ad me, dicit Dominus. 1.5  Patres vestri ubi sunt? Et prophetae numquid in sempiternum vivent? 1.6  Verumtamen verba mea et praecepta mea, quae mandavi servis meis prophetis, numquid non attigerunt patres vestros? Et conversi sunt et dixerunt: “Sicut cogitavit Dominus exercituum facere nobis, secundum vias nostras et secundum adinventiones nostras fecit nobis” ”. 1.7  In die vicesima et quarta undecimi mensis, qui est mensis Sabath, in anno secundo Darii, factum est verbum Domini ad Zachariam filium Barachiae filii Addo prophetam dicens: 1.8  “ Vidi per noctem, et ecce vir sedens super equum rufum et ipse stabat inter myrteta, quae erant in profundo; et post eum equi rufi, fulvi et albi. 1.9  Et dixi: “Quid sunt isti, domine mi?”. Et dixit ad me angelus, qui loquebatur in me: “Ego ostendam tibi quid sint isti”. 1.10  Et respondit vir, qui stabat inter myrteta, et dixit: “Isti sunt quos misit Dominus, ut perambularent terram”. 1.11  Et responderunt angelo Domini, qui stabat inter myrteta, et dixerunt: “Perambulavimus terram, et ecce omnis terra habitatur et quiescit”. 1.12  Et respondit angelus Domini et dixit: “Domine exercituum, usquequo tu non misereberis Ierusalem et urbium Iudae, quibus iratus es? Iste septuagesimus annus est!”. 1.13  Et respondit Dominus angelo, qui loquebatur in me verba bona, verba consolatoria. 1.14  Et dixit ad me angelus, qui loquebatur in me: “Clama dicens: Haec dixit Dominus exercituum: Zelatus sum Ierusalem et Sion zelo magno, 1.15  sed ira magna ego irascor super gentes opulentas, quia ego iratus sum parum, ipsi vero adiuverunt in malum. 1.16  Propterea haec dicit Dominus: Revertar ad Ierusalem in misericordiis. Domus mea aedificabitur in ea, ait Dominus exercituum, et perpendiculum extendetur super Ierusalem. 1.17  Adhuc clama dicens: Haec dicit Dominus exercituum: Adhuc affluent civitates meae bonis, et consolabitur adhuc Dominus Sion et eliget adhuc Ierusalem”. 1.18  Et levavi oculos meos et vidi, et ecce quattuor cornua; 1.19  et dixi ad angelum, qui loquebatur in me: “Quid sunt haec?”. Et dixit ad me: “Haec sunt cornua, quae ventilaverunt Iudam et Israel et Ierusalem”. 1.20  Et ostendit mihi Dominus quattuor fabros; 1.21  et dixi: “Quid isti veniunt facere?”. Qui respondit dicens: “Haec sunt cornua, quae ventilaverunt Iudam per singulos viros, ut nemo eorum levaret caput suum; et venerunt isti deterrere ea, ut deiciant cornua gentium, quae levaverunt cornu super terram Iudae, ut dispergerent eam”.

2.1  (H2-5) Und ich hob meine Augen auf und schaute und siehe da, ein Mann, der hatte eine Meßschnur in der Hand. 2.2  (H2-6) Den fragte ich: Wo gehst du hin? Er sprach zu mir: Jerusalem zu messen und zu sehen, wie breit und wie lang sie sein soll! 2.3  (H2-7) Und siehe, der Engel, der mit mir redete, ging aus, und ein anderer Engel ging ihm entgegen; 2.4  (H2-8) zu dem sprach er: Lauf und sage jenem Jüngling und sprich: Als offene Stadt soll Jerusalem bewohnt werden wegen der großen Menge von Menschen und Vieh in ihrer Mitte; 2.5  (H2-9) und ich selbst, spricht der HERR, will eine feurige Mauer um sie her und Herrlichkeit in ihrer Mitte sein. 2.6  (H2-10) Auf, auf, fliehet aus dem Lande des Nordens! spricht der HERR; denn nach allen vier Himmelsgegenden habe ich euch zerstreut, spricht der HERR. 2.7  (H2-11) Auf, Zion, entrinne, die du wohnst bei der Tochter Babel! 2.8  (H2-12) Denn also spricht der HERR der Heerscharen: Um Ehre zu erlangen, hat er mich gesandt zu den Nationen, die euch geplündert haben; denn wer euch antastet, der tastet seinen Augapfel an. 2.9  (H2-13) Denn siehe, ich hebe meine Hand auf gegen sie, daß sie denen zur Beute werden sollen, die ihnen gedient haben; so werdet ihr erfahren, daß der HERR der Heerscharen mich gesandt hat! 2.10  (H2-14) Juble und freue dich, du Tochter Zion! Denn siehe, ich komme und will in deiner Mitte Wohnung nehmen, spricht der HERR. 2.11  (H2-15) An jenem Tage werden sich viele Nationen dem HERRN anschließen und sie sollen mein Volk sein, und ich will in deiner Mitte Wohnung machen, und du sollst erfahren, daß mich der HERR der Heerscharen zu dir gesandt hat. 2.12  (H2-16) Und der HERR wird Juda als sein Erbteil in Besitz nehmen im heiligen Lande und Jerusalem wieder erwählen. 2.13  (H2-17) Alles Fleisch sei stille vor dem HERRN; denn er hat sich aufgemacht aus seiner heiligen Wohnung!

2.1  καὶ ἦρα τοὺς ὀφθαλμούς μου καὶ εἶδον καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ καὶ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ σχοινίον γεωμετρικόν 2.2  καὶ εἶπα πρὸς αὐτόν ποῦ σὺ πορεύῃ καὶ εἶπεν πρός με διαμετρῆσαι τὴν ιερουσαλημ τοῦ ἰδεῖν πηλίκον τὸ πλάτος αὐτῆς ἐστιν καὶ πηλίκον τὸ μῆκος 2.3  καὶ ἰδοὺ ὁ ἄγγελος ὁ λαλῶν ἐν ἐμοὶ εἱστήκει καὶ ἄγγελος ἕτερος ἐξεπορεύετο εἰς συνάντησιν αὐτῷ 2.4  καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν λέγων δράμε καὶ λάλησον πρὸς τὸν νεανίαν ἐκεῖνον λέγων κατακάρπως κατοικηθήσεται ιερουσαλημ ἀπὸ πλήθους ἀνθρώπων καὶ κτηνῶν ἐν μέσῳ αὐτῆς 2.5  καὶ ἐγὼ ἔσομαι αὐτῇ λέγει κύριος τεῖχος πυρὸς κυκλόθεν καὶ εἰς δόξαν ἔσομαι ἐν μέσῳ αὐτῆς 2.6  ὦ ὦ φεύγετε ἀπὸ γῆς βορρᾶ λέγει κύριος διότι ἐκ τῶν τεσσάρων ἀνέμων τοῦ οὐρανοῦ συνάξω ὑμᾶς λέγει κύριος 2.7  εἰς σιων ἀνασῴζεσθε οἱ κατοικοῦντες θυγατέρα βαβυλῶνος 2.8  διότι τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ὀπίσω δόξης ἀπέσταλκέν με ἐπὶ τὰ ἔθνη τὰ σκυλεύσαντα ὑμᾶς διότι ὁ ἁπτόμενος ὑμῶν ὡς ἁπτόμενος τῆς κόρης τοῦ ὀφθαλμοῦ αὐτοῦ 2.9  διότι ἰδοὺ ἐγὼ ἐπιφέρω τὴν χεῖρά μου ἐπ' αὐτούς καὶ ἔσονται σκῦλα τοῖς δουλεύουσιν αὐτοῖς καὶ γνώσεσθε διότι κύριος παντοκράτωρ ἀπέσταλκέν με 2.10  τέρπου καὶ εὐφραίνου θύγατερ σιων διότι ἰδοὺ ἐγὼ ἔρχομαι καὶ κατασκηνώσω ἐν μέσῳ σου λέγει κύριος 2.11  καὶ καταφεύξονται ἔθνη πολλὰ ἐπὶ τὸν κύριον ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἔσονται αὐτῷ εἰς λαὸν καὶ κατασκηνώσουσιν ἐν μέσῳ σου καὶ ἐπιγνώσῃ ὅτι κύριος παντοκράτωρ ἐξαπέσταλκέν με πρὸς σέ 2.12  καὶ κατακληρονομήσει κύριος τὸν ιουδαν τὴν μερίδα αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν τὴν ἁγίαν καὶ αἱρετιεῖ ἔτι τὴν ιερουσαλημ 2.13  εὐλαβείσθω πᾶσα σὰρξ ἀπὸ προσώπου κυρίου διότι ἐξεγήγερται ἐκ νεφελῶν ἁγίων αὐτοῦ

2.1  kai ehra toys ophthalmoys moy kai eidon kai idoy anehr kai en teh cheiri aytoy schoinion geohmetrikon 2.2  kai eipa pros ayton poy sy poreyeh kai eipen pros me diametrehsai tehn ieroysalehm toy idein pehlikon to platos aytehs estin kai pehlikon to mehkos 2.3  kai idoy o aggelos o lalohn en emoi eistehkei kai aggelos eteros exeporeyeto eis synantehsin aytoh 2.4  kai eipen pros ayton legohn drame kai lalehson pros ton neanian ekeinon legohn katakarpohs katoikehthehsetai ieroysalehm apo plehthoys anthrohpohn kai ktehnohn en mesoh aytehs 2.5  kai egoh esomai ayteh legei kyrios teichos pyros kyklothen kai eis doxan esomai en mesoh aytehs 2.6  oh oh pheygete apo gehs borra legei kyrios dioti ek tohn tessarohn anemohn toy oyranoy synaxoh ymas legei kyrios 2.7  eis siohn anasohzesthe oi katoikoyntes thygatera babylohnos 2.8  dioti tade legei kyrios pantokratohr opisoh doxehs apestalken me epi ta ethneh ta skyleysanta ymas dioti o aptomenos ymohn ohs aptomenos tehs korehs toy ophthalmoy aytoy 2.9  dioti idoy egoh epipheroh tehn cheira moy ep' aytoys kai esontai skyla tois doyleyoysin aytois kai gnohsesthe dioti kyrios pantokratohr apestalken me 2.10  terpoy kai eyphrainoy thygater siohn dioti idoy egoh erchomai kai kataskehnohsoh en mesoh soy legei kyrios 2.11  kai katapheyxontai ethneh polla epi ton kyrion en teh ehmera ekeineh kai esontai aytoh eis laon kai kataskehnohsoysin en mesoh soy kai epignohseh oti kyrios pantokratohr exapestalken me pros se 2.12  kai kataklehronomehsei kyrios ton ioydan tehn merida aytoy epi tehn gehn tehn agian kai airetiei eti tehn ieroysalehm 2.13  eylabeisthoh pasa sarx apo prosohpoy kyrioy dioti exegehgertai ek nephelohn agiohn aytoy

2.1  וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה־אִישׁ וּבְיָדֹו חֶבֶל מִדָּה׃ 2.2  וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת־יְרוּשָׁלִַם לִרְאֹות כַּמָּה־רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ׃ 2.3  וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי יֹצֵא וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתֹו׃ 2.4  וַיֹּאמֶר אֵלָו רֻץ דַּבֵּר אֶל־הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזֹות תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתֹוכָהּ׃ 2.5  וַאֲנִי אֶהְיֶה־לָּהּ נְאֻם־יְהוָה חֹומַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבֹוד אֶהְיֶה בְתֹוכָהּ׃ פ 2.6  הֹוי הֹוי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפֹון נְאֻם־יְהוָה כִּי כְּאַרְבַּע רוּחֹות הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם־יְהוָה׃ 2.7  הֹוי צִיֹּון הִמָּלְטִי יֹושֶׁבֶת בַּת־בָּבֶל׃ ס 2.8  כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אַחַר כָּבֹוד שְׁלָחַנִי אֶל־הַגֹּויִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינֹו׃ 2.9  כִּי הִנְנִי מֵנִיף אֶת־יָדִי עֲלֵיהֶם וְהָיוּ שָׁלָל לְעַבְדֵיהֶם וִידַעְתֶּם כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחָנִי׃ ס 2.10  רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת־צִיֹּון כִּי הִנְנִי־בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתֹוכֵךְ נְאֻם־יְהוָה׃ 2.11  וְנִלְווּ גֹויִם רַבִּים אֶל־יְהוָה בַּיֹּום הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתֹוכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ׃ 2.12  וְנָחַל יְהוָה אֶת־יְהוּדָה חֶלְקֹו עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבָחַר עֹוד בִּירוּשָׁלִָם׃ 2.13  הַס כָּל־בָּשָׂר מִפְּנֵי יְהוָה כִּי נֵעֹור מִמְּעֹון קָדְשֹׁו׃ ס

2.1  waaAaexaaA Oejnaj waaAeraeA wHineH-Aijxx wbjaadow haebael midaaH׃ 2.2  waaAomar AaanaaH AataaH Holek wajoAmaer Aelaj laamod Aaet-jrwxxaalaim lirAowt kamaaH-raahbaaH wkamaaH AaarkaaH׃ 2.3  wHineH HamalAaak Hadober bij joceA wmalAaak Aaher joceA liqraaAtow׃ 2.4  wajoAmaer Aelaaw ruc daber Aael-HanaOar Halaaz leAmor praazowt texxeb jrwxxaalaim merob Aaadaam wbHemaaH btowkaaH׃ 2.5  waAanij AaeHjaeH-laaH nAum-jHwaaH howmat Aexx saabijb wlkaabowd AaeHjaeH btowkaaH׃ p 2.6  Howj Howj wnusw meAaeraec caapown nAum-jHwaaH kij kAarbaO rwhowt Haxxaamajim peraxtij Aaetkaem nAum-jHwaaH׃ 2.7  Howj cijown HimaalTij jowxxaebaet bat-baabael׃ s 2.8  kij koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt Aahar kaabowd xxlaahanij Aael-Hagowjim Haxxollijm Aaetkaem kij HanogeOa baakaem nogeOa bbaabat Oejnow׃ 2.9  kij Hinnij menijp Aaet-jaadij OalejHaem wHaajw xxaalaal lOabdejHaem wijdaOtaem kij-jHwaaH cbaaAowt xxlaahaanij׃ s 2.10  raanij wximhij bat-cijown kij Hinnij-baaA wxxaakantij btowkek nAum-jHwaaH׃ 2.11  wnilww gowjim rabijm Aael-jHwaaH bajowm HaHwA wHaajw lij lOaam wxxaakantij btowkek wjaadaOat kij-jHwaaH cbaaAowt xxlaahanij Aelaajik׃ 2.12  wnaahal jHwaaH Aaet-jHwdaaH haelqow Oal Aadmat Haqodaexx wbaahar Oowd bijrwxxaalaaim׃ 2.13  Has kaal-baaxaar mipnej jHwaaH kij neOowr mimOown qaadxxow׃ s

2.1  ואשא עיני וארא והנה־איש ובידו חבל מדה׃ 2.2  ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את־ירושלם לראות כמה־רחבה וכמה ארכה׃ 2.3  והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃ 2.4  ויאמר אלו רץ דבר אל־הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃ 2.5  ואני אהיה־לה נאם־יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃ פ 2.6  הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם־יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם־יהוה׃ 2.7  הוי ציון המלטי יושבת בת־בבל׃ ס 2.8  כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל־הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃ 2.9  כי הנני מניף את־ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי־יהוה צבאות שלחני׃ ס 2.10  רני ושמחי בת־ציון כי הנני־בא ושכנתי בתוכך נאם־יהוה׃ 2.11  ונלוו גוים רבים אל־יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי־יהוה צבאות שלחני אליך׃ 2.12  ונחל יהוה את־יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃ 2.13  הס כל־בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃ ס

2.1  wAxA Ojnj wArA wHnH-Ajx wbjdw hbl mdH׃ 2.2  wAmr AnH AtH Hlk wjAmr Alj lmd At-jrwxlm lrAwt kmH-rhbH wkmH ArkH׃ 2.3  wHnH HmlAk Hdbr bj jcA wmlAk Ahr jcA lqrAtw׃ 2.4  wjAmr Alw rc dbr Al-HnOr Hlz lAmr przwt txb jrwxlm mrb Adm wbHmH btwkH׃ 2.5  wAnj AHjH-lH nAm-jHwH hwmt Ax sbjb wlkbwd AHjH btwkH׃ p 2.6  Hwj Hwj wnsw mArc cpwn nAm-jHwH kj kArbO rwhwt Hxmjm prxtj Atkm nAm-jHwH׃ 2.7  Hwj cjwn HmlTj jwxbt bt-bbl׃ s 2.8  kj kH Amr jHwH cbAwt Ahr kbwd xlhnj Al-Hgwjm Hxlljm Atkm kj HngO bkm ngO bbbt Ojnw׃ 2.9  kj Hnnj mnjp At-jdj OljHm wHjw xll lObdjHm wjdOtm kj-jHwH cbAwt xlhnj׃ s 2.10  rnj wxmhj bt-cjwn kj Hnnj-bA wxkntj btwkk nAm-jHwH׃ 2.11  wnlww gwjm rbjm Al-jHwH bjwm HHwA wHjw lj lOm wxkntj btwkk wjdOt kj-jHwH cbAwt xlhnj Aljk׃ 2.12  wnhl jHwH At-jHwdH hlqw Ol Admt Hqdx wbhr Owd bjrwxlm׃ 2.13  Hs kl-bxr mpnj jHwH kj nOwr mmOwn qdxw׃ s

2.1  Et levavi oculos meos et vidi; et ecce vir, et in manu eius funiculus mensorum. 2.2  Et dixi: “Quo tu vadis?”. Et dixit ad me: “Ut metiar Ierusalem et videam, quanta sit latitudo eius et quanta longitudo eius”. 2.3  Et ecce angelus, qui loquebatur in me, egrediebatur, et angelus alius egrediebatur in occursum eius; 2.4  et dixit ad eum: “Curre, loquere ad puerum istum dicens: Absque muris habitabitur Ierusalem prae multitudine hominum et iumentorum in medio eius. 2.5  Et ego ero ei, ait Dominus, murus ignis in circuitu et in gloria ero in medio eius. 2.6  Heu, heu! Fugite de terra aquilonis, dicit Dominus, quoniam in quattuor ventos caeli dispersi vos, dicit Dominus. 2.7  Heu, Sion, fuge, quae habitas apud filiam Babylonis! 2.8  Quia haec dicit Dominus exercituum, cuius gloria misit me ad gentes, quae spoliaverunt vos: Qui tetigerit vos, tangit pupillam oculi mei. 2.9  Quia ecce ego levo manum meam super eos, et erunt praeda servorum suorum; et cognoscetis quia Dominus exercituum misit me. 2.10  Iubila et laetare, filia Sion, quia ecce ego venio et habitabo in medio tui, ait Dominus. 2.11  Et applicabuntur gentes multae ad Dominum in die illa et erunt ei in populum. Et habitabo in medio tui, et scies quia Dominus exercituum misit me ad te. 2.12  Et possidebit Dominus Iudam partem suam super terram sanctam et eliget adhuc Ierusalem. 2.13  Sileat omnis caro a facie Domini, quia consurrexit de habitaculo sancto suo”.

3.1  Und er ließ mich sehen den Hohenpriester Josua, stehend vor dem Engel des HERRN; und der Satan stand zu seiner Rechten, um ihn anzuklagen. 3.2  Da sprach der HERR zum Satan: Der HERR schelte dich, du Satan; ja, der HERR schelte dich, er, der Jerusalem erwählt hat! Ist dieser nicht ein Brand, der aus dem Feuer gerettet ist? 3.3  Aber Josua hatte unreine Kleider an und stand doch vor dem Engel. 3.4  Er aber antwortete und sprach zu denen, die vor ihm standen: Nehmt die unreinen Kleider von ihm weg! Und zu ihm sprach er: Siehe, ich habe deine Sünde von dir genommen und lasse dir Feierkleider anziehen! 3.5  Und ich sprach: Man setze einen reinen Kopfbund auf sein Haupt! Da setzten sie den reinen Kopfbund auf sein Haupt und bekleideten ihn mit Gewändern, während der Engel des HERRN dastand. 3.6  Und der Engel des HERRN bezeugte dem Josua und sprach: 3.7  So spricht der HERR der Heerscharen: Wirst du in meinen Wegen wandeln und meinen Dienst fleißig versehen, so sollst du auch mein Haus regieren und meine Vorhöfe hüten, und ich will dir Zutritt geben unter diesen, die hier stehen! 3.8  Höre doch, Josua, du Hoherpriester, du und deine Amtsgenossen, die vor dir sitzen, sie sind Männer, die als Zeichen dienen! Denn siehe, ich lasse meinen Knecht, den Zemach, kommen. 3.9  Denn siehe, der Stein, welchen ich vor Josua gelegt habe, auf den einen Stein sind sieben Augen gerichtet; siehe, ich grabe seine Inschrift ein, spricht der HERR der Heerscharen, und will die Sünde dieses Landes an einem einzigen Tag entfernen! 3.10  An jenem Tage, spricht der HERR der Heerscharen, werdet ihr einander einladen unter den Weinstock und den Feigenbaum.

3.1  καὶ ἔδειξέν μοι ἰησοῦν τὸν ἱερέα τὸν μέγαν ἑστῶτα πρὸ προσώπου ἀγγέλου κυρίου καὶ ὁ διάβολος εἱστήκει ἐκ δεξιῶν αὐτοῦ τοῦ ἀντικεῖσθαι αὐτῷ 3.2  καὶ εἶπεν κύριος πρὸς τὸν διάβολον ἐπιτιμήσαι κύριος ἐν σοί διάβολε καὶ ἐπιτιμήσαι κύριος ἐν σοὶ ὁ ἐκλεξάμενος τὴν ιερουσαλημ οὐκ ἰδοὺ τοῦτο ὡς δαλὸς ἐξεσπασμένος ἐκ πυρός 3.3  καὶ ἰησοῦς ἦν ἐνδεδυμένος ἱμάτια ῥυπαρὰ καὶ εἱστήκει πρὸ προσώπου τοῦ ἀγγέλου 3.4  καὶ ἀπεκρίθη καὶ εἶπεν πρὸς τοὺς ἑστηκότας πρὸ προσώπου αὐτοῦ λέγων ἀφέλετε τὰ ἱμάτια τὰ ῥυπαρὰ ἀπ' αὐτοῦ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν ἰδοὺ ἀφῄρηκα τὰς ἀνομίας σου καὶ ἐνδύσατε αὐτὸν ποδήρη 3.5  καὶ ἐπίθετε κίδαριν καθαρὰν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ περιέβαλον αὐτὸν ἱμάτια καὶ ἐπέθηκαν κίδαριν καθαρὰν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ ὁ ἄγγελος κυρίου εἱστήκει 3.6  καὶ διεμαρτύρατο ὁ ἄγγελος κυρίου πρὸς ἰησοῦν λέγων 3.7  τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ἐὰν ἐν ταῖς ὁδοῖς μου πορεύῃ καὶ ἐὰν τὰ προστάγματά μου φυλάξῃς καὶ σὺ διακρινεῖς τὸν οἶκόν μου καὶ ἐὰν διαφυλάξῃς καί γε τὴν αὐλήν μου καὶ δώσω σοι ἀναστρεφομένους ἐν μέσῳ τῶν ἑστηκότων τούτων 3.8  ἄκουε δή ἰησοῦ ὁ ἱερεὺς ὁ μέγας σὺ καὶ οἱ πλησίον σου οἱ καθήμενοι πρὸ προσώπου σου διότι ἄνδρες τερατοσκόποι εἰσί διότι ἰδοὺ ἐγὼ ἄγω τὸν δοῦλόν μου ἀνατολήν 3.9  διότι ὁ λίθος ὃν ἔδωκα πρὸ προσώπου ἰησοῦ ἐπὶ τὸν λίθον τὸν ἕνα ἑπτὰ ὀφθαλμοί εἰσιν ἰδοὺ ἐγὼ ὀρύσσω βόθρον λέγει κύριος παντοκράτωρ καὶ ψηλαφήσω πᾶσαν τὴν ἀδικίαν τῆς γῆς ἐκείνης ἐν ἡμέρᾳ μιᾷ 3.10  ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ λέγει κύριος παντοκράτωρ συγκαλέσετε ἕκαστος τὸν πλησίον αὐτοῦ ὑποκάτω ἀμπέλου καὶ ὑποκάτω συκῆς

3.1  kai edeixen moi iehsoyn ton ierea ton megan estohta pro prosohpoy aggeloy kyrioy kai o diabolos eistehkei ek dexiohn aytoy toy antikeisthai aytoh 3.2  kai eipen kyrios pros ton diabolon epitimehsai kyrios en soi diabole kai epitimehsai kyrios en soi o eklexamenos tehn ieroysalehm oyk idoy toyto ohs dalos exespasmenos ek pyros 3.3  kai iehsoys ehn endedymenos imatia rypara kai eistehkei pro prosohpoy toy aggeloy 3.4  kai apekritheh kai eipen pros toys estehkotas pro prosohpoy aytoy legohn aphelete ta imatia ta rypara ap' aytoy kai eipen pros ayton idoy aphehrehka tas anomias soy kai endysate ayton podehreh 3.5  kai epithete kidarin katharan epi tehn kephalehn aytoy kai periebalon ayton imatia kai epethehkan kidarin katharan epi tehn kephalehn aytoy kai o aggelos kyrioy eistehkei 3.6  kai diemartyrato o aggelos kyrioy pros iehsoyn legohn 3.7  tade legei kyrios pantokratohr ean en tais odois moy poreyeh kai ean ta prostagmata moy phylaxehs kai sy diakrineis ton oikon moy kai ean diaphylaxehs kai ge tehn aylehn moy kai dohsoh soi anastrephomenoys en mesoh tohn estehkotohn toytohn 3.8  akoye deh iehsoy o iereys o megas sy kai oi plehsion soy oi kathehmenoi pro prosohpoy soy dioti andres teratoskopoi eisi dioti idoy egoh agoh ton doylon moy anatolehn 3.9  dioti o lithos on edohka pro prosohpoy iehsoy epi ton lithon ton ena epta ophthalmoi eisin idoy egoh oryssoh bothron legei kyrios pantokratohr kai psehlaphehsoh pasan tehn adikian tehs gehs ekeinehs en ehmera mia 3.10  en teh ehmera ekeineh legei kyrios pantokratohr sygkalesete ekastos ton plehsion aytoy ypokatoh ampeloy kai ypokatoh sykehs

3.1  וַיַּרְאֵנִי אֶת־יְהֹושֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדֹול עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְהוָה וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל־יְמִינֹו לְשִׂטְנֹו׃ 3.2  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן יִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם הֲלֹוא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ׃ 3.3  וִיהֹושֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צֹואִים וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ׃ 3.4  וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצֹות׃ 3.5  וָאֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהֹור עַל־רֹאשֹׁו וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהֹור עַל־רֹאשֹׁו וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים וּמַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד׃ 3.6  וַיָּעַד מַלְאַךְ יְהוָה בִּיהֹושֻׁעַ לֵאמֹר׃ 3.7  כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אִם־בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת־מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם־אַתָּה תָּדִין אֶת־בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת־חֲצֵרָי וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה׃ 3.8  שְׁמַע־נָא יְהֹושֻׁעַ ׀ הַכֹּהֵן הַגָּדֹול אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי־אַנְשֵׁי מֹופֵת הֵמָּה כִּי־הִנְנִי מֵבִיא אֶת־עַבְדִּי צֶמַח׃ 3.9  כִּי ׀ הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהֹושֻׁעַ עַל־אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וּמַשְׁתִּי אֶת־עֲוֹן הָאָרֶץ־הַהִיא בְּיֹום אֶחָד׃ 3.10  בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל־תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל־תַּחַת תְּאֵנָה׃

3.1  wajarAenij Aaet-jHowxxuOa HakoHen Hagaadowl Oomed lipnej malAak jHwaaH wHaxaaTaan Oomed Oal-jmijnow lxiTnow׃ 3.2  wajoAmaer jHwaaH Aael-HaxaaTaan jigOar jHwaaH bkaa HaxaaTaan wjigOar jHwaaH bkaa Haboher bijrwxxaalaaim HalowA zaeH Awd mucaal meAexx׃ 3.3  wijHowxxuOa HaajaaH laabuxx bgaadijm cowAijm wOomed lipnej HamalAaak׃ 3.4  wajaOan wajoAmaer Aael-HaaOomdijm lpaanaajw leAmor Haasijrw Habgaadijm HacoAijm meOaalaajw wajoAmaer Aelaajw rAeH HaeOaebartij meOaalaejkaa Oawonaekaa wHalbexx Aotkaa mahalaacowt׃ 3.5  waaAomar jaaxijmw caanijp TaaHowr Oal-roAxxow wajaaxijmw Hacaanijp HaTaaHowr Oal-roAxxow wajalbixxuHw bgaadijm wmalAak jHwaaH Oomed׃ 3.6  wajaaOad malAak jHwaaH bijHowxxuOa leAmor׃ 3.7  koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt Aim-bidraakaj telek wAim Aaet-mixxmartij tixxmor wgam-AataaH taadijn Aaet-bejtij wgam tixxmor Aaet-haceraaj wnaatatij lkaa maHlkijm bejn HaaOomdijm HaaAelaeH׃ 3.8  xxmaO-naaA jHowxxuOa HakoHen Hagaadowl AataaH wreOaejkaa Hajoxxbijm lpaanaejkaa kij-Aanxxej mowpet HemaaH kij-Hinnij mebijA Aaet-Oabdij caemah׃ 3.9  kij HineH HaaAaebaen Aaxxaer naatatij lipnej jHowxxuOa Oal-Aaebaen Aahat xxibOaaH Oejnaajim Hinnij mpateha pituhaaH nAum jHwaaH cbaaAowt wmaxxtij Aaet-Oawon HaaAaaraec-HaHijA bjowm Aaehaad׃ 3.10  bajowm HaHwA nAum jHwaaH cbaaAowt tiqrAw Aijxx lreOeHw Aael-tahat gaepaen wAael-tahat tAenaaH׃

3.1  ויראני את־יהושע הכהן הגדול עמד לפני מלאך יהוה והשטן עמד על־ימינו לשטנו׃ 3.2  ויאמר יהוה אל־השטן יגער יהוה בך השטן ויגער יהוה בך הבחר בירושלם הלוא זה אוד מצל מאש׃ 3.3  ויהושע היה לבש בגדים צואים ועמד לפני המלאך׃ 3.4  ויען ויאמר אל־העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות׃ 3.5  ואמר ישימו צניף טהור על־ראשו וישימו הצניף הטהור על־ראשו וילבשהו בגדים ומלאך יהוה עמד׃ 3.6  ויעד מלאך יהוה ביהושע לאמר׃ 3.7  כה־אמר יהוה צבאות אם־בדרכי תלך ואם את־משמרתי תשמר וגם־אתה תדין את־ביתי וגם תשמר את־חצרי ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה׃ 3.8  שמע־נא יהושע ׀ הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך כי־אנשי מופת המה כי־הנני מביא את־עבדי צמח׃ 3.9  כי ׀ הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע על־אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתחה נאם יהוה צבאות ומשתי את־עון הארץ־ההיא ביום אחד׃ 3.10  ביום ההוא נאם יהוה צבאות תקראו איש לרעהו אל־תחת גפן ואל־תחת תאנה׃

3.1  wjrAnj At-jHwxO HkHn Hgdwl Omd lpnj mlAk jHwH wHxTn Omd Ol-jmjnw lxTnw׃ 3.2  wjAmr jHwH Al-HxTn jgOr jHwH bk HxTn wjgOr jHwH bk Hbhr bjrwxlm HlwA zH Awd mcl mAx׃ 3.3  wjHwxO HjH lbx bgdjm cwAjm wOmd lpnj HmlAk׃ 3.4  wjOn wjAmr Al-HOmdjm lpnjw lAmr Hsjrw Hbgdjm HcAjm mOljw wjAmr Aljw rAH HObrtj mOljk Ownk wHlbx Atk mhlcwt׃ 3.5  wAmr jxjmw cnjp THwr Ol-rAxw wjxjmw Hcnjp HTHwr Ol-rAxw wjlbxHw bgdjm wmlAk jHwH Omd׃ 3.6  wjOd mlAk jHwH bjHwxO lAmr׃ 3.7  kH-Amr jHwH cbAwt Am-bdrkj tlk wAm At-mxmrtj txmr wgm-AtH tdjn At-bjtj wgm txmr At-hcrj wnttj lk mHlkjm bjn HOmdjm HAlH׃ 3.8  xmO-nA jHwxO HkHn Hgdwl AtH wrOjk Hjxbjm lpnjk kj-Anxj mwpt HmH kj-Hnnj mbjA At-Obdj cmh׃ 3.9  kj HnH HAbn Axr nttj lpnj jHwxO Ol-Abn Aht xbOH Ojnjm Hnnj mpth pthH nAm jHwH cbAwt wmxtj At-Own HArc-HHjA bjwm Ahd׃ 3.10  bjwm HHwA nAm jHwH cbAwt tqrAw Ajx lrOHw Al-tht gpn wAl-tht tAnH׃

3.1  Et ostendit mihi Iesua sacer dotem magnum stantem coram angelo Domini; et Satan stabat a dextris eius, ut adversaretur ei. 3.2  Et dixit angelus Domini ad Satan: “Increpet Dominus in te, Satan! Et increpet Dominus in te, qui elegit Ierusalem! Numquid non iste torris est erutus de igne?”. 3.3  Et Iesua erat indutus vestibus sordidis et stabat ante faciem angeli. 3.4  Qui respondit et ait ad eos, qui stabant coram se, dicens: “Auferte vestimenta sordida ab eo”. Et dixit ad eum: “Ecce, abstuli a te iniquitatem tuam; induam te mutatoriis”. 3.5  Et dixit: “Ponite cidarim mundam super caput eius”. Et posuerunt cidarim mundam super caput eius et induerunt eum vestibus; et angelus Domini stabat. 3.6  Et contestabatur angelus Domini Iesua dicens: 3.7  “Haec dicit Dominus exercituum: Si in viis meis ambulaveris et ministerium meum custodieris, tu quoque iudicabis domum meam et custodies atria mea; et dabo tibi accessum inter eos, qui nunc hic assistunt. 3.8  Audi, Iesua sacerdos magne, tu et amici tui, qui sedent coram te, quia viri portendentes sunt: Ecce enim ego adduco servum meum Germen. 3.9  Quia ecce lapis, quem dedi coram Iesua: super lapidem unum septem oculi sunt; ecce ego caelabo sculpturam eius, ait Dominus exercituum, et auferam iniquitatem terrae illius in die una. 3.10  In die illa, oraculum Domini exercituum, vocabit vir amicum suum subter vitem et subter ficum”.

4.1  Da kam der Engel wieder, der mit mir zu reden pflegte, und weckte mich auf wie einen, der aus seinem Schlafe geweckt wird. 4.2  Und er fragte mich: Was siehst du? Ich sprach: Ich schaute und siehe da, ein Leuchter, ganz von Gold, und sein Ölgefäß oben darauf und seine sieben Lampen daran, und sieben Gießrohre zu den sieben Lampen, die auf dem Leuchter saßen. 4.3  Und zwei Ölbäume dabei, einer zur Rechten des Ölgefäßes, der andere zur Linken. 4.4  Und ich antwortete und sprach zu dem Engel, der mit mir redete: Mein Herr, was bedeuten diese? 4.5  Da antwortete der Engel, der mit mir redete, und sprach: Weißt du nicht, was das bedeutet? Ich sprach: Nein, mein Herr! 4.6  Da antwortete er und sprach zu mir: Das ist das Wort des HERRN an Serubbabel; es lautet also: Nicht durch Heer und nicht durch Kraft, sondern durch meinen Geist! spricht der HERR der Heerscharen. 4.7  Wer bist du, großer Berg? Vor Serubbabel sollst du zur Ebene werden; und er wird den Schlußstein hervorbringen unter dem Zuruf der Menge: Gnade, Gnade mit ihm! 4.8  Und das Wort des HERRN erging also an mich. 4.9  Die Hände Serubbabels haben dieses Haus gegründet, seine Hände sollen es auch vollenden, und du wirst erfahren, daß mich der HERR der Heerscharen zu euch gesandt hat. 4.10  Denn wer ist's, der den Tag geringer Anfänge verachtet, da doch mit Freuden das Senkblei sehen in der Hand Serubbabels jene sieben, die Augen des HERRN, welche die ganze Erde durchstreifen? 4.11  Und ich antwortete und sprach zu ihm: Was sind das für zwei Ölbäume zur Rechten und zur Linken des Leuchters? 4.12  Und ich hob abermals an und sprach zu ihm: Was bedeuten die zwei Olivenbüschel zur Seite der beiden goldenen Röhren, aus denen das goldene Öl fließt? 4.13  Er sprach zu mir: Weißt du nicht, was diese bedeuten? 4.14  Ich antwortete: Nein, mein Herr! Da sprach er: Das sind die beiden Gesalbten, welche vor dem Herrscher der ganzen Erde stehen.

4.1  καὶ ἐπέστρεψεν ὁ ἄγγελος ὁ λαλῶν ἐν ἐμοὶ καὶ ἐξήγειρέν με ὃν τρόπον ὅταν ἐξεγερθῇ ἄνθρωπος ἐξ ὕπνου αὐτοῦ 4.2  καὶ εἶπεν πρός με τί σύ βλέπεις καὶ εἶπα ἑώρακα καὶ ἰδοὺ λυχνία χρυσῆ ὅλη καὶ τὸ λαμπάδιον ἐπάνω αὐτῆς καὶ ἑπτὰ λύχνοι ἐπάνω αὐτῆς καὶ ἑπτὰ ἐπαρυστρίδες τοῖς λύχνοις τοῖς ἐπάνω αὐτῆς 4.3  καὶ δύο ἐλαῖαι ἐπάνω αὐτῆς μία ἐκ δεξιῶν τοῦ λαμπαδίου καὶ μία ἐξ εὐωνύμων 4.4  καὶ ἐπηρώτησα καὶ εἶπον πρὸς τὸν ἄγγελον τὸν λαλοῦντα ἐν ἐμοὶ λέγων τί ἐστιν ταῦτα κύριε 4.5  καὶ ἀπεκρίθη ὁ ἄγγελος ὁ λαλῶν ἐν ἐμοὶ καὶ εἶπεν πρός με οὐ γινώσκεις τί ἐστιν ταῦτα καὶ εἶπα οὐχί κύριε 4.6  καὶ ἀπεκρίθη καὶ εἶπεν πρός με λέγων οὗτος ὁ λόγος κυρίου πρὸς ζοροβαβελ λέγων οὐκ ἐν δυνάμει μεγάλῃ οὐδὲ ἐν ἰσχύι ἀλλ' ἢ ἐν πνεύματί μου λέγει κύριος παντοκράτωρ 4.7  τίς εἶ σύ τὸ ὄρος τὸ μέγα πρὸ προσώπου ζοροβαβελ τοῦ κατορθῶσαι καὶ ἐξοίσω τὸν λίθον τῆς κληρονομίας ἰσότητα χάριτος χάριτα αὐτῆς 4.8  καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρός με λέγων 4.9  αἱ χεῖρες ζοροβαβελ ἐθεμελίωσαν τὸν οἶκον τοῦτον καὶ αἱ χεῖρες αὐτοῦ ἐπιτελέσουσιν αὐτόν καὶ ἐπιγνώσῃ διότι κύριος παντοκράτωρ ἐξαπέσταλκέν με πρὸς σέ 4.10  διότι τίς ἐξουδένωσεν εἰς ἡμέρας μικράς καὶ χαροῦνται καὶ ὄψονται τὸν λίθον τὸν κασσιτέρινον ἐν χειρὶ ζοροβαβελ ἑπτὰ οὗτοι ὀφθαλμοὶ κυρίου εἰσὶν οἱ ἐπιβλέποντες ἐπὶ πᾶσαν τὴν γῆν 4.11  καὶ ἀπεκρίθην καὶ εἶπα πρὸς αὐτόν τί αἱ δύο ἐλαῖαι αὗται αἱ ἐκ δεξιῶν τῆς λυχνίας καὶ ἐξ εὐωνύμων 4.12  καὶ ἐπηρώτησα ἐκ δευτέρου καὶ εἶπα πρὸς αὐτόν τί οἱ δύο κλάδοι τῶν ἐλαιῶν οἱ ἐν ταῖς χερσὶν τῶν δύο μυξωτήρων τῶν χρυσῶν τῶν ἐπιχεόντων καὶ ἐπαναγόντων τὰς ἐπαρυστρίδας τὰς χρυσᾶς 4.13  καὶ εἶπεν πρός με οὐκ οἶδας τί ἐστιν ταῦτα καὶ εἶπα οὐχί κύριε 4.14  καὶ εἶπεν οὗτοι οἱ δύο υἱοὶ τῆς πιότητος παρεστήκασιν τῷ κυρίῳ πάσης τῆς γῆς

4.1  kai epestrepsen o aggelos o lalohn en emoi kai exehgeiren me on tropon otan exegertheh anthrohpos ex ypnoy aytoy 4.2  kai eipen pros me ti sy blepeis kai eipa eohraka kai idoy lychnia chryseh oleh kai to lampadion epanoh aytehs kai epta lychnoi epanoh aytehs kai epta eparystrides tois lychnois tois epanoh aytehs 4.3  kai dyo elaiai epanoh aytehs mia ek dexiohn toy lampadioy kai mia ex eyohnymohn 4.4  kai epehrohtehsa kai eipon pros ton aggelon ton laloynta en emoi legohn ti estin tayta kyrie 4.5  kai apekritheh o aggelos o lalohn en emoi kai eipen pros me oy ginohskeis ti estin tayta kai eipa oychi kyrie 4.6  kai apekritheh kai eipen pros me legohn oytos o logos kyrioy pros zorobabel legohn oyk en dynamei megaleh oyde en ischyi all' eh en pneymati moy legei kyrios pantokratohr 4.7  tis ei sy to oros to mega pro prosohpoy zorobabel toy katorthohsai kai exoisoh ton lithon tehs klehronomias isotehta charitos charita aytehs 4.8  kai egeneto logos kyrioy pros me legohn 4.9  ai cheires zorobabel ethemeliohsan ton oikon toyton kai ai cheires aytoy epitelesoysin ayton kai epignohseh dioti kyrios pantokratohr exapestalken me pros se 4.10  dioti tis exoydenohsen eis ehmeras mikras kai charoyntai kai opsontai ton lithon ton kassiterinon en cheiri zorobabel epta oytoi ophthalmoi kyrioy eisin oi epiblepontes epi pasan tehn gehn 4.11  kai apekrithehn kai eipa pros ayton ti ai dyo elaiai aytai ai ek dexiohn tehs lychnias kai ex eyohnymohn 4.12  kai epehrohtehsa ek deyteroy kai eipa pros ayton ti oi dyo kladoi tohn elaiohn oi en tais chersin tohn dyo myxohtehrohn tohn chrysohn tohn epicheontohn kai epanagontohn tas eparystridas tas chrysas 4.13  kai eipen pros me oyk oidas ti estin tayta kai eipa oychi kyrie 4.14  kai eipen oytoi oi dyo yioi tehs piotehtos parestehkasin toh kyrioh pasehs tehs gehs

4.1  וַיָּשָׁב הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר־יֵעֹור מִשְּׁנָתֹו׃ 4.2  וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה [וַיֹּאמֶר כ] (וָאֹמַר ק) רָאִיתִי ׀ וְהִנֵּה מְנֹורַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקֹות לַנֵּרֹות אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁהּ׃ 4.3  וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל־שְׂמֹאלָהּ׃ 4.4  וָאַעַן וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי לֵאמֹר מָה־אֵלֶּה אֲדֹנִי׃ 4.5  וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲלֹוא יָדַעְתָּ מָה־הֵמָּה אֵלֶּה וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי׃ 4.6  וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר־יְהוָה אֶל־זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם־בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃ 4.7  מִי־אַתָּה הַר־הַגָּדֹול לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר וְהֹוצִיא אֶת־הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאֹות חֵן חֵן לָהּ׃ פ 4.8  וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃ 4.9  יְדֵי זְרֻבָּבֶל יִסְּדוּ הַבַּיִת הַזֶּה וְיָדָיו תְּבַצַּעְנָה וְיָדַעְתָּ כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם׃ 4.10  כִּי מִי בַז לְיֹום קְטַנֹּות וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת־הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה־אֵלֶּה עֵינֵי יְהוָה הֵמָּה מְשֹׁוטְטִים בְּכָל־הָאָרֶץ׃ 4.11  וָאַעַן וָאֹמַר אֵלָיו מַה־שְּׁנֵי הַזֵּיתִים הָאֵלֶה עַל־יְמִין הַמְּנֹורָה וְעַל־שְׂמֹאולָהּ׃ 4.12  וָאַעַן שֵׁנִית וָאֹמַר אֵלָיו מַה־שְׁתֵּי שִׁבֲּלֵי הַזֵּיתִים אֲשֶׁר בְּיַד שְׁנֵי צַנְתְּרֹות הַזָּהָב הַמְרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם הַזָּהָב׃ 4.13  וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר הֲלֹוא יָדַעְתָּ מָה־אֵלֶּה וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי׃ 4.14  וַיֹּאמֶר אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי־הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים עַל־אֲדֹון כָּל־הָאָרֶץ׃

4.1  wajaaxxaab HamalAaak Hadober bij wajOijrenij kAijxx Aaxxaer-jeOowr mixxnaatow׃ 4.2  wajoAmaer Aelaj maaH AataaH roAaeH [wajoAmaer k] (waaAomar q) raaAijtij wHineH mnowrat zaaHaab kulaaH wgulaaH Oal-roAxxaaH wxxibOaaH nerotaejHaa OaalaejHaa xxibOaaH wxxibOaaH mwcaaqowt lanerowt Aaxxaer Oal-roAxxaaH׃ 4.3  wxxnajim zejtijm OaalaejHaa Aaehaad mijmijn HagulaaH wAaehaad Oal-xmoAlaaH׃ 4.4  waaAaOan waaAomar Aael-HamalAaak Hadober bij leAmor maaH-AelaeH Aadonij׃ 4.5  wajaOan HamalAaak Hadober bij wajoAmaer Aelaj HalowA jaadaOtaa maaH-HemaaH AelaeH waaAomar loA Aadonij׃ 4.6  wajaOan wajoAmaer Aelaj leAmor zaeH dbar-jHwaaH Aael-zrubaabael leAmor loA bhajil wloA bkoha kij Aim-brwhij Aaamar jHwaaH cbaaAowt׃ 4.7  mij-AataaH Har-Hagaadowl lipnej zrubaabael lmijxxor wHowcijA Aaet-HaaAaebaen HaaroAxxaaH txxuAowt hen hen laaH׃ p 4.8  wajHij dbar-jHwaaH Aelaj leAmor׃ 4.9  jdej zrubaabael jisdw Habajit HazaeH wjaadaajw tbacaOnaaH wjaadaOtaa kij-jHwaaH cbaaAowt xxlaahanij Aalejkaem׃ 4.10  kij mij baz ljowm qTanowt wxaamhw wraaAw Aaet-HaaAaebaen Habdijl bjad zrubaabael xxibOaaH-AelaeH Oejnej jHwaaH HemaaH mxxowTTijm bkaal-HaaAaaraec׃ 4.11  waaAaOan waaAomar Aelaajw maH-xxnej Hazejtijm HaaAelaeH Oal-jmijn HamnowraaH wOal-xmoAwlaaH׃ 4.12  waaAaOan xxenijt waaAomar Aelaajw maH-xxtej xxibalej Hazejtijm Aaxxaer bjad xxnej cantrowt HazaaHaab Hamrijqijm meOalejHaem HazaaHaab׃ 4.13  wajoAmaer Aelaj leAmor HalowA jaadaOtaa maaH-AelaeH waaAomar loA Aadonij׃ 4.14  wajoAmaer AelaeH xxnej bnej-HajicHaar HaaOomdijm Oal-Aadown kaal-HaaAaaraec׃

4.1  וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר־יעור משנתו׃ 4.2  ויאמר אלי מה אתה ראה [ויאמר כ] (ואמר ק) ראיתי ׀ והנה מנורת זהב כלה וגלה על־ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על־ראשה׃ 4.3  ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על־שמאלה׃ 4.4  ואען ואמר אל־המלאך הדבר בי לאמר מה־אלה אדני׃ 4.5  ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה־המה אלה ואמר לא אדני׃ 4.6  ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר־יהוה אל־זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם־ברוחי אמר יהוה צבאות׃ 4.7  מי־אתה הר־הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את־האבן הראשה תשאות חן חן לה׃ פ 4.8  ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ 4.9  ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי־יהוה צבאות שלחני אליכם׃ 4.10  כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את־האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה־אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל־הארץ׃ 4.11  ואען ואמר אליו מה־שני הזיתים האלה על־ימין המנורה ועל־שמאולה׃ 4.12  ואען שנית ואמר אליו מה־שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃ 4.13  ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה־אלה ואמר לא אדני׃ 4.14  ויאמר אלה שני בני־היצהר העמדים על־אדון כל־הארץ׃

4.1  wjxb HmlAk Hdbr bj wjOjrnj kAjx Axr-jOwr mxntw׃ 4.2  wjAmr Alj mH AtH rAH [wjAmr k] (wAmr q) rAjtj wHnH mnwrt zHb klH wglH Ol-rAxH wxbOH nrtjH OljH xbOH wxbOH mwcqwt lnrwt Axr Ol-rAxH׃ 4.3  wxnjm zjtjm OljH Ahd mjmjn HglH wAhd Ol-xmAlH׃ 4.4  wAOn wAmr Al-HmlAk Hdbr bj lAmr mH-AlH Adnj׃ 4.5  wjOn HmlAk Hdbr bj wjAmr Alj HlwA jdOt mH-HmH AlH wAmr lA Adnj׃ 4.6  wjOn wjAmr Alj lAmr zH dbr-jHwH Al-zrbbl lAmr lA bhjl wlA bkh kj Am-brwhj Amr jHwH cbAwt׃ 4.7  mj-AtH Hr-Hgdwl lpnj zrbbl lmjxr wHwcjA At-HAbn HrAxH txAwt hn hn lH׃ p 4.8  wjHj dbr-jHwH Alj lAmr׃ 4.9  jdj zrbbl jsdw Hbjt HzH wjdjw tbcOnH wjdOt kj-jHwH cbAwt xlhnj Aljkm׃ 4.10  kj mj bz ljwm qTnwt wxmhw wrAw At-HAbn Hbdjl bjd zrbbl xbOH-AlH Ojnj jHwH HmH mxwTTjm bkl-HArc׃ 4.11  wAOn wAmr Aljw mH-xnj Hzjtjm HAlH Ol-jmjn HmnwrH wOl-xmAwlH׃ 4.12  wAOn xnjt wAmr Aljw mH-xtj xblj Hzjtjm Axr bjd xnj cntrwt HzHb Hmrjqjm mOljHm HzHb׃ 4.13  wjAmr Alj lAmr HlwA jdOt mH-AlH wAmr lA Adnj׃ 4.14  wjAmr AlH xnj bnj-HjcHr HOmdjm Ol-Adwn kl-HArc׃

4.1  Et reversus est angelus, qui loquebatur in me, et excitavit me quasi virum, qui excitatur de somno suo. 4.2  Et dixit ad me: “Quid tu vides?”. Et dixi: “Vidi: et ecce candelabrum aureum totum, et ampulla super caput ipsius, et septem lucernae eius super illud, et septena infusoria lucernis, quae erant super caput eius. 4.3  Et duae olivae super illud, una a dextris ampullae et una a sinistris eius”. 4.4  Et respondi et aio ad angelum, qui loquebatur in me, dicens: “Quid sunt haec, domine mi?”. 4.5  Et respondit angelus, qui loquebatur in me, et dixit ad me: “Numquid nescis quid sunt haec?”. Et dixi: “Non, domine mi”. 4.6  Et respondit et ait ad me dicens: “Hoc est verbum Domini ad Zorobabel dicens: Non in exercitu nec in robore sed in spiritu meo, dicit Dominus exercituum. 4.7  Quis tu, mons magne, coram Zorobabel? Eris in planum. Et educet lapidem primarium inter clamores: Quam venustus! 4.8  Et factum est verbum Domini ad me dicens: 4.9  Manus Zorobabel fundaverunt domum istam et manus eius perficient eam, et scietis quia Dominus exercituum misit me ad vos. 4.10  Quis enim despexit diem initiorum parvorum? Et laetabuntur et videbunt lapidem stanneum in manu Zorobabel. Septem illae oculi sunt Domini, qui discurrunt in universa terra”. 4.11  Et respondi et dixi ad eum: “Quid sunt duae olivae istae ad dexteram candelabri et ad sinistram eius?”. 4.12  Et respondi secundo et dixi ad eum: “Quid sunt duo rami olivarum, qui duabus fistulis aureis effundunt ex se aurum?”. 4.13  Et ait ad me dicens: “Numquid nescis quid sunt haec?”. Et dixi: “Non, domine mi”. 4.14  Et dixit: “Isti sunt duo filii olei, qui assistunt Dominatori universae terrae”.

5.1  Und ich erhob wiederum meine Augen und schaute und siehe, eine fliegende Buchrolle. 5.2  Und er fragte mich: Was siehst du? Ich sprach: Ich sehe eine fliegende Buchrolle, zwanzig Ellen lang und zehn Ellen breit. 5.3  Und er sprach zu mir: Das ist der Fluch, der über das ganze Land ausgeht, damit es laut demselben von jedem Dieb und von jedem Falschschwörer gereinigt werde. 5.4  Ich habe ihn ausgehen lassen, damit er eindringe in das Haus des Diebes und in das Haus dessen, der fälschlich bei meinem Namen schwört, und damit er in seinem Hause bleibe und es samt seinem Holzwerk und seinen Steinen verzehre. 5.5  Und der Engel, der mit mir redete, trat hervor und sprach zu mir: Erhebe doch deine Augen und siehe, was da herauskommt! 5.6  Ich aber fragte: Was ist das? Er sprach: Das ist ein Epha, das da hervorkommt. Und er fügte hinzu: Das ist ihre Verschuldung im ganzen Lande. 5.7  Und siehe, da erhob sich eine Scheibe von Blei, und ein Weib saß drinnen im Epha. 5.8  Da sprach er: Das ist die Bosheit! Und er warf sie wieder ins Epha hinein und den Bleiklumpen auf die Öffnung. 5.9  Und ich erhob meine Augen und schaute; und siehe, da kamen zwei Weiber hervor, und der Wind blies in ihre Flügel (denn sie hatten Flügel wie Störche), und sie trugen das Epha fort zwischen Himmel und Erde. 5.10  Da fragte ich den Engel, der mit mir redete: Wo bringen sie das Epha hin? 5.11  Er antwortete mir: Ihm ein Haus zu bauen im Lande Sinear, damit es dort hingesetzt werde und an seinem Orte bleibe.

5.1  καὶ ἐπέστρεψα καὶ ἦρα τοὺς ὀφθαλμούς μου καὶ εἶδον καὶ ἰδοὺ δρέπανον πετόμενον 5.2  καὶ εἶπεν πρός με τί σὺ βλέπεις καὶ εἶπα ἐγὼ ὁρῶ δρέπανον πετόμενον μῆκος πήχεων εἴκοσι καὶ πλάτος πήχεων δέκα 5.3  καὶ εἶπεν πρός με αὕτη ἡ ἀρὰ ἡ ἐκπορευομένη ἐπὶ πρόσωπον πάσης τῆς γῆς διότι πᾶς ὁ κλέπτης ἐκ τούτου ἕως θανάτου ἐκδικηθήσεται καὶ πᾶς ὁ ἐπίορκος ἐκ τούτου ἕως θανάτου ἐκδικηθήσεται 5.4  καὶ ἐξοίσω αὐτό λέγει κύριος παντοκράτωρ καὶ εἰσελεύσεται εἰς τὸν οἶκον τοῦ κλέπτου καὶ εἰς τὸν οἶκον τοῦ ὀμνύοντος τῷ ὀνόματί μου ἐπὶ ψεύδει καὶ καταλύσει ἐν μέσῳ τοῦ οἴκου αὐτοῦ καὶ συντελέσει αὐτὸν καὶ τὰ ξύλα αὐτοῦ καὶ τοὺς λίθους αὐτοῦ 5.5  καὶ ἐξῆλθεν ὁ ἄγγελος ὁ λαλῶν ἐν ἐμοὶ καὶ εἶπεν πρός με ἀνάβλεψον τοῖς ὀφθαλμοῖς σου καὶ ἰδὲ τί τὸ ἐκπορευόμενον τοῦτο 5.6  καὶ εἶπα τί ἐστιν καὶ εἶπεν τοῦτο τὸ μέτρον τὸ ἐκπορευόμενον καὶ εἶπεν αὕτη ἡ ἀδικία αὐτῶν ἐν πάσῃ τῇ γῇ 5.7  καὶ ἰδοὺ τάλαντον μολίβου ἐξαιρόμενον καὶ ἰδοὺ μία γυνὴ ἐκάθητο ἐν μέσῳ τοῦ μέτρου 5.8  καὶ εἶπεν αὕτη ἐστὶν ἡ ἀνομία καὶ ἔρριψεν αὐτὴν ἐν μέσῳ τοῦ μέτρου καὶ ἔρριψεν τὸν λίθον τοῦ μολίβου εἰς τὸ στόμα αὐτῆς 5.9  καὶ ἦρα τοὺς ὀφθαλμούς μου καὶ εἶδον καὶ ἰδοὺ δύο γυναῖκες ἐκπορευόμεναι καὶ πνεῦμα ἐν ταῖς πτέρυξιν αὐτῶν καὶ αὗται εἶχον πτέρυγας ὡς πτέρυγας ἔποπος καὶ ἀνέλαβον τὸ μέτρον ἀνὰ μέσον τῆς γῆς καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ οὐρανοῦ 5.10  καὶ εἶπα πρὸς τὸν ἄγγελον τὸν λαλοῦντα ἐν ἐμοί ποῦ αὗται ἀποφέρουσιν τὸ μέτρον 5.11  καὶ εἶπεν πρός με οἰκοδομῆσαι αὐτῷ οἰκίαν ἐν γῇ βαβυλῶνος καὶ ἑτοιμάσαι καὶ θήσουσιν αὐτὸ ἐκεῖ ἐπὶ τὴν ἑτοιμασίαν αὐτοῦ

5.1  kai epestrepsa kai ehra toys ophthalmoys moy kai eidon kai idoy drepanon petomenon 5.2  kai eipen pros me ti sy blepeis kai eipa egoh oroh drepanon petomenon mehkos pehcheohn eikosi kai platos pehcheohn deka 5.3  kai eipen pros me ayteh eh ara eh ekporeyomeneh epi prosohpon pasehs tehs gehs dioti pas o kleptehs ek toytoy eohs thanatoy ekdikehthehsetai kai pas o epiorkos ek toytoy eohs thanatoy ekdikehthehsetai 5.4  kai exoisoh ayto legei kyrios pantokratohr kai eiseleysetai eis ton oikon toy kleptoy kai eis ton oikon toy omnyontos toh onomati moy epi pseydei kai katalysei en mesoh toy oikoy aytoy kai syntelesei ayton kai ta xyla aytoy kai toys lithoys aytoy 5.5  kai exehlthen o aggelos o lalohn en emoi kai eipen pros me anablepson tois ophthalmois soy kai ide ti to ekporeyomenon toyto 5.6  kai eipa ti estin kai eipen toyto to metron to ekporeyomenon kai eipen ayteh eh adikia aytohn en paseh teh geh 5.7  kai idoy talanton moliboy exairomenon kai idoy mia gyneh ekathehto en mesoh toy metroy 5.8  kai eipen ayteh estin eh anomia kai erripsen aytehn en mesoh toy metroy kai erripsen ton lithon toy moliboy eis to stoma aytehs 5.9  kai ehra toys ophthalmoys moy kai eidon kai idoy dyo gynaikes ekporeyomenai kai pneyma en tais pteryxin aytohn kai aytai eichon pterygas ohs pterygas epopos kai anelabon to metron ana meson tehs gehs kai ana meson toy oyranoy 5.10  kai eipa pros ton aggelon ton laloynta en emoi poy aytai apopheroysin to metron 5.11  kai eipen pros me oikodomehsai aytoh oikian en geh babylohnos kai etoimasai kai thehsoysin ayto ekei epi tehn etoimasian aytoy

5.1  וָאָשׁוּב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה מְגִלָּה עָפָה׃ 5.2  וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה׃ 5.3  וַיֹּאמֶר אֵלַי זֹאת הָאָלָה הַיֹּוצֵאת עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ כִּי כָל־הַגֹּנֵב מִזֶּה כָּמֹוהָ נִקָּה וְכָל־הַנִּשְׁבָּע מִזֶּה כָּמֹוהָ נִקָּה׃ 5.4  הֹוצֵאתִיהָ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וּבָאָה אֶל־בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל־בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתֹוךְ בֵּיתֹו וְכִלַּתּוּ וְאֶת־עֵצָיו וְאֶת־אֲבָנָיו׃ 5.5  וַיֵּצֵא הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מָה הַיֹּוצֵאת הַזֹּאת׃ 5.6  וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה הַיֹּוצֵאת וַיֹּאמֶר זֹאת עֵינָם בְּכָל־הָאָרֶץ׃ 5.7  וְהִנֵּה כִּכַּר עֹפֶרֶת נִשֵּׂאת וְזֹאת אִשָּׁה אַחַת יֹושֶׁבֶת בְּתֹוךְ הָאֵיפָה׃ 5.8  וַיֹּאמֶר זֹאת הָרִשְׁעָה וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל־תֹּוךְ הָאֵיפָה וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־אֶבֶן הָעֹפֶרֶת אֶל־פִּיהָ׃ ס 5.9  וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יֹוצְאֹות וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה וַתִּשֶּׂאנָה אֶת־הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם׃ 5.10  וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אָנָה הֵמָּה מֹולִכֹות אֶת־הָאֵיפָה׃ 5.11  וַיֹּאמֶר אֵלַי לִבְנֹות־לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וְהוּכַן וְהֻנִּיחָה שָּׁם עַל־מְכֻנָתָהּ׃ ס

5.1  waaAaaxxwb waaAaexaaA Oejnaj waaAaerAaeH wHineH mgilaaH OaapaaH׃ 5.2  wajoAmaer Aelaj maaH AataaH roAaeH waaAomar Aanij roAaeH mgilaaH OaapaaH AaarkaaH Oaexrijm baaAamaaH wraahbaaH Oaexaer baaAamaaH׃ 5.3  wajoAmaer Aelaj zoAt HaaAaalaaH HajowceAt Oal-pnej kaal-HaaAaaraec kij kaal-Hagoneb mizaeH kaamowHaa niqaaH wkaal-HanixxbaaO mizaeH kaamowHaa niqaaH׃ 5.4  HowceAtijHaa nAum jHwaaH cbaaAowt wbaaAaaH Aael-bejt Haganaab wAael-bejt HanixxbaaO bixxmij laxxaaqaer wlaanaeH btowk bejtow wkilatw wAaet-Oecaajw wAaet-Aabaanaajw׃ 5.5  wajeceA HamalAaak Hadober bij wajoAmaer Aelaj xaaA naaA Oejnaejkaa wrAeH maaH HajowceAt HazoAt׃ 5.6  waaAomar maH-HijA wajoAmaer zoAt HaaAejpaaH HajowceAt wajoAmaer zoAt Oejnaam bkaal-HaaAaaraec׃ 5.7  wHineH kikar Oopaeraet nixeAt wzoAt AixxaaH Aahat jowxxaebaet btowk HaaAejpaaH׃ 5.8  wajoAmaer zoAt HaarixxOaaH wajaxxlek AotaaH Aael-towk HaaAejpaaH wajaxxlek Aaet-Aaebaen HaaOopaeraet Aael-pijHaa׃ s 5.9  waaAaexaaA Oejnaj waaAeraeA wHineH xxtajim naaxxijm jowcAowt wrwha bkanpejHaem wlaaHenaaH knaapajim kkanpej HahasijdaaH watixaeAnaaH Aaet-HaaAejpaaH bejn HaaAaaraec wbejn Haxxaamaajim׃ 5.10  waaAomar Aael-HamalAaak Hadober bij AaanaaH HemaaH mowlikowt Aaet-HaaAejpaaH׃ 5.11  wajoAmaer Aelaj libnowt-laaH bajit bAaeraec xxinOaar wHwkan wHunijhaaH xxaam Oal-mkunaataaH׃ s

5.1  ואשוב ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה׃ 5.2  ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה מגלה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה׃ 5.3  ויאמר אלי זאת האלה היוצאת על־פני כל־הארץ כי כל־הגנב מזה כמוה נקה וכל־הנשבע מזה כמוה נקה׃ 5.4  הוצאתיה נאם יהוה צבאות ובאה אל־בית הגנב ואל־בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת־עציו ואת־אבניו׃ 5.5  ויצא המלאך הדבר בי ויאמר אלי שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת׃ 5.6  ואמר מה־היא ויאמר זאת האיפה היוצאת ויאמר זאת עינם בכל־הארץ׃ 5.7  והנה ככר עפרת נשאת וזאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה׃ 5.8  ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל־תוך האיפה וישלך את־אבן העפרת אל־פיה׃ ס 5.9  ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את־האיפה בין הארץ ובין השמים׃ 5.10  ואמר אל־המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את־האיפה׃ 5.11  ויאמר אלי לבנות־לה בית בארץ שנער והוכן והניחה שם על־מכנתה׃ ס

5.1  wAxwb wAxA Ojnj wArAH wHnH mglH OpH׃ 5.2  wjAmr Alj mH AtH rAH wAmr Anj rAH mglH OpH ArkH Oxrjm bAmH wrhbH Oxr bAmH׃ 5.3  wjAmr Alj zAt HAlH HjwcAt Ol-pnj kl-HArc kj kl-Hgnb mzH kmwH nqH wkl-HnxbO mzH kmwH nqH׃ 5.4  HwcAtjH nAm jHwH cbAwt wbAH Al-bjt Hgnb wAl-bjt HnxbO bxmj lxqr wlnH btwk bjtw wkltw wAt-Ocjw wAt-Abnjw׃ 5.5  wjcA HmlAk Hdbr bj wjAmr Alj xA nA Ojnjk wrAH mH HjwcAt HzAt׃ 5.6  wAmr mH-HjA wjAmr zAt HAjpH HjwcAt wjAmr zAt Ojnm bkl-HArc׃ 5.7  wHnH kkr Oprt nxAt wzAt AxH Aht jwxbt btwk HAjpH׃ 5.8  wjAmr zAt HrxOH wjxlk AtH Al-twk HAjpH wjxlk At-Abn HOprt Al-pjH׃ s 5.9  wAxA Ojnj wArA wHnH xtjm nxjm jwcAwt wrwh bknpjHm wlHnH knpjm kknpj HhsjdH wtxAnH At-HAjpH bjn HArc wbjn Hxmjm׃ 5.10  wAmr Al-HmlAk Hdbr bj AnH HmH mwlkwt At-HAjpH׃ 5.11  wjAmr Alj lbnwt-lH bjt bArc xnOr wHwkn wHnjhH xm Ol-mkntH׃ s

5.1  Et conversus sum et levavi ocu los meos et vidi: et ecce volu men volans. 5.2  Et dixit ad me: “Quid tu vides?”. Et dixi: “Ego video volumen volans; longitudo eius viginti cubitorum et latitudo eius decem cubitorum”. 5.3  Et dixit ad me: “Haec est maledictio, quae egreditur super faciem omnis terrae; quia omnis fur hinc iuxta illud expurgatur, et omnis periurus illinc iuxta illud expurgatur. 5.4  Educo illud, dicit Dominus exercituum, et veniet ad domum furis et ad domum iurantis in nomine meo mendaciter; et commorabitur in medio domus eius, et consumet eam et ligna eius et lapides eius”. 5.5  Et egressus est angelus, qui loquebatur in me, et dixit ad me: “Leva, quaeso, oculos tuos et vide. Quid est hoc, quod egreditur?”. 5.6  Et dixi: “Quidnam est?”. Et ait: “Haec est epha egrediens”. Et dixit: “Hoc est peccatum eorum in universa terra”. 5.7  Et ecce operculum plumbi elevatum est, et ecce mulier una sedens in medio ephae. 5.8  Et dixit: “Haec est impietas”. Et proiecit eam in epham et misit massam plumbeam in os eius. 5.9  Et levavi oculos meos et vidi: et ecce duae mulieres egredientes, et ventus in alis earum, et habebant alas quasi alas milvi; et levaverunt epham inter terram et caelum. 5.10  Et dixi ad angelum, qui loquebatur in me: “Quo istae deferunt epham?”. 5.11  Et dixit ad me: “Ut aedificetur ei domus in terra Sennaar; et, postquam constructa fuerit, ponetur ibi super basem suam”.

6.1  Und ich erhob wiederum meine Augen und schaute und siehe, vier Wagen kamen zwischen zwei Bergen hervor, und die Berge waren ehern. 6.2  Am ersten Wagen waren rote Rosse, am zweiten Wagen schwarze Rosse, 6.3  am dritten aber weiße und am vierten gefleckte, starke Rosse. 6.4  Und ich antwortete und sprach zu dem Engel, der mit mir redete: Mein Herr, was bedeuten diese? 6.5  Der Engel antwortete und sprach zu mir: Das sind die vier Winde des Himmels, welche ausgehen, nachdem sie sich gestellt haben vor den Herrscher der ganzen Erde. 6.6  Der Wagen mit den schwarzen Rossen zieht aus ins Land des Nordens, und die weißen folgen ihm; die gefleckten aber sind ausgezogen in das Land des Südens. 6.7  Auch die roten sind ausgezogen, und sie trachten darnach, umherzuziehen auf der Erde. Und er sprach: Gehet und durchziehet die Erde! Und sie durchzogen die Erde. 6.8  Und er rief mich und sprach zu mir: Siehe, die nach Norden ziehen, verschaffen, daß mein Geist sich niederläßt im Lande des Nordens. 6.9  Und das Wort des HERRN erging an mich und sprach: 6.10  Nimm von denen, die in der Gefangenschaft gewesen sind, von Cheldai, von Tobia und Jedaja, und komme du am selbigen Tag und gehe in das Haus Josias, des Sohnes Zephanjas, mit denen, die von Babel gekommen sind; 6.11  und nimm Silber und Gold und mache Kronen daraus und setze sie Josua, dem Sohne Jozadaks, dem Hohenpriester, aufs Haupt. 6.12  Und du sollst also zu ihm sagen: So spricht der HERR der Heerscharen: Siehe, es ist ein Mann, dessen Name «Sproß» ist, denn er wird aus seinem Orte hervorsprossen und den Tempel des HERRN bauen. 6.13  Ja, er wird den Tempel des HERRN bauen und königlichen Schmuck tragen und wird auf seinem Thron sitzen und herrschen und wird Priester sein auf seinem Thron, ein Friedensbund wird zwischen ihnen beiden bestehen. 6.14  Die Kronen aber sollen für Chelem, Tobia, Jedaja und Chen, den Sohn Zephanjas, ein Gedächtnis sein im Tempel des HERRN. 6.15  Und man wird aus der Ferne kommen und bauen am Tempel des HERRN. Also werdet ihr erfahren, daß mich der HERR der Heerscharen zu euch gesandt hat; und das wird geschehen, wenn ihr der Stimme des HERRN, eures Gottes, gehorchen werdet.

6.1  καὶ ἐπέστρεψα καὶ ἦρα τοὺς ὀφθαλμούς μου καὶ εἶδον καὶ ἰδοὺ τέσσαρα ἅρματα ἐκπορευόμενα ἐκ μέσου δύο ὀρέων καὶ τὰ ὄρη ἦν ὄρη χαλκᾶ 6.2  ἐν τῷ ἅρματι τῷ πρώτῳ ἵπποι πυρροί καὶ ἐν τῷ ἅρματι τῷ δευτέρῳ ἵπποι μέλανες 6.3  καὶ ἐν τῷ ἅρματι τῷ τρίτῳ ἵπποι λευκοί καὶ ἐν τῷ ἅρματι τῷ τετάρτῳ ἵπποι ποικίλοι ψαροί 6.4  καὶ ἀπεκρίθην καὶ εἶπα πρὸς τὸν ἄγγελον τὸν λαλοῦντα ἐν ἐμοί τί ἐστιν ταῦτα κύριε 6.5  καὶ ἀπεκρίθη ὁ ἄγγελος ὁ λαλῶν ἐν ἐμοὶ καὶ εἶπεν ταῦτά ἐστιν οἱ τέσσαρες ἄνεμοι τοῦ οὐρανοῦ ἐκπορεύονται παραστῆναι τῷ κυρίῳ πάσης τῆς γῆς 6.6  ἐν ᾧ ἦσαν οἱ ἵπποι οἱ μέλανες ἐξεπορεύοντο ἐπὶ γῆν βορρᾶ καὶ οἱ λευκοὶ ἐξεπορεύοντο κατόπισθεν αὐτῶν καὶ οἱ ποικίλοι ἐξεπορεύοντο ἐπὶ γῆν νότου 6.7  καὶ οἱ ψαροὶ ἐξεπορεύοντο καὶ ἐπέβλεπον τοῦ πορεύεσθαι τοῦ περιοδεῦσαι τὴν γῆν καὶ εἶπεν πορεύεσθε καὶ περιοδεύσατε τὴν γῆν καὶ περιώδευσαν τὴν γῆν 6.8  καὶ ἀνεβόησεν καὶ ἐλάλησεν πρός με λέγων ἰδοὺ οἱ ἐκπορευόμενοι ἐπὶ γῆν βορρᾶ ἀνέπαυσαν τὸν θυμόν μου ἐν γῇ βορρᾶ 6.9  καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρός με λέγων 6.10  λαβὲ τὰ ἐκ τῆς αἰχμαλωσίας παρὰ τῶν ἀρχόντων καὶ παρὰ τῶν χρησίμων αὐτῆς καὶ παρὰ τῶν ἐπεγνωκότων αὐτὴν καὶ εἰσελεύσῃ σὺ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ εἰς τὸν οἶκον ιωσιου τοῦ σοφονιου τοῦ ἥκοντος ἐκ βαβυλῶνος 6.11  καὶ λήψῃ ἀργύριον καὶ χρυσίον καὶ ποιήσεις στεφάνους καὶ ἐπιθήσεις ἐπὶ τὴν κεφαλὴν ἰησοῦ τοῦ ιωσεδεκ τοῦ ἱερέως τοῦ μεγάλου 6.12  καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ἰδοὺ ἀνήρ ἀνατολὴ ὄνομα αὐτῷ καὶ ὑποκάτωθεν αὐτοῦ ἀνατελεῖ καὶ οἰκοδομήσει τὸν οἶκον κυρίου 6.13  καὶ αὐτὸς λήμψεται ἀρετὴν καὶ καθίεται καὶ κατάρξει ἐπὶ τοῦ θρόνου αὐτοῦ καὶ ἔσται ὁ ἱερεὺς ἐκ δεξιῶν αὐτοῦ καὶ βουλὴ εἰρηνικὴ ἔσται ἀνὰ μέσον ἀμφοτέρων 6.14  ὁ δὲ στέφανος ἔσται τοῖς ὑπομένουσιν καὶ τοῖς χρησίμοις αὐτῆς καὶ τοῖς ἐπεγνωκόσιν αὐτὴν καὶ εἰς χάριτα υἱοῦ σοφονιου καὶ εἰς ψαλμὸν ἐν οἴκῳ κυρίου 6.15  καὶ οἱ μακρὰν ἀπ' αὐτῶν ἥξουσιν καὶ οἰκοδομήσουσιν ἐν τῷ οἴκῳ κυρίου καὶ γνώσεσθε διότι κύριος παντοκράτωρ ἀπέσταλκέν με πρὸς ὑμᾶς καὶ ἔσται ἐὰν εἰσακούοντες εἰσακούσητε τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν

6.1  kai epestrepsa kai ehra toys ophthalmoys moy kai eidon kai idoy tessara armata ekporeyomena ek mesoy dyo oreohn kai ta oreh ehn oreh chalka 6.2  en toh armati toh prohtoh ippoi pyrroi kai en toh armati toh deyteroh ippoi melanes 6.3  kai en toh armati toh tritoh ippoi leykoi kai en toh armati toh tetartoh ippoi poikiloi psaroi 6.4  kai apekrithehn kai eipa pros ton aggelon ton laloynta en emoi ti estin tayta kyrie 6.5  kai apekritheh o aggelos o lalohn en emoi kai eipen tayta estin oi tessares anemoi toy oyranoy ekporeyontai parastehnai toh kyrioh pasehs tehs gehs 6.6  en oh ehsan oi ippoi oi melanes exeporeyonto epi gehn borra kai oi leykoi exeporeyonto katopisthen aytohn kai oi poikiloi exeporeyonto epi gehn notoy 6.7  kai oi psaroi exeporeyonto kai epeblepon toy poreyesthai toy periodeysai tehn gehn kai eipen poreyesthe kai periodeysate tehn gehn kai periohdeysan tehn gehn 6.8  kai aneboehsen kai elalehsen pros me legohn idoy oi ekporeyomenoi epi gehn borra anepaysan ton thymon moy en geh borra 6.9  kai egeneto logos kyrioy pros me legohn 6.10  labe ta ek tehs aichmalohsias para tohn archontohn kai para tohn chrehsimohn aytehs kai para tohn epegnohkotohn aytehn kai eiseleyseh sy en teh ehmera ekeineh eis ton oikon iohsioy toy sophonioy toy ehkontos ek babylohnos 6.11  kai lehpseh argyrion kai chrysion kai poiehseis stephanoys kai epithehseis epi tehn kephalehn iehsoy toy iohsedek toy iereohs toy megaloy 6.12  kai ereis pros ayton tade legei kyrios pantokratohr idoy anehr anatoleh onoma aytoh kai ypokatohthen aytoy anatelei kai oikodomehsei ton oikon kyrioy 6.13  kai aytos lehmpsetai aretehn kai kathietai kai katarxei epi toy thronoy aytoy kai estai o iereys ek dexiohn aytoy kai boyleh eirehnikeh estai ana meson amphoterohn 6.14  o de stephanos estai tois ypomenoysin kai tois chrehsimois aytehs kai tois epegnohkosin aytehn kai eis charita yioy sophonioy kai eis psalmon en oikoh kyrioy 6.15  kai oi makran ap' aytohn ehxoysin kai oikodomehsoysin en toh oikoh kyrioy kai gnohsesthe dioti kyrios pantokratohr apestalken me pros ymas kai estai ean eisakoyontes eisakoysehte tehs phohnehs kyrioy toy theoy ymohn

6.1  וָאָשֻׁב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבֹות יֹצְאֹות מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים וְהֶהָרִים הָרֵי נְחֹשֶׁת׃ 6.2  בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה סוּסִים אֲדֻמִּים וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית סוּסִים שְׁחֹרִים׃ 6.3  וּבַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלִשִׁית סוּסִים לְבָנִים וּבַמֶּרְכָּבָה הָרְבִעִית סוּסִים בְּרֻדִּים אֲמֻצִּים׃ 6.4  וָאַעַן וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה־אֵלֶּה אֲדֹנִי׃ 6.5  וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָי אֵלֶּה אַרְבַּע רֻחֹות הַשָּׁמַיִם יֹוצְאֹות מֵהִתְיַצֵּב עַל־אֲדֹון כָּל־הָאָרֶץ׃ 6.6  אֲשֶׁר־בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים יֹצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפֹון וְהַלְּבָנִים יָצְאוּ אֶל־אַחֲרֵיהֶם וְהַבְּרֻדִּים יָצְאוּ אֶל־אֶרֶץ הַתֵּימָן׃ 6.7  וְהָאֲמֻצִּים יָצְאוּ וַיְבַקְשׁוּ לָלֶכֶת לְהִתְהַלֵּך בָּאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְכוּ הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וַתִּתְהַלַּכְנָה בָּאָרֶץ׃ 6.8  וַיַּזְעֵק אֹתִי וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר רְאֵה הַיֹּוצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפֹון הֵנִיחוּ אֶת־רוּחִי בְּאֶרֶץ צָפֹון׃ ס 6.9  וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃ 6.10  לָקֹוחַ מֵאֵת הַגֹּולָה מֵחֶלְדַּי וּמֵאֵת טֹובִיָּה וּמֵאֵת יְדַעְיָה וּבָאתָ אַתָּה בַּיֹּום הַהוּא וּבָאתָ בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן־צְפַנְיָה אֲשֶׁר־בָּאוּ מִבָּבֶל׃ 6.11  וְלָקַחְתָּ כֶסֶף־וְזָהָב וְעָשִׂיתָ עֲטָרֹות וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול׃ 6.12  וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר הִנֵּה־אִישׁ צֶמַח שְׁמֹו וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת־הֵיכַל יְהוָה׃ 6.13  וְהוּא יִבְנֶה אֶת־הֵיכַל יְהוָה וְהוּא־יִשָּׂא הֹוד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל־כִּסְאֹו וְהָיָה כֹהֵן עַל־כִּסְאֹו וַעֲצַת שָׁלֹום תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם׃ 6.14  וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטֹובִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן־צְפַנְיָה לְזִכָּרֹון בְּהֵיכַל יְהוָה׃ 6.15  וּרְחֹוקִים ׀ יָבֹאוּ וּבָנוּ בְּהֵיכַל יְהוָה וִידַעְתֶּם כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְהָיָה אִם־שָׁמֹועַ תִּשְׁמְעוּן בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ ס

6.1  waaAaaxxub waaAaexaaA Oejnaj waaAaerAaeH wHineH AarbaO markaabowt jocAowt mibejn xxnej HaeHaarijm wHaeHaarijm Haarej nhoxxaet׃ 6.2  bamaerkaabaaH HaariAxxonaaH swsijm Aadumijm wbamaerkaabaaH Haxxenijt swsijm xxhorijm׃ 6.3  wbamaerkaabaaH Haxxlixxijt swsijm lbaanijm wbamaerkaabaaH HaarbiOijt swsijm brudijm Aamucijm׃ 6.4  waaAaOan waaAomar Aael-HamalAaak Hadober bij maaH-AelaeH Aadonij׃ 6.5  wajaOan HamalAaak wajoAmaer Aelaaj AelaeH AarbaO ruhowt Haxxaamajim jowcAowt meHitjaceb Oal-Aadown kaal-HaaAaaraec׃ 6.6  Aaxxaer-baaH Haswsijm Haxxhorijm jocAijm Aael-Aaeraec caapown wHalbaanijm jaacAw Aael-AaharejHaem wHabrudijm jaacAw Aael-Aaeraec Hatejmaan׃ 6.7  wHaaAamucijm jaacAw wajbaqxxw laalaekaet lHitHalek baaAaaraec wajoAmaer lkw HitHalkw baaAaaraec watitHalaknaaH baaAaaraec׃ 6.8  wajazOeq Aotij wajdaber Aelaj leAmor rAeH HajowcAijm Aael-Aaeraec caapown Henijhw Aaet-rwhij bAaeraec caapown׃ s 6.9  wajHij dbar-jHwaaH Aelaj leAmor׃ 6.10  laaqowha meAet HagowlaaH mehaeldaj wmeAet TowbijaaH wmeAet jdaOjaaH wbaaAtaa AataaH bajowm HaHwA wbaaAtaa bejt joAxxijaaH baen-cpanjaaH Aaxxaer-baaAw mibaabael׃ 6.11  wlaaqahtaa kaesaep-wzaaHaab wOaaxijtaa OaTaarowt wxamtaa broAxx jHowxxuOa baen-jHowcaadaaq HakoHen Hagaadowl׃ 6.12  wAaamartaa Aelaajw leAmor koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt leAmor HineH-Aijxx caemah xxmow wmitahtaajw jicmaah wbaanaaH Aaet-Hejkal jHwaaH׃ 6.13  wHwA jibnaeH Aaet-Hejkal jHwaaH wHwA-jixaaA Howd wjaaxxab wmaaxxal Oal-kisAow wHaajaaH koHen Oal-kisAow waOacat xxaalowm tiHjaeH bejn xxnejHaem׃ 6.14  wHaaOaTaarot tiHjaeH lhelaem wlTowbijaaH wlijdaOjaaH wlhen baen-cpanjaaH lzikaarown bHejkal jHwaaH׃ 6.15  wrhowqijm jaaboAw wbaanw bHejkal jHwaaH wijdaOtaem kij-jHwaaH cbaaAowt xxlaahanij Aalejkaem wHaajaaH Aim-xxaamowOa tixxmOwn bqowl jHwaaH AaeloHejkaem׃ s

6.1  ואשב ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות יצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחשת׃ 6.2  במרכבה הראשנה סוסים אדמים ובמרכבה השנית סוסים שחרים׃ 6.3  ובמרכבה השלשית סוסים לבנים ובמרכבה הרבעית סוסים ברדים אמצים׃ 6.4  ואען ואמר אל־המלאך הדבר בי מה־אלה אדני׃ 6.5  ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רחות השמים יוצאות מהתיצב על־אדון כל־הארץ׃ 6.6  אשר־בה הסוסים השחרים יצאים אל־ארץ צפון והלבנים יצאו אל־אחריהם והברדים יצאו אל־ארץ התימן׃ 6.7  והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ ויאמר לכו התהלכו בארץ ותתהלכנה בארץ׃ 6.8  ויזעק אתי וידבר אלי לאמר ראה היוצאים אל־ארץ צפון הניחו את־רוחי בארץ צפון׃ ס 6.9  ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ 6.10  לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן־צפניה אשר־באו מבבל׃ 6.11  ולקחת כסף־וזהב ועשית עטרות ושמת בראש יהושע בן־יהוצדק הכהן הגדול׃ 6.12  ואמרת אליו לאמר כה אמר יהוה צבאות לאמר הנה־איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את־היכל יהוה׃ 6.13  והוא יבנה את־היכל יהוה והוא־ישא הוד וישב ומשל על־כסאו והיה כהן על־כסאו ועצת שלום תהיה בין שניהם׃ 6.14  והעטרת תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן־צפניה לזכרון בהיכל יהוה׃ 6.15  ורחוקים ׀ יבאו ובנו בהיכל יהוה וידעתם כי־יהוה צבאות שלחני אליכם והיה אם־שמוע תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ ס

6.1  wAxb wAxA Ojnj wArAH wHnH ArbO mrkbwt jcAwt mbjn xnj HHrjm wHHrjm Hrj nhxt׃ 6.2  bmrkbH HrAxnH swsjm Admjm wbmrkbH Hxnjt swsjm xhrjm׃ 6.3  wbmrkbH Hxlxjt swsjm lbnjm wbmrkbH HrbOjt swsjm brdjm Amcjm׃ 6.4  wAOn wAmr Al-HmlAk Hdbr bj mH-AlH Adnj׃ 6.5  wjOn HmlAk wjAmr Alj AlH ArbO rhwt Hxmjm jwcAwt mHtjcb Ol-Adwn kl-HArc׃ 6.6  Axr-bH Hswsjm Hxhrjm jcAjm Al-Arc cpwn wHlbnjm jcAw Al-AhrjHm wHbrdjm jcAw Al-Arc Htjmn׃ 6.7  wHAmcjm jcAw wjbqxw llkt lHtHlk bArc wjAmr lkw HtHlkw bArc wttHlknH bArc׃ 6.8  wjzOq Atj wjdbr Alj lAmr rAH HjwcAjm Al-Arc cpwn Hnjhw At-rwhj bArc cpwn׃ s 6.9  wjHj dbr-jHwH Alj lAmr׃ 6.10  lqwh mAt HgwlH mhldj wmAt TwbjH wmAt jdOjH wbAt AtH bjwm HHwA wbAt bjt jAxjH bn-cpnjH Axr-bAw mbbl׃ 6.11  wlqht ksp-wzHb wOxjt OTrwt wxmt brAx jHwxO bn-jHwcdq HkHn Hgdwl׃ 6.12  wAmrt Aljw lAmr kH Amr jHwH cbAwt lAmr HnH-Ajx cmh xmw wmthtjw jcmh wbnH At-Hjkl jHwH׃ 6.13  wHwA jbnH At-Hjkl jHwH wHwA-jxA Hwd wjxb wmxl Ol-ksAw wHjH kHn Ol-ksAw wOct xlwm tHjH bjn xnjHm׃ 6.14  wHOTrt tHjH lhlm wlTwbjH wljdOjH wlhn bn-cpnjH lzkrwn bHjkl jHwH׃ 6.15  wrhwqjm jbAw wbnw bHjkl jHwH wjdOtm kj-jHwH cbAwt xlhnj Aljkm wHjH Am-xmwO txmOwn bqwl jHwH AlHjkm׃ s

6.1  Et rursus levavi oculos meos et vidi: et ecce quattuor quadrigae egredientes de medio duorum montium; et montes, montes aerei. 6.2  In quadriga prima equi rufi, et in quadriga secunda equi nigri, 6.3  et in quadriga tertia equi albi, et in quadriga quarta equi varii. 6.4  Et respondi et dixi ad angelum, qui loquebatur in me: “Quid sunt haec, domine mi?”. 6.5  Et respondit angelus et ait ad me: “Isti sunt quattuor venti caeli, qui egrediuntur, postquam steterunt coram Dominatore omnis terrae”. 6.6  In qua erant equi nigri, egrediebantur in terram aquilonis, et albi egressi sunt post eos, et varii egressi sunt ad terram austri. 6.7  Et equi fortes exierunt et quaerebant ire et discurrere per terram. Et dixit: “Ite, perambulate terram”. Et perambulaverunt terram. 6.8  Et vocavit me et locutus est ad me dicens: “Ecce, qui egrediuntur in terram aquilonis requiescere fecerunt spiritum meum in terra aquilonis”. 6.9  Et factum est verbum Domini ad me dicens: 6.10  “Sume ab his, qui de captivitate sunt, ab Holdai et a Thobia et ab Iedaia, et venies tu in die illa et intrabis domum Iosiae filii Sophoniae, qui venerunt de Babylone. 6.11  Et sumes argentum et aurum et facies coronam et pones in capite Iesua filii Iosedec, sacerdotis magni, 6.12  et loqueris ad eum dicens: Haec ait Dominus exercituum dicens: Ecce vir, Germen nomen eius; et in loco suo aliquid germinabit et aedificabit templum Domini. 6.13  Et ipse exstruet templum Domini; et ipse portabit gloriam et sedebit et dominabitur super solio suo; et erit sacerdos ad dexteram eius, et consilium pacis erit inter illos duos. 6.14  Et corona erit Helem et Thobiae et Iedaiae et Hen filio Sophoniae memoriale in templo Domini. 6.15  Et qui procul sunt, venient et aedificabunt in templo Domini; et scietis quia Dominus exercituum misit me ad vos. Erit autem hoc, si oboedieritis voci Domini Dei vestri” ”.

7.1  Es begab sich aber im vierten Jahre des Königs Darius, daß des HERRN Wort an Sacharja erging, am vierten Tage des neunten Monats, im Monat Kislev. 7.2  Damals sandte Bethel den Sarezer und Regem-Melech samt seinen Leuten, um das Angesicht des HERRN zu besänftigen, 7.3  indem sie die Priester am Hause des HERRN der Heerscharen und die Propheten fragten: Soll ich auch fernerhin im fünften Monat weinen und mich enthalten, wie ich es nun so viele Jahre getan habe? 7.4  Da erging das Wort des HERRN der Heerscharen an mich also: 7.5  Sage zu allem Volk des Landes und zu den Priestern: Wenn ihr in diesen siebzig Jahren jeweils im fünften und siebenten Monat gefastet und geklagt habt, habt ihr denn da für mich gefastet? 7.6  Und wenn ihr esset und wenn ihr trinket, esset und trinket ihr dann nicht für euch? 7.7  Sind nicht dies die Worte, welche der HERR durch die frühern Propheten verkündigen ließ, als Jerusalem noch bewohnt und in Frieden war samt den umliegenden Städten, und da auch der Süden und die Niederung noch bewohnt waren? 7.8  Und das Wort des HERRN erging an Sacharja also: 7.9  So spricht der HERR der Heerscharen: Übet treulich Recht und erweiset jeder seinem Bruder Gnade und Erbarmen; 7.10  bedrücket Witwen und Waisen nicht, auch nicht den Fremdling und den Armen, und denke keiner etwas Arges in seinem Herzen wider seinen Bruder! 7.11  Aber damals wollten sie nicht aufmerken, sondern waren halsstarrig und verstopften ihre Ohren, um nicht zu hören, 7.12  und sie machten ihre Herzen so hart wie Diamant und wollten das Gesetz nicht hören, noch die Worte, die der HERR der Heerscharen durch seinen Geist, durch die früheren Propheten gesandt hatte. 7.13  Darob ward der HERR der Heerscharen heftig erzürnt. Und wie sie nicht hatten hören wollen, als er rief, ebenso (spricht der HERR der Heerscharen) wollte auch ich nicht hören, als sie riefen; 7.14  sondern ich zerstreute sie unter alle Nationen, die ihnen unbekannt gewesen waren, und das Land ward hinter ihnen her verwüstet, daß niemand mehr darin verkehrte; und so haben sie das liebliche Land zu Wüste gemacht.

7.1  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ τετάρτῳ ἔτει ἐπὶ δαρείου τοῦ βασιλέως ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς ζαχαριαν τετράδι τοῦ μηνὸς τοῦ ἐνάτου ὅς ἐστιν χασελευ 7.2  καὶ ἐξαπέστειλεν εἰς βαιθηλ σαρασαρ καὶ αρβεσεερ ὁ βασιλεὺς καὶ οἱ ἄνδρες αὐτοῦ τοῦ ἐξιλάσασθαι τὸν κύριον 7.3  λέγων πρὸς τοὺς ἱερεῖς τοὺς ἐν τῷ οἴκῳ κυρίου παντοκράτορος καὶ πρὸς τοὺς προφήτας λέγων εἰσελήλυθεν ὧδε ἐν τῷ μηνὶ τῷ πέμπτῳ τὸ ἁγίασμα καθότι ἐποίησα ἤδη ἱκανὰ ἔτη 7.4  καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου τῶν δυνάμεων πρός με λέγων 7.5  εἰπὸν πρὸς ἅπαντα τὸν λαὸν τῆς γῆς καὶ πρὸς τοὺς ἱερεῖς λέγων ἐὰν νηστεύσητε ἢ κόψησθε ἐν ταῖς πέμπταις ἢ ἐν ταῖς ἑβδόμαις καὶ ἰδοὺ ἑβδομήκοντα ἔτη μὴ νηστείαν νενηστεύκατέ μοι 7.6  καὶ ἐὰν φάγητε ἢ πίητε οὐχ ὑμεῖς ἔσθετε καὶ ὑμεῖς πίνετε 7.7  οὐχ οὗτοι οἱ λόγοι εἰσίν οὓς ἐλάλησεν κύριος ἐν χερσὶν τῶν προφητῶν τῶν ἔμπροσθεν ὅτε ἦν ιερουσαλημ κατοικουμένη καὶ εὐθηνοῦσα καὶ αἱ πόλεις αὐτῆς κυκλόθεν καὶ ἡ ὀρεινὴ καὶ ἡ πεδινὴ κατῳκεῖτο 7.8  καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς ζαχαριαν λέγων 7.9  τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ κρίμα δίκαιον κρίνατε καὶ ἔλεος καὶ οἰκτιρμὸν ποιεῖτε ἕκαστος πρὸς τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ 7.10  καὶ χήραν καὶ ὀρφανὸν καὶ προσήλυτον καὶ πένητα μὴ καταδυναστεύετε καὶ κακίαν ἕκαστος τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ μὴ μνησικακείτω ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν 7.11  καὶ ἠπείθησαν τοῦ προσέχειν καὶ ἔδωκαν νῶτον παραφρονοῦντα καὶ τὰ ὦτα αὐτῶν ἐβάρυναν τοῦ μὴ εἰσακούειν 7.12  καὶ τὴν καρδίαν αὐτῶν ἔταξαν ἀπειθῆ τοῦ μὴ εἰσακούειν τοῦ νόμου μου καὶ τοὺς λόγους οὓς ἐξαπέστειλεν κύριος παντοκράτωρ ἐν πνεύματι αὐτοῦ ἐν χερσὶν τῶν προφητῶν τῶν ἔμπροσθεν καὶ ἐγένετο ὀργὴ μεγάλη παρὰ κυρίου παντοκράτορος 7.13  καὶ ἔσται ὃν τρόπον εἶπεν καὶ οὐκ εἰσήκουσαν αὐτοῦ οὕτως κεκράξονται καὶ οὐ μὴ εἰσακούσω λέγει κύριος παντοκράτωρ 7.14  καὶ ἐκβαλῶ αὐτοὺς εἰς πάντα τὰ ἔθνη ἃ οὐκ ἔγνωσαν καὶ ἡ γῆ ἀφανισθήσεται κατόπισθεν αὐτῶν ἐκ διοδεύοντος καὶ ἐξ ἀναστρέφοντος καὶ ἔταξαν γῆν ἐκλεκτὴν εἰς ἀφανισμόν

7.1  kai egeneto en toh tetartoh etei epi dareioy toy basileohs egeneto logos kyrioy pros zacharian tetradi toy mehnos toy enatoy os estin chaseley 7.2  kai exapesteilen eis baithehl sarasar kai arbeseer o basileys kai oi andres aytoy toy exilasasthai ton kyrion 7.3  legohn pros toys iereis toys en toh oikoh kyrioy pantokratoros kai pros toys prophehtas legohn eiselehlythen ohde en toh mehni toh pemptoh to agiasma kathoti epoiehsa ehdeh ikana eteh 7.4  kai egeneto logos kyrioy tohn dynameohn pros me legohn 7.5  eipon pros apanta ton laon tehs gehs kai pros toys iereis legohn ean nehsteysehte eh kopsehsthe en tais pemptais eh en tais ebdomais kai idoy ebdomehkonta eteh meh nehsteian nenehsteykate moi 7.6  kai ean phagehte eh piehte oych ymeis esthete kai ymeis pinete 7.7  oych oytoi oi logoi eisin oys elalehsen kyrios en chersin tohn prophehtohn tohn emprosthen ote ehn ieroysalehm katoikoymeneh kai eythehnoysa kai ai poleis aytehs kyklothen kai eh oreineh kai eh pedineh katohkeito 7.8  kai egeneto logos kyrioy pros zacharian legohn 7.9  tade legei kyrios pantokratohr krima dikaion krinate kai eleos kai oiktirmon poieite ekastos pros ton adelphon aytoy 7.10  kai chehran kai orphanon kai prosehlyton kai penehta meh katadynasteyete kai kakian ekastos toy adelphoy aytoy meh mnehsikakeitoh en tais kardiais ymohn 7.11  kai ehpeithehsan toy prosechein kai edohkan nohton paraphronoynta kai ta ohta aytohn ebarynan toy meh eisakoyein 7.12  kai tehn kardian aytohn etaxan apeitheh toy meh eisakoyein toy nomoy moy kai toys logoys oys exapesteilen kyrios pantokratohr en pneymati aytoy en chersin tohn prophehtohn tohn emprosthen kai egeneto orgeh megaleh para kyrioy pantokratoros 7.13  kai estai on tropon eipen kai oyk eisehkoysan aytoy oytohs kekraxontai kai oy meh eisakoysoh legei kyrios pantokratohr 7.14  kai ekbaloh aytoys eis panta ta ethneh a oyk egnohsan kai eh geh aphanisthehsetai katopisthen aytohn ek diodeyontos kai ex anastrephontos kai etaxan gehn eklektehn eis aphanismon

7.1  וַיְהִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־זְכַרְיָה בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי בְּכִסְלֵו׃ 7.2  וַיִּשְׁלַח בֵּית־אֵל שַׂר־אֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו לְחַלֹּות אֶת־פְּנֵי יְהוָה׃ 7.3  לֵאמֹר אֶל־הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית־יְהוָה צְבָאֹות וְאֶל־הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים׃ פ 7.4  וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה צְבָאֹות אֵלַי לֵאמֹר׃ 7.5  אֱמֹר אֶל־כָּל־עַם הָאָרֶץ וְאֶל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי־צַמְתֶּם וְסָפֹוד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצֹום צַמְתֻּנִי אָנִי׃ 7.6  וְכִי תֹאכְלוּ וְכִי תִשְׁתּוּ הֲלֹוא אַתֶּם הָאֹכְלִים וְאַתֶּם הַשֹּׁתִים׃ 7.7  הֲלֹוא אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרָא יְהוָה בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים בִּהְיֹות יְרוּשָׁלִַם יֹשֶׁבֶת וּשְׁלֵוָה וְעָרֶיהָ סְבִיבֹתֶיהָ וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה יֹשֵׁב׃ פ 7.8  וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־זְכַרְיָה לֵאמֹר׃ 7.9  כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ וְחֶסֶד וְרַחֲמִים עֲשׂוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו׃ 7.10  וְאַלְמָנָה וְיָתֹום גֵּר וְעָנִי אַל־תַּעֲשֹׁקוּ וְרָעַת אִישׁ אָחִיו אַל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם׃ 7.11  וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת וְאָזְנֵיהֶם הִכְבִּידוּ מִשְּׁמֹועַ׃ 7.12  וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר מִשְּׁמֹועַ אֶת־הַתֹּורָה וְאֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוָה צְבָאֹות בְּרוּחֹו בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים וַיְהִי קֶצֶף גָּדֹול מֵאֵת יְהוָה צְבָאֹות׃ 7.13  וַיְהִי כַאֲשֶׁר־קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ כֵּן יִקְרְאוּ וְלֹא אֶשְׁמָע אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃ 7.14  וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּם וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה אַחֲרֵיהֶם מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב וַיָּשִׂימוּ אֶרֶץ־חֶמְדָּה לְשַׁמָּה׃ פ

7.1  wajHij bixxnat AarbaO ldaarjaawaexx Hamaelaek HaajaaH dbar-jHwaaH Aael-zkarjaaH bAarbaaOaaH lahodaexx HatxxiOij bkislew׃ 7.2  wajixxlah bejt-Ael xar-Aaecaer wraegaem maelaek waAanaaxxaajw lhalowt Aaet-pnej jHwaaH׃ 7.3  leAmor Aael-HakoHanijm Aaxxaer lbejt-jHwaaH cbaaAowt wAael-HanbijAijm leAmor HaAaebkaeH bahodaexx Hahamixxij Hinaazer kaAaxxaer Oaaxijtij zaeH kamaeH xxaanijm׃ p 7.4  wajHij dbar-jHwaaH cbaaAowt Aelaj leAmor׃ 7.5  Aaemor Aael-kaal-Oam HaaAaaraec wAael-HakoHanijm leAmor kij-camtaem wsaapowd bahamijxxij wbaxxbijOij wzaeH xxibOijm xxaanaaH Hacowm camtunij Aaanij׃ 7.6  wkij toAklw wkij tixxtw HalowA Aataem HaaAoklijm wAataem Haxxotijm׃ 7.7  HalowA Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer qaaraaA jHwaaH bjad HanbijAijm HaariAxxonijm biHjowt jrwxxaalaim joxxaebaet wxxlewaaH wOaaraejHaa sbijbotaejHaa wHanaegaeb wHaxxpelaaH joxxeb׃ p 7.8  wajHij dbar-jHwaaH Aael-zkarjaaH leAmor׃ 7.9  koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt leAmor mixxpaT Aaemaet xxpoTw whaesaed wrahamijm Oaxw Aijxx Aaet-Aaahijw׃ 7.10  wAalmaanaaH wjaatowm ger wOaanij Aal-taOaxxoqw wraaOat Aijxx Aaahijw Aal-tahxxbw bilbabkaem׃ 7.11  wajmaaAanw lHaqxxijb wajitnw kaatep soraaraet wAaaznejHaem Hikbijdw mixxmowOa׃ 7.12  wlibaam xaamw xxaamijr mixxmowOa Aaet-HatowraaH wAaet-Hadbaarijm Aaxxaer xxaalah jHwaaH cbaaAowt brwhow bjad HanbijAijm HaariAxxonijm wajHij qaecaep gaadowl meAet jHwaaH cbaaAowt׃ 7.13  wajHij kaAaxxaer-qaaraaA wloA xxaameOw ken jiqrAw wloA AaexxmaaO Aaamar jHwaaH cbaaAowt׃ 7.14  wAesaaOarem Oal kaal-Hagowjim Aaxxaer loA-jdaaOwm wHaaAaaraec naaxxamaaH AaharejHaem meOober wmixxaab wajaaxijmw Aaeraec-haemdaaH lxxamaaH׃ p

7.1  ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר־יהוה אל־זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו׃ 7.2  וישלח בית־אל שר־אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את־פני יהוה׃ 7.3  לאמר אל־הכהנים אשר לבית־יהוה צבאות ואל־הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים׃ פ 7.4  ויהי דבר־יהוה צבאות אלי לאמר׃ 7.5  אמר אל־כל־עם הארץ ואל־הכהנים לאמר כי־צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני׃ 7.6  וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים׃ 7.7  הלוא את־הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב׃ פ 7.8  ויהי דבר־יהוה אל־זכריה לאמר׃ 7.9  כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את־אחיו׃ 7.10  ואלמנה ויתום גר ועני אל־תעשקו ורעת איש אחיו אל־תחשבו בלבבכם׃ 7.11  וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃ 7.12  ולבם שמו שמיר משמוע את־התורה ואת־הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות׃ 7.13  ויהי כאשר־קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות׃ 7.14  ואסערם על כל־הגוים אשר לא־ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ־חמדה לשמה׃ פ

7.1  wjHj bxnt ArbO ldrjwx Hmlk HjH dbr-jHwH Al-zkrjH bArbOH lhdx HtxOj bkslw׃ 7.2  wjxlh bjt-Al xr-Acr wrgm mlk wAnxjw lhlwt At-pnj jHwH׃ 7.3  lAmr Al-HkHnjm Axr lbjt-jHwH cbAwt wAl-HnbjAjm lAmr HAbkH bhdx Hhmxj Hnzr kAxr Oxjtj zH kmH xnjm׃ p 7.4  wjHj dbr-jHwH cbAwt Alj lAmr׃ 7.5  Amr Al-kl-Om HArc wAl-HkHnjm lAmr kj-cmtm wspwd bhmjxj wbxbjOj wzH xbOjm xnH Hcwm cmtnj Anj׃ 7.6  wkj tAklw wkj txtw HlwA Atm HAkljm wAtm Hxtjm׃ 7.7  HlwA At-Hdbrjm Axr qrA jHwH bjd HnbjAjm HrAxnjm bHjwt jrwxlm jxbt wxlwH wOrjH sbjbtjH wHngb wHxplH jxb׃ p 7.8  wjHj dbr-jHwH Al-zkrjH lAmr׃ 7.9  kH Amr jHwH cbAwt lAmr mxpT Amt xpTw whsd wrhmjm Oxw Ajx At-Ahjw׃ 7.10  wAlmnH wjtwm gr wOnj Al-tOxqw wrOt Ajx Ahjw Al-thxbw blbbkm׃ 7.11  wjmAnw lHqxjb wjtnw ktp srrt wAznjHm Hkbjdw mxmwO׃ 7.12  wlbm xmw xmjr mxmwO At-HtwrH wAt-Hdbrjm Axr xlh jHwH cbAwt brwhw bjd HnbjAjm HrAxnjm wjHj qcp gdwl mAt jHwH cbAwt׃ 7.13  wjHj kAxr-qrA wlA xmOw kn jqrAw wlA AxmO Amr jHwH cbAwt׃ 7.14  wAsOrm Ol kl-Hgwjm Axr lA-jdOwm wHArc nxmH AhrjHm mObr wmxb wjxjmw Arc-hmdH lxmH׃ p

7.1  Et factum est in anno quarto Darii regis, factum est verbum Domini ad Zachariam in quarta mensis noni, qui est Casleu. 7.2  Et Bethel miserat Sarasar et Regemmelech et viros, qui erant cum eo, ad deprecandam faciem Domini, 7.3  ut dicerent sacerdotibus domus Domini exercituum et prophetis loquentes: “ Numquid flendum est mihi in quinto mense vel ieiunandum, sicut iam feci multis annis? ”. 7.4  Et factum est verbum Domini exercituum ad me dicens: 7.5  “ Loquere ad omnem populum terrae et ad sacerdotes dicens: Cum ieiunaretis et plangeretis in quinto et septimo mense per hos septuaginta annos, numquid revera ieiunastis mihi? 7.6  Et cum comedistis et bibistis, numquid non vobis comedistis et vobismetipsis bibistis? 7.7  Numquid non sunt verba, quae locutus est Dominus in manu prophetarum priorum, cum adhuc Ierusalem habitaretur et esset opulenta, ipsa et urbes in circuitu eius, et Nageb habitaretur simul cum Sephela? ”. 7.8  Et factum est verbum Domini ad Zachariam dicens: 7.9  “ Haec ait Dominus exercituum dicens: Iudicium verum iudicate et misericordiam et miserationes facite unusquisque cum fratre suo; 7.10  et viduam et pupillum et advenam et pauperem nolite calumniari, et malum unusquisque contra fratrem suum nolite cogitare in corde vestro. 7.11  Et noluerunt attendere; et opposuerunt dorsum rebelle et aures suas aggravaverunt, ne audirent. 7.12  Et cor suum posuerunt adamantem, ne audirent legem et verba, quae misit Dominus exercituum in spiritu suo per manum prophetarum priorum, et facta est indignatio magna a Domino exercituum. 7.13  Et factum est, sicut cum clamaret, et ipsi non audierunt, sic clamabunt, et non exaudiam, dicit Dominus exercituum. 7.14  Et disperdam eos per omnes gentes, quas nesciunt; et terra desolata est post eos, ita ut non esset transiens et revertens. Et posuerunt terram desiderabilem in desertum ”.

8.1  Und das Wort des HERRN der Heerscharen erging also: 8.2  So spricht der HERR der Heerscharen: Ich eifere für Zion mit großem Eifer, und mit großem Grimm eifere ich für sie. 8.3  So spricht der HERR: Ich bin wieder nach Zion zurückgekehrt, und ich will Wohnung nehmen in Jerusalem, und Jerusalem soll «die Stadt der Wahrheit» heißen und der Berg des HERRN der Heerscharen «der heilige Berg». 8.4  So spricht der HERR der Heerscharen: Es sollen noch auf den Plätzen Jerusalems alte Männer und alte Frauen sitzen, ein jeder mit einem Stab in der Hand ob hohen Alters. 8.5  Und die Plätze der Stadt sollen voll Knaben und Mädchen werden, die auf ihren Plätzen spielen. 8.6  So spricht der HERR der Heerscharen: Wenn das in den Augen des Überrestes dieses Volkes wunderbar sein wird in jenen Tagen, sollte es auch in meinen Augen wunderbar sein? spricht der HERR der Heerscharen. 8.7  So spricht der HERR der Heerscharen: Siehe, ich rette mein Volk aus dem Lande des Aufgangs und aus dem Lande des Untergangs der Sonne; 8.8  und ich will sie hereinführen, daß sie mitten in Jerusalem wohnen sollen; und sie sollen mein Volk sein, und ich will ihr Gott sein in Wahrheit und Gerechtigkeit. 8.9  So spricht der HERR der Heerscharen: Stärket eure Hände, ihr, die ihr in diesen Tagen diese Worte aus dem Munde der Propheten hört (am Tage, da das Haus des HERRN der Heerscharen gegründet ward), daß der Tempel gebaut werde! 8.10  Denn vor diesem Tage lohnte sich die Arbeit der Menschen und des Viehes nicht; auch hatten die, welche aus und eingingen, keine Ruhe vor dem Feind, und ich ließ alle Leute gegeneinander los. 8.11  Nun aber will ich mich zum Überrest dieses Volkes nicht mehr stellen wie in den vorigen Tagen, spricht der HERR der Heerscharen; 8.12  sondern es soll eine Saat des Friedens geben: der Weinstock soll seine Frucht bringen und das Land seinen Ertrag abwerfen und der Himmel seinen Tau spenden, und dem Überrest dieses Volkes will ich solches alles zum Erbteil geben. 8.13  Und es soll geschehen, wie ihr ein Fluch gewesen seid unter den Nationen, o Haus Juda und Haus Israel, so will ich euch erretten, daß ihr ein Segen werden sollt; fürchtet euch nur nicht, sondern stärket eure Hände! 8.14  Denn also spricht der HERR der Heerscharen: Gleichwie ich gedachte, Unheil über euch zu bringen, als eure Väter mich erzürnten, spricht der HERR der Heerscharen, und mich's nicht gereuen ließ, 8.15  so habe ich mir jetzt in diesen Tagen vorgenommen, Jerusalem und dem Hause Juda Gutes zu tun; fürchtet euch nicht! 8.16  Das ist es aber, was ihr tun sollt: Redet untereinander die Wahrheit, übet treulich Recht und schaffet Frieden in euren Toren; 8.17  und keiner denke etwas Arges in seinem Herzen wider seinen Bruder; liebet auch nicht falsche Eide! Denn solches alles hasse ich, spricht der HERR. 8.18  Und das Wort des HERRN der Heerscharen erging an mich also: 8.19  So spricht der HERR der Heerscharen: Das Fasten im vierten und das Fasten im fünften und das Fasten im siebenten und das Fasten im zehnten Monat soll dem Hause Juda zur Freude und Wonne werden und zu angenehmen Festtagen. Liebet ihr nur die Wahrheit und den Frieden! 8.20  So spricht der HERR der Heerscharen: Es werden noch Völker und die Bewohner vieler Städte kommen; 8.21  und die Bewohner einer Stadt werden zu denen einer andern kommen und sagen: «Lasset uns gehen, den HERRN anzuflehen und den HERRN der Heerscharen zu suchen! Auch ich will gehen!» 8.22  Also werden große Völker und mächtige Nationen kommen, den HERRN der Heerscharen zu Jerusalem zu suchen und den HERRN anzuflehen. 8.23  So spricht der HERR der Heerscharen: In jenen Tagen wird's geschehen, daß zehn Männer aus allen Sprachen der Nationen einen Juden beim Rockzipfel festhalten und zu ihm sagen werden: «Wir wollen mit euch gehen, denn wir haben gehört, daß Gott mit euch ist!»

8.1  καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου παντοκράτορος λέγων 8.2  τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ἐζήλωσα τὴν ιερουσαλημ καὶ τὴν σιων ζῆλον μέγαν καὶ θυμῷ μεγάλῳ ἐζήλωσα αὐτήν 8.3  τάδε λέγει κύριος καὶ ἐπιστρέψω ἐπὶ σιων καὶ κατασκηνώσω ἐν μέσῳ ιερουσαλημ καὶ κληθήσεται ἡ ιερουσαλημ πόλις ἡ ἀληθινὴ καὶ τὸ ὄρος κυρίου παντοκράτορος ὄρος ἅγιον 8.4  τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ἔτι καθήσονται πρεσβύτεροι καὶ πρεσβύτεραι ἐν ταῖς πλατείαις ιερουσαλημ ἕκαστος τὴν ῥάβδον αὐτοῦ ἔχων ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ ἀπὸ πλήθους ἡμερῶν 8.5  καὶ αἱ πλατεῖαι τῆς πόλεως πλησθήσονται παιδαρίων καὶ κορασίων παιζόντων ἐν ταῖς πλατείαις αὐτῆς 8.6  τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ διότι εἰ ἀδυνατήσει ἐνώπιον τῶν καταλοίπων τοῦ λαοῦ τούτου ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις μὴ καὶ ἐνώπιον ἐμοῦ ἀδυνατήσει λέγει κύριος παντοκράτωρ 8.7  τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ἰδοὺ ἐγὼ ἀνασῴζω τὸν λαόν μου ἀπὸ γῆς ἀνατολῶν καὶ ἀπὸ γῆς δυσμῶν 8.8  καὶ εἰσάξω αὐτοὺς καὶ κατασκηνώσω ἐν μέσῳ ιερουσαλημ καὶ ἔσονταί μοι εἰς λαόν καὶ ἐγὼ ἔσομαι αὐτοῖς εἰς θεὸν ἐν ἀληθείᾳ καὶ ἐν δικαιοσύνῃ 8.9  τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ κατισχυέτωσαν αἱ χεῖρες ὑμῶν τῶν ἀκουόντων ἐν ταῖς ἡμέραις ταύταις τοὺς λόγους τούτους ἐκ στόματος τῶν προφητῶν ἀφ' ἧς ἡμέρας τεθεμελίωται ὁ οἶκος κυρίου παντοκράτορος καὶ ὁ ναὸς ἀφ' οὗ ᾠκοδόμηται 8.10  διότι πρὸ τῶν ἡμερῶν ἐκείνων ὁ μισθὸς τῶν ἀνθρώπων οὐκ ἔσται εἰς ὄνησιν καὶ ὁ μισθὸς τῶν κτηνῶν οὐχ ὑπάρξει καὶ τῷ ἐκπορευομένῳ καὶ τῷ εἰσπορευομένῳ οὐκ ἔσται εἰρήνη ἀπὸ τῆς θλίψεως καὶ ἐξαποστελῶ πάντας τοὺς ἀνθρώπους ἕκαστον ἐπὶ τὸν πλησίον αὐτοῦ 8.11  καὶ νῦν οὐ κατὰ τὰς ἡμέρας τὰς ἔμπροσθεν ἐγὼ ποιῶ τοῖς καταλοίποις τοῦ λαοῦ τούτου λέγει κύριος παντοκράτωρ 8.12  ἀλλ' ἢ δείξω εἰρήνην ἡ ἄμπελος δώσει τὸν καρπὸν αὐτῆς καὶ ἡ γῆ δώσει τὰ γενήματα αὐτῆς καὶ ὁ οὐρανὸς δώσει τὴν δρόσον αὐτοῦ καὶ κατακληρονομήσω τοῖς καταλοίποις τοῦ λαοῦ μου πάντα ταῦτα 8.13  καὶ ἔσται ὃν τρόπον ἦτε ἐν κατάρᾳ ἐν τοῖς ἔθνεσιν οἶκος ιουδα καὶ οἶκος ισραηλ οὕτως διασώσω ὑμᾶς καὶ ἔσεσθε ἐν εὐλογίᾳ θαρσεῖτε καὶ κατισχύετε ἐν ταῖς χερσὶν ὑμῶν 8.14  διότι τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ὃν τρόπον διενοήθην τοῦ κακῶσαι ὑμᾶς ἐν τῷ παροργίσαι με τοὺς πατέρας ὑμῶν λέγει κύριος παντοκράτωρ καὶ οὐ μετενόησα 8.15  οὕτως παρατέταγμαι καὶ διανενόημαι ἐν ταῖς ἡμέραις ταύταις τοῦ καλῶς ποιῆσαι τὴν ιερουσαλημ καὶ τὸν οἶκον ιουδα θαρσεῖτε 8.16  οὗτοι οἱ λόγοι οὓς ποιήσετε λαλεῖτε ἀλήθειαν ἕκαστος πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ καὶ κρίμα εἰρηνικὸν κρίνατε ἐν ταῖς πύλαις ὑμῶν 8.17  καὶ ἕκαστος τὴν κακίαν τοῦ πλησίον αὐτοῦ μὴ λογίζεσθε ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν καὶ ὅρκον ψευδῆ μὴ ἀγαπᾶτε διότι ταῦτα πάντα ἐμίσησα λέγει κύριος παντοκράτωρ 8.18  καὶ ἐγένετο λόγος κύριου παντοκράτορος πρός με λέγων 8.19  τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ νηστεία ἡ τετρὰς καὶ νηστεία ἡ πέμπτη καὶ νηστεία ἡ ἑβδόμη καὶ νηστεία ἡ δεκάτη ἔσονται τῷ οἴκῳ ιουδα εἰς χαρὰν καὶ εἰς εὐφροσύνην καὶ εἰς ἑορτὰς ἀγαθὰς καὶ εὐφρανθήσεσθε καὶ τὴν ἀλήθειαν καὶ τὴν εἰρήνην ἀγαπήσατε 8.20  τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ἔτι ἥξουσιν λαοὶ πολλοὶ καὶ κατοικοῦντες πόλεις πολλάς 8.21  καὶ συνελεύσονται κατοικοῦντες πέντε πόλεις εἰς μίαν πόλιν λέγοντες πορευθῶμεν δεηθῆναι τοῦ προσώπου κυρίου καὶ ἐκζητῆσαι τὸ πρόσωπον κυρίου παντοκράτορος πορεύσομαι κἀγώ 8.22  καὶ ἥξουσιν λαοὶ πολλοὶ καὶ ἔθνη πολλὰ ἐκζητῆσαι τὸ πρόσωπον κυρίου παντοκράτορος ἐν ιερουσαλημ καὶ τοῦ ἐξιλάσκεσθαι τὸ πρόσωπον κυρίου 8.23  τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἐὰν ἐπιλάβωνται δέκα ἄνδρες ἐκ πασῶν τῶν γλωσσῶν τῶν ἐθνῶν καὶ ἐπιλάβωνται τοῦ κρασπέδου ἀνδρὸς ιουδαίου λέγοντες πορευσόμεθα μετὰ σοῦ διότι ἀκηκόαμεν ὅτι ὁ θεὸς μεθ' ὑμῶν ἐστιν

8.1  kai egeneto logos kyrioy pantokratoros legohn 8.2  tade legei kyrios pantokratohr ezehlohsa tehn ieroysalehm kai tehn siohn zehlon megan kai thymoh megaloh ezehlohsa aytehn 8.3  tade legei kyrios kai epistrepsoh epi siohn kai kataskehnohsoh en mesoh ieroysalehm kai klehthehsetai eh ieroysalehm polis eh alehthineh kai to oros kyrioy pantokratoros oros agion 8.4  tade legei kyrios pantokratohr eti kathehsontai presbyteroi kai presbyterai en tais plateiais ieroysalehm ekastos tehn rabdon aytoy echohn en teh cheiri aytoy apo plehthoys ehmerohn 8.5  kai ai plateiai tehs poleohs plehsthehsontai paidariohn kai korasiohn paizontohn en tais plateiais aytehs 8.6  tade legei kyrios pantokratohr dioti ei adynatehsei enohpion tohn kataloipohn toy laoy toytoy en tais ehmerais ekeinais meh kai enohpion emoy adynatehsei legei kyrios pantokratohr 8.7  tade legei kyrios pantokratohr idoy egoh anasohzoh ton laon moy apo gehs anatolohn kai apo gehs dysmohn 8.8  kai eisaxoh aytoys kai kataskehnohsoh en mesoh ieroysalehm kai esontai moi eis laon kai egoh esomai aytois eis theon en alehtheia kai en dikaiosyneh 8.9  tade legei kyrios pantokratohr katischyetohsan ai cheires ymohn tohn akoyontohn en tais ehmerais taytais toys logoys toytoys ek stomatos tohn prophehtohn aph' ehs ehmeras tethemeliohtai o oikos kyrioy pantokratoros kai o naos aph' oy ohkodomehtai 8.10  dioti pro tohn ehmerohn ekeinohn o misthos tohn anthrohpohn oyk estai eis onehsin kai o misthos tohn ktehnohn oych yparxei kai toh ekporeyomenoh kai toh eisporeyomenoh oyk estai eirehneh apo tehs thlipseohs kai exaposteloh pantas toys anthrohpoys ekaston epi ton plehsion aytoy 8.11  kai nyn oy kata tas ehmeras tas emprosthen egoh poioh tois kataloipois toy laoy toytoy legei kyrios pantokratohr 8.12  all' eh deixoh eirehnehn eh ampelos dohsei ton karpon aytehs kai eh geh dohsei ta genehmata aytehs kai o oyranos dohsei tehn droson aytoy kai kataklehronomehsoh tois kataloipois toy laoy moy panta tayta 8.13  kai estai on tropon ehte en katara en tois ethnesin oikos ioyda kai oikos israehl oytohs diasohsoh ymas kai esesthe en eylogia tharseite kai katischyete en tais chersin ymohn 8.14  dioti tade legei kyrios pantokratohr on tropon dienoehthehn toy kakohsai ymas en toh parorgisai me toys pateras ymohn legei kyrios pantokratohr kai oy metenoehsa 8.15  oytohs paratetagmai kai dianenoehmai en tais ehmerais taytais toy kalohs poiehsai tehn ieroysalehm kai ton oikon ioyda tharseite 8.16  oytoi oi logoi oys poiehsete laleite alehtheian ekastos pros ton plehsion aytoy kai krima eirehnikon krinate en tais pylais ymohn 8.17  kai ekastos tehn kakian toy plehsion aytoy meh logizesthe en tais kardiais ymohn kai orkon pseydeh meh agapate dioti tayta panta emisehsa legei kyrios pantokratohr 8.18  kai egeneto logos kyrioy pantokratoros pros me legohn 8.19  tade legei kyrios pantokratohr nehsteia eh tetras kai nehsteia eh pempteh kai nehsteia eh ebdomeh kai nehsteia eh dekateh esontai toh oikoh ioyda eis charan kai eis eyphrosynehn kai eis eortas agathas kai eyphranthehsesthe kai tehn alehtheian kai tehn eirehnehn agapehsate 8.20  tade legei kyrios pantokratohr eti ehxoysin laoi polloi kai katoikoyntes poleis pollas 8.21  kai syneleysontai katoikoyntes pente poleis eis mian polin legontes poreythohmen deehthehnai toy prosohpoy kyrioy kai ekzehtehsai to prosohpon kyrioy pantokratoros poreysomai kagoh 8.22  kai ehxoysin laoi polloi kai ethneh polla ekzehtehsai to prosohpon kyrioy pantokratoros en ieroysalehm kai toy exilaskesthai to prosohpon kyrioy 8.23  tade legei kyrios pantokratohr en tais ehmerais ekeinais ean epilabohntai deka andres ek pasohn tohn glohssohn tohn ethnohn kai epilabohntai toy kraspedoy andros ioydaioy legontes poreysometha meta soy dioti akehkoamen oti o theos meth' ymohn estin

8.1  וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר׃ 8.2  כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות קִנֵּאתִי לְצִיֹּון קִנְאָה גְדֹולָה וְחֵמָה גְדֹולָה קִנֵּאתִי לָהּ׃ 8.3  כֹּה אָמַר יְהוָה בְתִּי אֶל־צִיֹּון וְשָׁכַנְתִּי בְּתֹוךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר־הָאֱמֶת וְהַר־יְהוָה צְבָאֹות הַר הַקֹּדֶשׁ׃ ס 8.4  כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנֹות בִּרְחֹבֹות יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתֹּו בְּיָדֹו מֵרֹב יָמִים׃ 8.5  וּרְחֹבֹות הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדֹות מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ׃ ס 8.6  כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם גַּם־בְּעֵינַי יִפָּלֵא נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃ פ 8.7  כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות הִנְנִי מֹושִׁיעַ אֶת־עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח וּמֵאֶרֶץ מְבֹוא הַשָּׁמֶשׁ׃ 8.8  וְהֵבֵאתִי אֹתָם וְשָׁכְנוּ בְּתֹוךְ יְרוּשָׁלִָם וְהָיוּ־לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה׃ ס 8.9  כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם הַשֹּׁמְעִים בַּיָּמִים הָאֵלֶּה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בְּיֹום יֻסַּד בֵּית־יְהוָה צְבָאֹות הַהֵיכָל לְהִבָּנֹות׃ 8.10  כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָאָדָם לֹא נִהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה וְלַיֹּוצֵא וְלַבָּא אֵין־שָׁלֹום מִן־הַצָּר וַאֲשַׁלַּח אֶת־כָּל־הָאָדָם אִישׁ בְּרֵעֵהוּ׃ 8.11  וְעַתָּה לֹא כַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אֲנִי לִשְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃ 8.12  כִּי־זֶרַע הַשָּׁלֹום הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת־יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם וְהִנְחַלְתִּי אֶת־שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת־כָּל־אֵלֶּה׃ 8.13  וְהָיָה כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם קְלָלָה בַּגֹּויִם בֵּית יְהוּדָה וּבֵית יִשְׂרָאֵל כֵּן אֹושִׁיעַ אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם בְּרָכָה אַל־תִּירָאוּ תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם׃ ס 8.14  כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות כַּאֲשֶׁר זָמַמְתִּי לְהָרַע לָכֶם בְּהַקְצִיף אֲבֹתֵיכֶם אֹתִי אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וְלֹא נִחָמְתִּי׃ 8.15  כֵּן שַׁבְתִּי זָמַמְתִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה לְהֵיטִיב אֶת־יְרוּשָׁלִַם וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה אַל־תִּירָאוּ׃ 8.16  אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלֹום שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם׃ 8.17  וְאִישׁ ׀ אֶת־רָעַת רֵעֵהוּ אַל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל־תֶּאֱהָבוּ כִּי אֶת־כָּל־אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי נְאֻם־יְהוָה׃ ס 8.18  וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה צְבָאֹות אֵלַי לֵאמֹר׃ 8.19  כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות צֹום הָרְבִיעִי וְצֹום הַחֲמִישִׁי וְצֹום הַשְּׁבִיעִי וְצֹום הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית־יְהוּדָה לְשָׂשֹׂון וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טֹובִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלֹום אֱהָבוּ׃ פ 8.20  כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עֹד אֲשֶׁר יָבֹאוּ עַמִּים וְיֹשְׁבֵי עָרִים רַבֹּות׃ 8.21  וְהָלְכוּ יֹשְׁבֵי אַחַת אֶל־אַחַת לֵאמֹר נֵלְכָה הָלֹוךְ לְחַלֹּות אֶת־פְּנֵי יְהוָה וּלְבַקֵּשׁ אֶת־יְהוָה צְבָאֹות אֵלְכָה גַּם־אָנִי׃ 8.22  וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגֹויִם עֲצוּמִים לְבַקֵּשׁ אֶת־יְהוָה צְבָאֹות בִּירוּשָׁלִָם וּלְחַלֹּות אֶת־פְּנֵי יְהוָה׃ ס 8.23  כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנֹות הַגֹּויִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם׃ ס

8.1  wajHij dbar-jHwaaH cbaaAowt leAmor׃ 8.2  koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt qineAtij lcijown qinAaaH gdowlaaH whemaaH gdowlaaH qineAtij laaH׃ 8.3  koH Aaamar jHwaaH btij Aael-cijown wxxaakantij btowk jrwxxaalaaim wniqrAaaH jrwxxaalaim Oijr-HaaAaemaet wHar-jHwaaH cbaaAowt Har Haqodaexx׃ s 8.4  koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt Ood jexxbw zqenijm wzqenowt birhobowt jrwxxaalaaim wAijxx mixxOantow bjaadow merob jaamijm׃ 8.5  wrhobowt HaaOijr jimaalAw jlaadijm wijlaadowt mxahaqijm birhobotaejHaa׃ s 8.6  koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt kij jipaaleA bOejnej xxAerijt HaaOaam HazaeH bajaamijm HaaHem gam-bOejnaj jipaaleA nAum jHwaaH cbaaAowt׃ p 8.7  koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt Hinnij mowxxijOa Aaet-Oamij meAaeraec mizraah wmeAaeraec mbowA Haxxaamaexx׃ 8.8  wHebeAtij Aotaam wxxaaknw btowk jrwxxaalaaim wHaajw-lij lOaam waAanij AaeHjaeH laaHaem leAloHijm baeAaemaet wbicdaaqaaH׃ s 8.9  koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt taehaezaqnaaH jdejkaem HaxxomOijm bajaamijm HaaAelaeH Aet Hadbaarijm HaaAelaeH mipij HanbijAijm Aaxxaer bjowm jusad bejt-jHwaaH cbaaAowt HaHejkaal lHibaanowt׃ 8.10  kij lipnej Hajaamijm HaaHem xkar HaaAaadaam loA niHjaaH wxkar HabHemaaH AejnaenaaH wlajowceA wlabaaA Aejn-xxaalowm min-Hacaar waAaxxalah Aaet-kaal-HaaAaadaam Aijxx breOeHw׃ 8.11  wOataaH loA kajaamijm HaariAxxonijm Aanij lixxAerijt HaaOaam HazaeH nAum jHwaaH cbaaAowt׃ 8.12  kij-zaeraO Haxxaalowm Hagaepaen titen pirjaaH wHaaAaaraec titen Aaet-jbwlaaH wHaxxaamajim jitnw Talaam wHinhaltij Aaet-xxAerijt HaaOaam HazaeH Aaet-kaal-AelaeH׃ 8.13  wHaajaaH kaAaxxaer Haejijtaem qlaalaaH bagowjim bejt jHwdaaH wbejt jixraaAel ken AowxxijOa Aaetkaem wiHjijtaem braakaaH Aal-tijraaAw taehaezaqnaaH jdejkaem׃ s 8.14  kij koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt kaAaxxaer zaamamtij lHaaraO laakaem bHaqcijp Aabotejkaem Aotij Aaamar jHwaaH cbaaAowt wloA nihaamtij׃ 8.15  ken xxabtij zaamamtij bajaamijm HaaAelaeH lHejTijb Aaet-jrwxxaalaim wAaet-bejt jHwdaaH Aal-tijraaAw׃ 8.16  AelaeH Hadbaarijm Aaxxaer taOaxw dabrw Aaemaet Aijxx Aaet-reOeHw Aaemaet wmixxpaT xxaalowm xxipTw bxxaOarejkaem׃ 8.17  wAijxx Aaet-raaOat reOeHw Aal-tahxxbw bilbabkaem wxxbuOat xxaeqaer Aal-taeAaeHaabw kij Aaet-kaal-AelaeH Aaxxaer xaaneAtij nAum-jHwaaH׃ s 8.18  wajHij dbar-jHwaaH cbaaAowt Aelaj leAmor׃ 8.19  koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt cowm HaarbijOij wcowm Hahamijxxij wcowm HaxxbijOij wcowm HaaOaxijrij jiHjaeH lbejt-jHwdaaH lxaaxown wlximhaaH wlmoOadijm Towbijm wHaaAaemaet wHaxxaalowm AaeHaabw׃ p 8.20  koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt Ood Aaxxaer jaaboAw Oamijm wjoxxbej Oaarijm rabowt׃ 8.21  wHaalkw joxxbej Aahat Aael-Aahat leAmor nelkaaH Haalowk lhalowt Aaet-pnej jHwaaH wlbaqexx Aaet-jHwaaH cbaaAowt AelkaaH gam-Aaanij׃ 8.22  wbaaAw Oamijm rabijm wgowjim Oacwmijm lbaqexx Aaet-jHwaaH cbaaAowt bijrwxxaalaaim wlhalowt Aaet-pnej jHwaaH׃ s 8.23  koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt bajaamijm HaaHemaaH Aaxxaer jahazijqw OaxaaraaH Aanaaxxijm mikol lxxonowt Hagowjim wHaehaezijqw biknap Aijxx jHwdij leAmor nelkaaH Oimaakaem kij xxaamaOnw AaeloHijm Oimaakaem׃ s

8.1  ויהי דבר־יהוה צבאות לאמר׃ 8.2  כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה׃ 8.3  כה אמר יהוה בתי אל־ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר־האמת והר־יהוה צבאות הר הקדש׃ ס 8.4  כה אמר יהוה צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים׃ 8.5  ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה׃ ס 8.6  כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם־בעיני יפלא נאם יהוה צבאות׃ פ 8.7  כה אמר יהוה צבאות הנני מושיע את־עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש׃ 8.8  והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלם והיו־לי לעם ואני אהיה להם לאלהים באמת ובצדקה׃ ס 8.9  כה־אמר יהוה צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה מפי הנביאים אשר ביום יסד בית־יהוה צבאות ההיכל להבנות׃ 8.10  כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין־שלום מן־הצר ואשלח את־כל־האדם איש ברעהו׃ 8.11  ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה נאם יהוה צבאות׃ 8.12  כי־זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את־יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את־שארית העם הזה את־כל־אלה׃ 8.13  והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל כן אושיע אתכם והייתם ברכה אל־תיראו תחזקנה ידיכם׃ ס 8.14  כי כה אמר יהוה צבאות כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר יהוה צבאות ולא נחמתי׃ 8.15  כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את־ירושלם ואת־בית יהודה אל־תיראו׃ 8.16  אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את־רעהו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם׃ 8.17  ואיש ׀ את־רעת רעהו אל־תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל־תאהבו כי את־כל־אלה אשר שנאתי נאם־יהוה׃ ס 8.18  ויהי דבר־יהוה צבאות אלי לאמר׃ 8.19  כה־אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית־יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו׃ פ 8.20  כה אמר יהוה צבאות עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות׃ 8.21  והלכו ישבי אחת אל־אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את־פני יהוה ולבקש את־יהוה צבאות אלכה גם־אני׃ 8.22  ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את־יהוה צבאות בירושלם ולחלות את־פני יהוה׃ ס 8.23  כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם׃ ס

8.1  wjHj dbr-jHwH cbAwt lAmr׃ 8.2  kH Amr jHwH cbAwt qnAtj lcjwn qnAH gdwlH whmH gdwlH qnAtj lH׃ 8.3  kH Amr jHwH btj Al-cjwn wxkntj btwk jrwxlm wnqrAH jrwxlm Ojr-HAmt wHr-jHwH cbAwt Hr Hqdx׃ s 8.4  kH Amr jHwH cbAwt Od jxbw zqnjm wzqnwt brhbwt jrwxlm wAjx mxOntw bjdw mrb jmjm׃ 8.5  wrhbwt HOjr jmlAw jldjm wjldwt mxhqjm brhbtjH׃ s 8.6  kH Amr jHwH cbAwt kj jplA bOjnj xArjt HOm HzH bjmjm HHm gm-bOjnj jplA nAm jHwH cbAwt׃ p 8.7  kH Amr jHwH cbAwt Hnnj mwxjO At-Omj mArc mzrh wmArc mbwA Hxmx׃ 8.8  wHbAtj Atm wxknw btwk jrwxlm wHjw-lj lOm wAnj AHjH lHm lAlHjm bAmt wbcdqH׃ s 8.9  kH-Amr jHwH cbAwt thzqnH jdjkm HxmOjm bjmjm HAlH At Hdbrjm HAlH mpj HnbjAjm Axr bjwm jsd bjt-jHwH cbAwt HHjkl lHbnwt׃ 8.10  kj lpnj Hjmjm HHm xkr HAdm lA nHjH wxkr HbHmH AjnnH wljwcA wlbA Ajn-xlwm mn-Hcr wAxlh At-kl-HAdm Ajx brOHw׃ 8.11  wOtH lA kjmjm HrAxnjm Anj lxArjt HOm HzH nAm jHwH cbAwt׃ 8.12  kj-zrO Hxlwm Hgpn ttn prjH wHArc ttn At-jbwlH wHxmjm jtnw Tlm wHnhltj At-xArjt HOm HzH At-kl-AlH׃ 8.13  wHjH kAxr Hjjtm qllH bgwjm bjt jHwdH wbjt jxrAl kn AwxjO Atkm wHjjtm brkH Al-tjrAw thzqnH jdjkm׃ s 8.14  kj kH Amr jHwH cbAwt kAxr zmmtj lHrO lkm bHqcjp Abtjkm Atj Amr jHwH cbAwt wlA nhmtj׃ 8.15  kn xbtj zmmtj bjmjm HAlH lHjTjb At-jrwxlm wAt-bjt jHwdH Al-tjrAw׃ 8.16  AlH Hdbrjm Axr tOxw dbrw Amt Ajx At-rOHw Amt wmxpT xlwm xpTw bxOrjkm׃ 8.17  wAjx At-rOt rOHw Al-thxbw blbbkm wxbOt xqr Al-tAHbw kj At-kl-AlH Axr xnAtj nAm-jHwH׃ s 8.18  wjHj dbr-jHwH cbAwt Alj lAmr׃ 8.19  kH-Amr jHwH cbAwt cwm HrbjOj wcwm Hhmjxj wcwm HxbjOj wcwm HOxjrj jHjH lbjt-jHwdH lxxwn wlxmhH wlmOdjm Twbjm wHAmt wHxlwm AHbw׃ p 8.20  kH Amr jHwH cbAwt Od Axr jbAw Omjm wjxbj Orjm rbwt׃ 8.21  wHlkw jxbj Aht Al-Aht lAmr nlkH Hlwk lhlwt At-pnj jHwH wlbqx At-jHwH cbAwt AlkH gm-Anj׃ 8.22  wbAw Omjm rbjm wgwjm Ocwmjm lbqx At-jHwH cbAwt bjrwxlm wlhlwt At-pnj jHwH׃ s 8.23  kH Amr jHwH cbAwt bjmjm HHmH Axr jhzjqw OxrH Anxjm mkl lxnwt Hgwjm wHhzjqw bknp Ajx jHwdj lAmr nlkH Omkm kj xmOnw AlHjm Omkm׃ s

8.1  Et factum est verbum Domini exercituum dicens: 8.2  “ Haec dicit Dominus exercituum: Zelatus sum Sion zelo magno et ardore magno zelatus sum eam. 8.3  Haec dicit Dominus: Reversus sum ad Sion et habitabo in medio Ierusalem; et vocabitur Ierusalem civitas Veritatis, et mons Domini exercituum mons Sanctitatis. 8.4  Haec dicit Dominus exercituum: Adhuc sedebunt senes et anus in plateis Ierusalem et unusquisque cum baculo suo in manu sua prae multitudine dierum; 8.5  et plateae civitatis complebuntur pueris et puellis ludentibus in plateis eius. 8.6  Haec dicit Dominus exercituum: Si videbitur difficile in oculis reliquiarum populi huius in diebus illis, numquid etiam in oculis meis difficile erit?, dicit Dominus exercituum. 8.7  Haec dicit Dominus exercituum: Ecce ego salvabo populum meum de terra orientis et de terra occasus solis: 8.8  et adducam eos, et habitabunt in medio Ierusalem; et erunt mihi in populum, et ego ero eis in Deum in veritate et iustitia. 8.9  Haec dicit Dominus exercituum: Confortentur manus vestrae, qui auditis in his diebus sermones istos per os prophetarum in die, qua fundata est domus Domini exercituum, ut templum aedificaretur. 8.10  Siquidem ante dies istos merces hominis non erat, nec merces iumenti erat, neque introeunti neque exeunti erat pax prae tribulatione; et dimisi omnes homines, unumquemque contra proximum suum. 8.11  Nunc autem non iuxta dies priores ego sum reliquiis populi huius, dicit Dominus exercituum; 8.12  sed semen pacis erit: vinea dabit fructum suum, et terra dabit proventum suum, et possidere faciam reliquias populi huius universa haec. 8.13  Et erit: sicut eratis maledictio in gentibus, domus Iudae et domus Israel, sic salvabo vos, et eritis benedictio. Nolite timere; confortentur manus vestrae. 8.14  Quia haec dicit Dominus exercituum: Sicut cogitavi, ut affligerem vos, cum ad iracundiam provocassent patres vestri me, dicit Dominus exercituum, 8.15  et non sum misertus, sic conversus cogitavi in diebus istis, ut benefaciam Ierusalem et domui Iudae; nolite timere. 8.16  Haec sunt ergo, quae facietis: Loquimini veritatem unusquisque cum proximo suo et iudicium pacis iudicate in portis vestris, 8.17  et unusquisque malum contra amicum suum ne cogitetis in cordibus vestris et iuramentum mendax ne diligatis: omnia enim haec sunt quae odi ”, dicit Dominus. 8.18  Et factum est verbum Domini exercituum ad me dicens: 8.19  “ Haec dicit Dominus exercituum: Ieiunium quarti et ieiunium quinti et ieiunium septimi et ieiunium decimi erit domui Iudae in gaudium et laetitiam et in sollemnitates praeclaras; veritatem tantum et pacem diligite. 8.20  Haec dicit Dominus exercituum: Adhuc venient populi et habitatores civitatum magnarum, 8.21  et ibunt habitatores unius ad alteram dicentes: “Eamus, ut deprecemur faciem Domini et quaeramus Dominum exercituum; vadam etiam ego”. 8.22  Et venient populi multi et gentes robustae ad quaerendum Dominum exercituum in Ierusalem et deprecandam faciem Domini. 8.23  Haec dicit Dominus exercituum: In diebus illis apprehendent decem homines ex omnibus linguis gentium, apprehendent fimbriam viri Iudaei dicentes: “Ibimus vobiscum; audivimus enim quoniam Deus vobiscum est” ”.

9.1  Dies ist der Ausspruch, das Wort des HERRN über das Land Hadrach und Damaskus, dessen Residenz (denn der HERR hat ein Auge auf alle Menschen und auf alle Stämme Israels), 9.2  und auch über Hamat, das daran grenzt, Tyrus und Zidon; denn sie sind sehr weise; 9.3  denn Tyrus hat sich eine Festung erbaut und Silber angehäuft wie Staub und Gold wie Kot auf der Gasse. 9.4  Siehe, der Herr wird es erobern und wird seine Macht ins Meer werfen, und es selbst soll mit Feuer verzehrt werden. 9.5  Askalon wird es sehen und schaudern, und Gaza wird sehr erzittern, auch Ekron, weil seine Hoffnung zuschanden geworden ist; und der König von Gaza wird umkommen, und Askalon wird unbewohnt bleiben. 9.6  Und zu Asdod werden Mischlinge wohnen, und ich will den Stolz der Philister brechen 9.7  und will ihr Blut von ihrem Munde tun und ihre Greuel von ihren Zähnen, so daß auch sie unsrem Gott übrigbleiben und sein sollen wie ein Geschlecht in Juda, und Ekron wie die Jebusiter. 9.8  Und ich will mich um mein Haus her lagern zum Schutz vor dem Kriegsvolk und vor denen, die hin und herziehen, daß forthin kein Erpresser mehr über sie komme; denn jetzt habe ich es mit eigenen Augen angesehen. 9.9  Frohlocke sehr, du Tochter Zion, jauchze, du Tochter Jerusalem! Siehe, dein König kommt zu dir, ein Gerechter und ein Retter ist er, demütig und reitet auf einem Esel, auf dem Füllen der Eselin. 9.10  Und er wird die Kriegswagen aus Ephraim ausrotten und die Rosse von Jerusalem; und der Kriegsbogen soll zerbrochen werden; und er wird den Völkern Frieden gebieten; und seine Herrschaft wird reichen von einem Meer zum anderen und vom Strom bis an die Enden der Erde. 9.11  Und was dich betrifft, so habe ich um deines Bundesblutes willen deine Gefangenen entlassen aus der Grube, darin kein Wasser ist. 9.12  Kehret wieder zur Festung zurück, ihr, die ihr auf Hoffnung gefangen liegt! Auch heute verkündige ich, daß ich dir zwiefach vergelten will! 9.13  Denn ich habe mir Juda gespannt als Bogen und Ephraim als Pfeil darauf gelegt, und ich will deine Söhne, o Zion, erwecken wider deine Söhne, o Griechenland, und will dich machen wie eines Helden Schwert! 9.14  Und der HERR wird über ihnen erscheinen, und sein Pfeil wird ausfahren wie ein Blitz; und Gott, der HERR, wird in die Posaune blasen und einherfahren in den Stürmen des Südens. 9.15  Der HERR der Heerscharen wird sie beschirmen, daß sie essen und Schleudersteine zertreten, daß sie trinken und lärmen werden wie von Wein und voll werden wie das Sprengbecken, wie die Ecken am Altar. 9.16  Und der HERR, ihr Gott, wird an jenem Tage die Herde seines Volkes retten, daß sie wie Edelsteine am Diadem sein werden, funkelnd auf seinem Lande. 9.17  Denn wie vortrefflich und wie schön ist es! Korn gibt's, das Jünglinge, und Most, der Jungfrauen gedeihen läßt!

9.1  λῆμμα λόγου κυρίου ἐν γῇ σεδραχ καὶ δαμασκοῦ θυσία αὐτοῦ διότι κύριος ἐφορᾷ ἀνθρώπους καὶ πάσας φυλὰς τοῦ ισραηλ 9.2  καὶ εμαθ ἐν τοῖς ὁρίοις αὐτῆς τύρος καὶ σιδών διότι ἐφρόνησαν σφόδρα 9.3  καὶ ᾠκοδόμησεν τύρος ὀχυρώματα ἑαυτῇ καὶ ἐθησαύρισεν ἀργύριον ὡς χοῦν καὶ συνήγαγεν χρυσίον ὡς πηλὸν ὁδῶν 9.4  διὰ τοῦτο κύριος κληρονομήσει αὐτὴν καὶ πατάξει εἰς θάλασσαν δύναμιν αὐτῆς καὶ αὕτη ἐν πυρὶ καταναλωθήσεται 9.5  ὄψεται ἀσκαλὼν καὶ φοβηθήσεται καὶ γάζα καὶ ὀδυνηθήσεται σφόδρα καὶ ακκαρων ὅτι ᾐσχύνθη ἐπὶ τῷ παραπτώματι αὐτῆς καὶ ἀπολεῖται βασιλεὺς ἐκ γάζης καὶ ἀσκαλὼν οὐ μὴ κατοικηθῇ 9.6  καὶ κατοικήσουσιν ἀλλογενεῖς ἐν ἀζώτῳ καὶ καθελῶ ὕβριν ἀλλοφύλων 9.7  καὶ ἐξαρῶ τὸ αἷμα αὐτῶν ἐκ στόματος αὐτῶν καὶ τὰ βδελύγματα αὐτῶν ἐκ μέσου ὀδόντων αὐτῶν καὶ ὑπολειφθήσεται καὶ οὗτος τῷ θεῷ ἡμῶν καὶ ἔσονται ὡς χιλίαρχος ἐν ιουδα καὶ ακκαρων ὡς ὁ ιεβουσαῖος 9.8  καὶ ὑποστήσομαι τῷ οἴκῳ μου ἀνάστημα τοῦ μὴ διαπορεύεσθαι μηδὲ ἀνακάμπτειν καὶ οὐ μὴ ἐπέλθῃ ἐπ' αὐτοὺς οὐκέτι ἐξελαύνων διότι νῦν ἑώρακα ἐν τοῖς ὀφθαλμοῖς μου 9.9  χαῖρε σφόδρα θύγατερ σιων κήρυσσε θύγατερ ιερουσαλημ ἰδοὺ ὁ βασιλεύς σου ἔρχεταί σοι δίκαιος καὶ σῴζων αὐτός πραῢς καὶ ἐπιβεβηκὼς ἐπὶ ὑποζύγιον καὶ πῶλον νέον 9.10  καὶ ἐξολεθρεύσει ἅρματα ἐξ εφραιμ καὶ ἵππον ἐξ ιερουσαλημ καὶ ἐξολεθρευθήσεται τόξον πολεμικόν καὶ πλῆθος καὶ εἰρήνη ἐξ ἐθνῶν καὶ κατάρξει ὑδάτων ἕως θαλάσσης καὶ ποταμῶν διεκβολὰς γῆς 9.11  καὶ σὺ ἐν αἵματι διαθήκης ἐξαπέστειλας δεσμίους σου ἐκ λάκκου οὐκ ἔχοντος ὕδωρ 9.12  καθήσεσθε ἐν ὀχυρώματι δέσμιοι τῆς συναγωγῆς καὶ ἀντὶ μιᾶς ἡμέρας παροικεσίας σου διπλᾶ ἀνταποδώσω σοι 9.13  διότι ἐνέτεινά σε ιουδα ἐμαυτῷ τόξον ἔπλησα τὸν εφραιμ καὶ ἐπεγερῶ τὰ τέκνα σου σιων ἐπὶ τὰ τέκνα τῶν ἑλλήνων καὶ ψηλαφήσω σε ὡς ῥομφαίαν μαχητοῦ 9.14  καὶ κύριος ἔσται ἐπ' αὐτοὺς καὶ ἐξελεύσεται ὡς ἀστραπὴ βολίς καὶ κύριος παντοκράτωρ ἐν σάλπιγγι σαλπιεῖ καὶ πορεύσεται ἐν σάλῳ ἀπειλῆς αὐτοῦ 9.15  κύριος παντοκράτωρ ὑπερασπιεῖ αὐτῶν καὶ καταναλώσουσιν αὐτοὺς καὶ καταχώσουσιν αὐτοὺς ἐν λίθοις σφενδόνης καὶ ἐκπίονται αὐτοὺς ὡς οἶνον καὶ πλήσουσιν ὡς φιάλας θυσιαστήριον 9.16  καὶ σώσει αὐτοὺς κύριος ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ὡς πρόβατα λαὸν αὐτοῦ διότι λίθοι ἅγιοι κυλίονται ἐπὶ τῆς γῆς αὐτοῦ 9.17  ὅτι εἴ τι ἀγαθὸν αὐτοῦ καὶ εἴ τι καλὸν παρ' αὐτοῦ σῖτος νεανίσκοις καὶ οἶνος εὐωδιάζων εἰς παρθένους

9.1  lehmma logoy kyrioy en geh sedrach kai damaskoy thysia aytoy dioti kyrios ephora anthrohpoys kai pasas phylas toy israehl 9.2  kai emath en tois oriois aytehs tyros kai sidohn dioti ephronehsan sphodra 9.3  kai ohkodomehsen tyros ochyrohmata eayteh kai ethehsayrisen argyrion ohs choyn kai synehgagen chrysion ohs pehlon odohn 9.4  dia toyto kyrios klehronomehsei aytehn kai pataxei eis thalassan dynamin aytehs kai ayteh en pyri katanalohthehsetai 9.5  opsetai askalohn kai phobehthehsetai kai gaza kai odynehthehsetai sphodra kai akkarohn oti ehschyntheh epi toh paraptohmati aytehs kai apoleitai basileys ek gazehs kai askalohn oy meh katoikehtheh 9.6  kai katoikehsoysin allogeneis en azohtoh kai katheloh ybrin allophylohn 9.7  kai exaroh to aima aytohn ek stomatos aytohn kai ta bdelygmata aytohn ek mesoy odontohn aytohn kai ypoleiphthehsetai kai oytos toh theoh ehmohn kai esontai ohs chiliarchos en ioyda kai akkarohn ohs o ieboysaios 9.8  kai ypostehsomai toh oikoh moy anastehma toy meh diaporeyesthai mehde anakamptein kai oy meh epeltheh ep' aytoys oyketi exelaynohn dioti nyn eohraka en tois ophthalmois moy 9.9  chaire sphodra thygater siohn kehrysse thygater ieroysalehm idoy o basileys soy erchetai soi dikaios kai sohzohn aytos prays kai epibebehkohs epi ypozygion kai pohlon neon 9.10  kai exolethreysei armata ex ephraim kai ippon ex ieroysalehm kai exolethreythehsetai toxon polemikon kai plehthos kai eirehneh ex ethnohn kai katarxei ydatohn eohs thalassehs kai potamohn diekbolas gehs 9.11  kai sy en aimati diathehkehs exapesteilas desmioys soy ek lakkoy oyk echontos ydohr 9.12  kathehsesthe en ochyrohmati desmioi tehs synagohgehs kai anti mias ehmeras paroikesias soy dipla antapodohsoh soi 9.13  dioti eneteina se ioyda emaytoh toxon eplehsa ton ephraim kai epegeroh ta tekna soy siohn epi ta tekna tohn ellehnohn kai psehlaphehsoh se ohs romphaian machehtoy 9.14  kai kyrios estai ep' aytoys kai exeleysetai ohs astrapeh bolis kai kyrios pantokratohr en salpiggi salpiei kai poreysetai en saloh apeilehs aytoy 9.15  kyrios pantokratohr yperaspiei aytohn kai katanalohsoysin aytoys kai katachohsoysin aytoys en lithois sphendonehs kai ekpiontai aytoys ohs oinon kai plehsoysin ohs phialas thysiastehrion 9.16  kai sohsei aytoys kyrios en teh ehmera ekeineh ohs probata laon aytoy dioti lithoi agioi kyliontai epi tehs gehs aytoy 9.17  oti ei ti agathon aytoy kai ei ti kalon par' aytoy sitos neaniskois kai oinos eyohdiazohn eis parthenoys

9.1  מַשָּׂא דְבַר־יְהוָה בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתֹו כִּי לַיהוָה עֵין אָדָם וְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ 9.2  וְגַם־חֲמָת תִּגְבָּל־בָּהּ צֹר וְצִידֹון כִּי חָכְמָה מְאֹד׃ 9.3  וַתִּבֶן צֹר מָצֹור לָהּ וַתִּצְבָּר־כֶּסֶף כֶּעָפָר וְחָרוּץ כְּטִיט חוּצֹות׃ 9.4  הִנֵּה אֲדֹנָי יֹורִשֶׁנָּה וְהִכָּה בַיָּם חֵילָהּ וְהִיא בָּאֵשׁ תֵּאָכֵל׃ 9.5  תֵּרֶא אַשְׁקְלֹון וְתִירָא וְעַזָּה וְתָחִיל מְאֹד וְעֶקְרֹון כִּי־הֹבִישׁ מֶבָּטָהּ וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה וְאַשְׁקְלֹון לֹא תֵשֵׁב׃ 9.6  וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדֹּוד וְהִכְרַתִּי גְּאֹון פְּלִשְׁתִּים׃ 9.7  וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו וְנִשְׁאַר גַּם־הוּא לֵאלֹהֵינוּ וְהָיָה כְּאַלֻּף בִּיהוּדָה וְעֶקְרֹון כִּיבוּסִי׃ 9.8  וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָה מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב וְלֹא־יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם עֹוד נֹגֵשׂ כִּי עַתָּה רָאִיתִי בְעֵינָי׃ ס 9.9  גִּילִי מְאֹד בַּת־צִיֹּון הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹוא לָךְ צַדִּיק וְנֹושָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמֹור וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנֹות׃ 9.10  וְהִכְרַתִּי־רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם וְסוּס מִירוּשָׁלִַם וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה וְדִבֶּר שָׁלֹום לַגֹּויִם וּמָשְׁלֹו מִיָּם עַד־יָם וּמִנָּהָר עַד־אַפְסֵי־אָרֶץ׃ 9.11  גַּם־אַתְּ בְּדַם־בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבֹּור אֵין מַיִם בֹּו׃ 9.12  וּבוּ לְבִצָּרֹון אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם־הַיֹּום מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ׃ 9.13  כִּי־דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרַיִם וְעֹורַרְתִּי בָנַיִךְ צִיֹּון עַל־בָּנַיִךְ יָוָן וְשַׂמְתִּיךְ כְּחֶרֶב גִּבֹּור׃ 9.14  וַיהוָה עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצֹּו וַאדֹנָי יְהֹוִה בַּשֹּׁופָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרֹות תֵּימָן׃ 9.15  יְהוָה צְבָאֹות יָגֵן עֲלֵיהֶם וְאָכְלוּ וְכָבְשׁוּ אַבְנֵי־קֶלַע וְשָׁתוּ הָמוּ כְּמֹו־יָיִן וּמָלְאוּ כַּמִּזְרָק כְּזָוִיֹּות מִזְבֵּחַ׃ 9.16  וְהֹושִׁיעָם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם בַּיֹּום הַהוּא כְּצֹאן עַמֹּו כִּי אַבְנֵי־נֵזֶר מִתְנֹוסְסֹות עַל־אַדְמָתֹו׃ 9.17  כִּי מַה־טּוּבֹו וּמַה־יָפְיֹו דָּגָן בַּחוּרִים וְתִירֹושׁ יְנֹובֵב בְּתֻלֹות׃

9.1  maxaaA dbar-jHwaaH bAaeraec hadraak wdamaexaeq mnuhaatow kij lajHwaaH Oejn Aaadaam wkol xxibTej jixraaAel׃ 9.2  wgam-hamaat tigbaal-baaH cor wcijdown kij haakmaaH mAod׃ 9.3  watibaen cor maacowr laaH waticbaar-kaesaep kaeOaapaar whaarwc kTijT hwcowt׃ 9.4  HineH Aadonaaj jowrixxaenaaH wHikaaH bajaam hejlaaH wHijA baaAexx teAaakel׃ 9.5  teraeA Aaxxqlown wtijraaA wOazaaH wtaahijl mAod wOaeqrown kij-Hobijxx maebaaTaaH wAaabad maelaek meOazaaH wAaxxqlown loA texxeb׃ 9.6  wjaaxxab mamzer bAaxxdowd wHikratij gAown plixxtijm׃ 9.7  waHasirotij daamaajw mipijw wxxiqucaajw mibejn xxinaajw wnixxAar gam-HwA leAloHejnw wHaajaaH kAalup bijHwdaaH wOaeqrown kijbwsij׃ 9.8  whaanijtij lbejtij micaabaaH meOober wmixxaab wloA-jaOabor OalejHaem Oowd nogex kij OataaH raaAijtij bOejnaaj׃ s 9.9  gijlij mAod bat-cijown HaarijOij bat jrwxxaalaim HineH malkek jaabowA laak cadijq wnowxxaaO HwA Oaanij wrokeb Oal-hamowr wOal-Oajir baen-Aatonowt׃ 9.10  wHikratij-raekaeb meAaeprajim wsws mijrwxxaalaim wnikrtaaH qaexxaet milhaamaaH wdibaer xxaalowm lagowjim wmaaxxlow mijaam Oad-jaam wminaaHaar Oad-Aapsej-Aaaraec׃ 9.11  gam-Aat bdam-brijtek xxilahtij Aasijrajik mibowr Aejn majim bow׃ 9.12  wbw lbicaarown Aasijrej HatiqwaaH gam-Hajowm magijd mixxnaeH Aaaxxijb laak׃ 9.13  kij-daaraktij lij jHwdaaH qaexxaet mileAtij Aaeprajim wOowrartij baanajik cijown Oal-baanajik jaawaan wxamtijk khaeraeb gibowr׃ 9.14  wajHwaaH OalejHaem jeraaAaeH wjaacaaA kabaaraaq hicow waAdonaaj jHowiH baxxowpaar jitqaaO wHaalak bsaOarowt tejmaan׃ 9.15  jHwaaH cbaaAowt jaagen OalejHaem wAaaklw wkaabxxw Aabnej-qaelaO wxxaatw Haamw kmow-jaajin wmaalAw kamizraaq kzaawijowt mizbeha׃ 9.16  wHowxxijOaam jHwaaH AaeloHejHaem bajowm HaHwA kcoAn Oamow kij Aabnej-nezaer mitnowssowt Oal-Aadmaatow׃ 9.17  kij maH-Twbow wmaH-jaapjow daagaan bahwrijm wtijrowxx jnowbeb btulowt׃

9.1  משא דבר־יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל׃ 9.2  וגם־חמת תגבל־בה צר וצידון כי חכמה מאד׃ 9.3  ותבן צר מצור לה ותצבר־כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות׃ 9.4  הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל׃ 9.5  תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי־הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב׃ 9.6  וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים׃ 9.7  והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם־הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי׃ 9.8  וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא־יעבר עליהם עוד נגש כי עתה ראיתי בעיני׃ ס 9.9  גילי מאד בת־ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על־חמור ועל־עיר בן־אתנות׃ 9.10  והכרתי־רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד־ים ומנהר עד־אפסי־ארץ׃ 9.11  גם־את בדם־בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו׃ 9.12  ובו לבצרון אסירי התקוה גם־היום מגיד משנה אשיב לך׃ 9.13  כי־דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על־בניך יון ושמתיך כחרב גבור׃ 9.14  ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן׃ 9.15  יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני־קלע ושתו המו כמו־יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח׃ 9.16  והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני־נזר מתנוססות על־אדמתו׃ 9.17  כי מה־טובו ומה־יפיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות׃

9.1  mxA dbr-jHwH bArc hdrk wdmxq mnhtw kj ljHwH Ojn Adm wkl xbTj jxrAl׃ 9.2  wgm-hmt tgbl-bH cr wcjdwn kj hkmH mAd׃ 9.3  wtbn cr mcwr lH wtcbr-ksp kOpr whrwc kTjT hwcwt׃ 9.4  HnH Adnj jwrxnH wHkH bjm hjlH wHjA bAx tAkl׃ 9.5  trA Axqlwn wtjrA wOzH wthjl mAd wOqrwn kj-Hbjx mbTH wAbd mlk mOzH wAxqlwn lA txb׃ 9.6  wjxb mmzr bAxdwd wHkrtj gAwn plxtjm׃ 9.7  wHsrtj dmjw mpjw wxqcjw mbjn xnjw wnxAr gm-HwA lAlHjnw wHjH kAlp bjHwdH wOqrwn kjbwsj׃ 9.8  whnjtj lbjtj mcbH mObr wmxb wlA-jObr OljHm Owd ngx kj OtH rAjtj bOjnj׃ s 9.9  gjlj mAd bt-cjwn HrjOj bt jrwxlm HnH mlkk jbwA lk cdjq wnwxO HwA Onj wrkb Ol-hmwr wOl-Ojr bn-Atnwt׃ 9.10  wHkrtj-rkb mAprjm wsws mjrwxlm wnkrtH qxt mlhmH wdbr xlwm lgwjm wmxlw mjm Od-jm wmnHr Od-Apsj-Arc׃ 9.11  gm-At bdm-brjtk xlhtj Asjrjk mbwr Ajn mjm bw׃ 9.12  wbw lbcrwn Asjrj HtqwH gm-Hjwm mgjd mxnH Axjb lk׃ 9.13  kj-drktj lj jHwdH qxt mlAtj Aprjm wOwrrtj bnjk cjwn Ol-bnjk jwn wxmtjk khrb gbwr׃ 9.14  wjHwH OljHm jrAH wjcA kbrq hcw wAdnj jHwH bxwpr jtqO wHlk bsOrwt tjmn׃ 9.15  jHwH cbAwt jgn OljHm wAklw wkbxw Abnj-qlO wxtw Hmw kmw-jjn wmlAw kmzrq kzwjwt mzbh׃ 9.16  wHwxjOm jHwH AlHjHm bjwm HHwA kcAn Omw kj Abnj-nzr mtnwsswt Ol-Admtw׃ 9.17  kj mH-Twbw wmH-jpjw dgn bhwrjm wtjrwx jnwbb btlwt׃

9.1  Oraculum. “ Verbum Domini in terra Ha drach et Damasci requiei eius, quia Domini est oculus Aram sicut omnes tribus Israel. 9.2  Emath quoque in terminis eius et Tyrus et Sidon, quae sapiens est valde. 9.3  Et aedificavit Tyrus munitionem suam et coacervavit argentum quasi pulverem et aurum ut lutum platearum. 9.4  Ecce Dominus possidebit eam et percutiet in mari fortitudinem eius; et haec igni devorabitur. 9.5  Videbit Ascalon et timebit, et Gaza dolore torquetur nimis, et Accaron, quoniam confusa est spes eius; et peribit rex de Gaza, et Ascalon non habitabitur. 9.6  Et habitabit spurius in Azoto, et disperdam superbiam Philisthim. 9.7  Et auferam sanguinem eius de ore eius et abominationes eius de medio dentium eius, et relinquetur etiam ipse Deo nostro, et erit quasi dux in Iuda, et Accaron quasi Iebusaeus. 9.8  Et circumdabo domum meam ut praesidium contra euntes et revertentes; et non transibit super eos ultra exactor, quia nunc vidi in oculis meis. 9.9  Exsulta satis, filia Sion; iubila, filia Ierusalem. Ecce rex tuus venit tibi iustus et salvator ipse, pauper et sedens super asinum et super pullum filium asinae. 9.10  Et disperdam currum ex Ephraim et equum de Ierusalem; et confringetur arcus belli, et loquetur pacem gentibus. Et imperium eius a mari usque ad mare et a flumine usque ad fines terrae. 9.11  Tu quoque: in sanguine testamenti tui extraho vinctos tuos de lacu, in quo non est aqua. 9.12  Convertimini ad munitionem, vincti spei; hodie quoque annuntians: Duplicia reddam tibi. 9.13  Nam extendi mihi Iudam quasi arcum, implevi Ephraim; et suscitabo filios tuos, Sion, super filios tuos, Graecia, et ponam te quasi gladium fortium. 9.14  Et Dominus super eos videbitur, et exibit ut fulgur iaculum eius; et Dominus Deus in tuba canet et vadet in procellis austri. 9.15  Dominus exercituum proteget eos; et devorabunt et conculcabunt lapides fundae et bibent, agitabuntur quasi vino et replebuntur ut phialae et quasi cornua altaris. 9.16  Et salvabit eos Dominus Deus eorum in die illa ut gregem populi sui, quia lapides coronae fulgebunt super terram eius. 9.17  Quid enim bonum eius est, et quid pulchrum eius! Frumentum succrescere facit iuvenes, et mustum virgines.

10.1  Erbittet vom HERRN Regen zur Zeit des Spätregens! Der HERR macht Blitze und wird euch Regengüsse geben für jedes Gewächs auf dem Felde! 10.2  Denn die Hausgötter haben leere Versprechungen gemacht, und die Wahrsager haben trügerische Gesichte gesehen, und sie erzählen erlogene Träume und trösten vergeblich. Darum sind sie fortgelaufen wie Schafe, sie sind im Elend, weil kein Hirt da ist. 10.3  Mein Zorn ist entbrannt über die Hirten, und die Böcke werde ich strafen; denn der HERR der Heerscharen hat seine Herde, das Haus Juda, gemustert und hat sie hergerichtet wie sein Prachtroß im Streit. 10.4  Von ihm kommt der Eckstein, von ihm der Zeltpflock, von ihm der Kriegsbogen, von ihm alle Treiber insgesamt. 10.5  Und sie werden sein wie die Helden, welche den Straßenkot zertreten im Kriege, und sie werden kämpfen, weil der HERR mit ihnen ist, und werden die Reiter zuschanden machen. 10.6  Und ich will das Haus Juda stärken und das Haus Joseph erretten und will sie heimkehren lassen, weil ich Erbarmen mit ihnen habe; und sie sollen sein, als hätte ich sie niemals verworfen; denn ich, der HERR, bin ihr Gott und will sie erhören. 10.7  Und Ephraim soll sein wie ein Held, und ihr Herz soll frohlocken wie vom Wein. Ihre Kinder werden es sehen und fröhlich sein, ihr Herz wird sich freuen im HERRN. 10.8  Ich will ihnen pfeifen und sie sammeln; denn ich habe sie erlöst; und sie sollen so zahlreich werden, wie sie einstmals waren. 10.9  Ich werde sie zwar unter die Völker säen; aber in der Ferne werden sie meiner gedenken; und sie sollen leben mit ihren Kindern und wiederkehren. 10.10  Ich will sie aus Ägyptenland zurückführen und aus Assur sammeln und sie ins Land Gilead und auf den Libanon bringen; aber es wird nicht Raum genug gefunden werden für sie. 10.11  Und sie werden durch das Meer der Angst gehen; er aber wird die Wellen im Meere schlagen, daß alle Tiefen des Nil versiegen; und das stolze Assur wird gestürzt, und das Zepter Ägyptens muß weichen. 10.12  Und ich will sie stark machen in dem HERRN, und sie werden wandeln in seinem Namen, spricht der HERR.

10.1  αἰτεῖσθε ὑετὸν παρὰ κυρίου καθ' ὥραν πρόιμον καὶ ὄψιμον κύριος ἐποίησεν φαντασίας καὶ ὑετὸν χειμερινὸν δώσει αὐτοῖς ἑκάστῳ βοτάνην ἐν ἀγρῷ 10.2  διότι οἱ ἀποφθεγγόμενοι ἐλάλησαν κόπους καὶ οἱ μάντεις ὁράσεις ψευδεῖς καὶ τὰ ἐνύπνια ψευδῆ ἐλάλουν μάταια παρεκάλουν διὰ τοῦτο ἐξήρθησαν ὡς πρόβατα καὶ ἐκακώθησαν διότι οὐκ ἦν ἴασις 10.3  ἐπὶ τοὺς ποιμένας παρωξύνθη ὁ θυμός μου καὶ ἐπὶ τοὺς ἀμνοὺς ἐπισκέψομαι καὶ ἐπισκέψεται κύριος ὁ θεὸς ὁ παντοκράτωρ τὸ ποίμνιον αὐτοῦ τὸν οἶκον ιουδα καὶ τάξει αὐτοὺς ὡς ἵππον εὐπρεπῆ αὐτοῦ ἐν πολέμῳ 10.4  καὶ ἐξ αὐτοῦ ἐπέβλεψεν καὶ ἐξ αὐτοῦ ἔταξεν καὶ ἐξ αὐτοῦ τόξον ἐν θυμῷ ἐξ αὐτοῦ ἐξελεύσεται πᾶς ὁ ἐξελαύνων ἐν τῷ αὐτῷ 10.5  καὶ ἔσονται ὡς μαχηταὶ πατοῦντες πηλὸν ἐν ταῖς ὁδοῖς ἐν πολέμῳ καὶ παρατάξονται διότι κύριος μετ' αὐτῶν καὶ καταισχυνθήσονται ἀναβάται ἵππων 10.6  καὶ κατισχύσω τὸν οἶκον ιουδα καὶ τὸν οἶκον ιωσηφ σώσω καὶ κατοικιῶ αὐτούς ὅτι ἠγάπησα αὐτούς καὶ ἔσονται ὃν τρόπον οὐκ ἀπεστρεψάμην αὐτούς διότι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς αὐτῶν καὶ ἐπακούσομαι αὐτοῖς 10.7  καὶ ἔσονται ὡς μαχηταὶ τοῦ εφραιμ καὶ χαρήσεται ἡ καρδία αὐτῶν ὡς ἐν οἴνῳ καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν ὄψονται καὶ εὐφρανθήσονται καὶ χαρεῖται ἡ καρδία αὐτῶν ἐπὶ τῷ κυρίῳ 10.8  σημανῶ αὐτοῖς καὶ εἰσδέξομαι αὐτούς διότι λυτρώσομαι αὐτούς καὶ πληθυνθήσονται καθότι ἦσαν πολλοί 10.9  καὶ σπερῶ αὐτοὺς ἐν λαοῖς καὶ οἱ μακρὰν μνησθήσονταί μου ἐκθρέψουσιν τὰ τέκνα αὐτῶν καὶ ἐπιστρέψουσιν 10.10  καὶ ἐπιστρέψω αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου καὶ ἐξ ἀσσυρίων εἰσδέξομαι αὐτοὺς καὶ εἰς τὴν γαλααδῖτιν καὶ εἰς τὸν λίβανον εἰσάξω αὐτούς καὶ οὐ μὴ ὑπολειφθῇ ἐξ αὐτῶν οὐδὲ εἷς 10.11  καὶ διελεύσονται ἐν θαλάσσῃ στενῇ καὶ πατάξουσιν ἐν θαλάσσῃ κύματα καὶ ξηρανθήσεται πάντα τὰ βάθη ποταμῶν καὶ ἀφαιρεθήσεται πᾶσα ὕβρις ἀσσυρίων καὶ σκῆπτρον αἰγύπτου περιαιρεθήσεται 10.12  καὶ κατισχύσω αὐτοὺς ἐν κυρίῳ θεῷ αὐτῶν καὶ ἐν τῷ ὀνόματι αὐτοῦ κατακαυχήσονται λέγει κύριος

10.1  aiteisthe yeton para kyrioy kath' ohran proimon kai opsimon kyrios epoiehsen phantasias kai yeton cheimerinon dohsei aytois ekastoh botanehn en agroh 10.2  dioti oi apophtheggomenoi elalehsan kopoys kai oi manteis oraseis pseydeis kai ta enypnia pseydeh elaloyn mataia parekaloyn dia toyto exehrthehsan ohs probata kai ekakohthehsan dioti oyk ehn iasis 10.3  epi toys poimenas parohxyntheh o thymos moy kai epi toys amnoys episkepsomai kai episkepsetai kyrios o theos o pantokratohr to poimnion aytoy ton oikon ioyda kai taxei aytoys ohs ippon eyprepeh aytoy en polemoh 10.4  kai ex aytoy epeblepsen kai ex aytoy etaxen kai ex aytoy toxon en thymoh ex aytoy exeleysetai pas o exelaynohn en toh aytoh 10.5  kai esontai ohs machehtai patoyntes pehlon en tais odois en polemoh kai parataxontai dioti kyrios met' aytohn kai kataischynthehsontai anabatai ippohn 10.6  kai katischysoh ton oikon ioyda kai ton oikon iohsehph sohsoh kai katoikioh aytoys oti ehgapehsa aytoys kai esontai on tropon oyk apestrepsamehn aytoys dioti egoh kyrios o theos aytohn kai epakoysomai aytois 10.7  kai esontai ohs machehtai toy ephraim kai charehsetai eh kardia aytohn ohs en oinoh kai ta tekna aytohn opsontai kai eyphranthehsontai kai chareitai eh kardia aytohn epi toh kyrioh 10.8  sehmanoh aytois kai eisdexomai aytoys dioti lytrohsomai aytoys kai plehthynthehsontai kathoti ehsan polloi 10.9  kai speroh aytoys en laois kai oi makran mnehsthehsontai moy ekthrepsoysin ta tekna aytohn kai epistrepsoysin 10.10  kai epistrepsoh aytoys ek gehs aigyptoy kai ex assyriohn eisdexomai aytoys kai eis tehn galaaditin kai eis ton libanon eisaxoh aytoys kai oy meh ypoleiphtheh ex aytohn oyde eis 10.11  kai dieleysontai en thalasseh steneh kai pataxoysin en thalasseh kymata kai xehranthehsetai panta ta batheh potamohn kai aphairethehsetai pasa ybris assyriohn kai skehptron aigyptoy periairethehsetai 10.12  kai katischysoh aytoys en kyrioh theoh aytohn kai en toh onomati aytoy katakaychehsontai legei kyrios

10.1  שַׁאֲלוּ מֵיְהוָה מָטָר בְּעֵת מַלְקֹושׁ יְהוָה עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר־גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה׃ 10.2  כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ־אָוֶן וְהַקֹּוסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר וַחֲלֹמֹות הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ הֶבֶל יְנַחֵמוּן עַל־כֵּן נָסְעוּ כְמֹו־צֹאן יַעֲנוּ כִּי־אֵין רֹעֶה׃ פ 10.3  עַל־הָרֹעִים חָרָה אַפִּי וְעַל־הָעַתּוּדִים אֶפְקֹוד כִּי־פָקַד יְהוָה צְבָאֹות אֶת־עֶדְרֹו אֶת־בֵּית יְהוּדָה וְשָׂם אֹותָם כְּסוּס הֹודֹו בַּמִּלְחָמָה׃ 10.4  מִמֶּנּוּ פִנָּה מִמֶּנּוּ יָתֵד מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה מִמֶּנּוּ יֵצֵא כָל־נֹוגֵשׂ יַחְדָּו׃ 10.5  וְהָיוּ כְגִבֹּרִים בֹּוסִים בְּטִיט חוּצֹות בַּמִּלְחָמָה וְנִלְחֲמוּ כִּי יְהוָה עִמָּם וְהֹבִישׁוּ רֹכְבֵי סוּסִים׃ 10.6  וְגִבַּרְתִּי ׀ אֶת־בֵּית יְהוּדָה וְאֶת־בֵּית יֹוסֵף אֹושִׁיעַ וְהֹושְׁבֹותִים כִּי רִחַמְתִּים וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא־זְנַחְתִּים כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱנֵם׃ 10.7  וְהָיוּ כְגִבֹּור אֶפְרַיִם וְשָׂמַח לִבָּם כְּמֹו־יָיִן וּבְנֵיהֶם יִרְאוּ וְשָׂמֵחוּ יָגֵל לִבָּם בַּיהוָה׃ 10.8  אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמֹו רָבוּ׃ 10.9  וְאֶזְרָעֵם בָּעַמִּים וּבַמֶּרְחַקִּים יִזְכְּרוּנִי וְחָיוּ אֶת־בְּנֵיהֶם וָשָׁבוּ׃ 10.10  וַהֲשִׁיבֹותִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאַשּׁוּר אֲקַבְּצֵם וְאֶל־אֶרֶץ גִּלְעָד וּלְבָנֹון אֲבִיאֵם וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶם׃ 10.11  וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים וְהֹבִישׁוּ כֹּל מְצוּלֹות יְאֹר וְהוּרַד גְּאֹון אַשּׁוּר וְשֵׁבֶט מִצְרַיִם יָסוּר׃ 10.12  וְגִבַּרְתִּים בַּיהוָה וּבִשְׁמֹו יִתְהַלָּכוּ נְאֻם יְהוָה׃ ס

10.1  xxaAalw mejHwaaH maaTaar bOet malqowxx jHwaaH OoxaeH hazijzijm wmTar-gaexxaem jiten laaHaem lAijxx Oexaeb baxaadaeH׃ 10.2  kij Hatraapijm dibrw-Aaawaen wHaqowsmijm haazw xxaeqaer wahalomowt HaxxaawA jdaberw Haebael jnahemwn Oal-ken naasOw kmow-coAn jaOanw kij-Aejn roOaeH׃ p 10.3  Oal-HaaroOijm haaraaH Aapij wOal-HaaOatwdijm Aaepqowd kij-paaqad jHwaaH cbaaAowt Aaet-Oaedrow Aaet-bejt jHwdaaH wxaam Aowtaam ksws Howdow bamilhaamaaH׃ 10.4  mimaenw pinaaH mimaenw jaated mimaenw qaexxaet milhaamaaH mimaenw jeceA kaal-nowgex jahdaaw׃ 10.5  wHaajw kgiborijm bowsijm bTijT hwcowt bamilhaamaaH wnilhamw kij jHwaaH Oimaam wHobijxxw rokbej swsijm׃ 10.6  wgibartij Aaet-bejt jHwdaaH wAaet-bejt jowsep AowxxijOa wHowxxbowtijm kij rihamtijm wHaajw kaAaxxaer loA-znahtijm kij Aanij jHwaaH AaeloHejHaem wAaeOaenem׃ 10.7  wHaajw kgibowr Aaeprajim wxaamah libaam kmow-jaajin wbnejHaem jirAw wxaamehw jaagel libaam bajHwaaH׃ 10.8  AaexxrqaaH laaHaem waAaqabcem kij pdijtijm wraabw kmow raabw׃ 10.9  wAaezraaOem baaOamijm wbamaerhaqijm jizkrwnij whaajw Aaet-bnejHaem waaxxaabw׃ 10.10  waHaxxijbowtijm meAaeraec micrajim wmeAaxxwr Aaqabcem wAael-Aaeraec gilOaad wlbaanown AabijAem wloA jimaaceA laaHaem׃ 10.11  wOaabar bajaam caaraaH wHikaaH bajaam galijm wHobijxxw kol mcwlowt jAor wHwrad gAown Aaxxwr wxxebaeT micrajim jaaswr׃ 10.12  wgibartijm bajHwaaH wbixxmow jitHalaakw nAum jHwaaH׃ s

10.1  שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר־גשם יתן להם לאיש עשב בשדה׃ 10.2  כי התרפים דברו־און והקוסמים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון על־כן נסעו כמו־צאן יענו כי־אין רעה׃ פ 10.3  על־הרעים חרה אפי ועל־העתודים אפקוד כי־פקד יהוה צבאות את־עדרו את־בית יהודה ושם אותם כסוס הודו במלחמה׃ 10.4  ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל־נוגש יחדו׃ 10.5  והיו כגברים בוסים בטיט חוצות במלחמה ונלחמו כי יהוה עמם והבישו רכבי סוסים׃ 10.6  וגברתי ׀ את־בית יהודה ואת־בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא־זנחתים כי אני יהוה אלהיהם ואענם׃ 10.7  והיו כגבור אפרים ושמח לבם כמו־יין ובניהם יראו ושמחו יגל לבם ביהוה׃ 10.8  אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו׃ 10.9  ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את־בניהם ושבו׃ 10.10  והשיבותים מארץ מצרים ומאשור אקבצם ואל־ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם׃ 10.11  ועבר בים צרה והכה בים גלים והבישו כל מצולות יאר והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור׃ 10.12  וגברתים ביהוה ובשמו יתהלכו נאם יהוה׃ ס

10.1  xAlw mjHwH mTr bOt mlqwx jHwH OxH hzjzjm wmTr-gxm jtn lHm lAjx Oxb bxdH׃ 10.2  kj Htrpjm dbrw-Awn wHqwsmjm hzw xqr whlmwt HxwA jdbrw Hbl jnhmwn Ol-kn nsOw kmw-cAn jOnw kj-Ajn rOH׃ p 10.3  Ol-HrOjm hrH Apj wOl-HOtwdjm Apqwd kj-pqd jHwH cbAwt At-Odrw At-bjt jHwdH wxm Awtm ksws Hwdw bmlhmH׃ 10.4  mmnw pnH mmnw jtd mmnw qxt mlhmH mmnw jcA kl-nwgx jhdw׃ 10.5  wHjw kgbrjm bwsjm bTjT hwcwt bmlhmH wnlhmw kj jHwH Omm wHbjxw rkbj swsjm׃ 10.6  wgbrtj At-bjt jHwdH wAt-bjt jwsp AwxjO wHwxbwtjm kj rhmtjm wHjw kAxr lA-znhtjm kj Anj jHwH AlHjHm wAOnm׃ 10.7  wHjw kgbwr Aprjm wxmh lbm kmw-jjn wbnjHm jrAw wxmhw jgl lbm bjHwH׃ 10.8  AxrqH lHm wAqbcm kj pdjtjm wrbw kmw rbw׃ 10.9  wAzrOm bOmjm wbmrhqjm jzkrwnj whjw At-bnjHm wxbw׃ 10.10  wHxjbwtjm mArc mcrjm wmAxwr Aqbcm wAl-Arc glOd wlbnwn AbjAm wlA jmcA lHm׃ 10.11  wObr bjm crH wHkH bjm gljm wHbjxw kl mcwlwt jAr wHwrd gAwn Axwr wxbT mcrjm jswr׃ 10.12  wgbrtjm bjHwH wbxmw jtHlkw nAm jHwH׃ s

10.1  Petite a Domino pluviam in tempore pluviae serotinae. Dominus facit fulgura et pluviam imbris dabit eis, singulis herbam in agro. 10.2  Quia theraphim loquuntur inania, et divini vident mendacium, et somnia loquuntur vana, vane consolantur; idcirco migrant quasi grex, affliguntur, quia non est eis pastor. 10.3  Super pastores iratus est furor meus, et super hircos visitabo: certe visitat Dominus exercituum gregem suum, domum Iudae, et faciet eos quasi equum gloriae suae in bello. 10.4  Ex ipso angulus, ex ipso paxillus, ex ipso arcus proelii, ex ipso egredietur omnis exactor simul. 10.5  Et erunt quasi fortes conculcantes lutum viarum in proelio et bellabunt, quia Dominus cum eis; et confundentur ascensores equorum. 10.6  Et confortabo domum Iudae et domum Ioseph salvabo et reducam eos, quia miserebor eorum; et erunt, sicut non proiecissem eos: ego enim Dominus Deus eorum et exaudiam eos. 10.7  Et erunt quasi fortes Ephraim, et laetabitur cor eorum quasi a vino, et filii eorum videbunt et laetabuntur, et exsultabit cor eorum in Domino. 10.8  Sibilabo eis et congregabo illos, quia redemi eos, et multi erunt, sicut multi ante fuerant. 10.9  Et seminabo eos in populis, et de longe recordabuntur mei; et alent filios suos et revertentur. 10.10  Et reducam eos de terra Aegypti et de Assyria congregabo eos et ad terram Galaad et Libani adducam eos, et non invenietur eis locus. 10.11  Et transibunt per mare angustiae, et percutiet in mari fluctus, et exiccabuntur omnia profunda fluminis; et humiliabitur superbia Assyriae, et sceptrum Aegypti recedet. 10.12  Confortabo eos in Domino, et in nomine eius ambulabunt ”, dicit Dominus.

11.1  Libanon, öffne deine Türen, daß das Feuer deine Zedern fresse! 11.2  Heule, Zypresse, denn der Zedernbaum ist gefallen, denn die Herrlichen sind verwüstet! Heulet, ihr Eichen von Basan, denn der undurchdringliche Wald ist umgehauen: 11.3  Man hört die Hirten heulen, weil ihre Herrlichkeit verwüstet ist; man hört die Löwen brüllen, denn die Pracht des Jordan ist dahin. 11.4  Also sprach der HERR, mein Gott: Weide die Schlachtschafe! 11.5  Denn ihre Käufer schlachten sie und fühlen sich dabei unschuldig, und ihre Verkäufer sagen: «Gelobt sei der HERR; ich bin reich geworden!» Und ihre Hirten schonen ihrer nicht. 11.6  Darum will ich der Bewohner des Landes auch nicht mehr schonen, spricht der HERR, sondern siehe, ich will die Menschen übergeben, einen jeden in die Hand seines Hirten und in die Hand seines Königs; die werden das Land verheeren, und ich werde es nicht aus ihrer Hand erretten. 11.7  Da weidete ich die Schlachtschafe für die Schafhändler und nahm mir zwei Stäbe, den einen nannte ich «Huld», den andern «Verbindung». 11.8  Als ich nun die Schafe weidete und in einem Monat die drei Hirten vertilgte und meine Seele ihrer überdrüssig ward und auch sie einen Widerwillen gegen mich hatten, 11.9  da sprach ich: Ich mag euch nicht länger weiden! Was da stirbt, das sterbe; was vertilgt werden soll, das werde vertilgt, von den übrigen aber mag ein jedes des andern Fleisch fressen! 11.10  Und ich nahm meinen Stab «Huld» und zerbrach ihn, um meinen Bund zu brechen, den ich mit allen Völkern gemacht hatte. 11.11  Als er nun an jenem Tage gebrochen ward, da erkannten die Schafhändler, die mich beobachteten, daß es des HERRN Wort war. 11.12  Da sprach ich zu ihnen: Wenn es euch gefällig ist, so gebt mir meinen Lohn; wo aber nicht, so laßt es bleiben! Da wogen sie mir meinen Lohn dar, dreißig Silberlinge. 11.13  Aber der HERR sprach zu mir: Wirf ihn dem Töpfer hin, den herrlichen Preis, dessen ich von ihnen wert geachtet worden bin! Da nahm ich die dreißig Silberlinge und warf sie ins Haus des HERRN für den Töpfer. 11.14  Darauf zerbrach ich auch meinen zweiten Stab «Verbindung», um die Brüderschaft aufzulösen zwischen Juda und dem Hause Israel. 11.15  Da sprach der HERR zu mir: Nimm dir wiederum Geräte eines nichtsnutzigen Hirten! 11.16  Denn siehe, ich lasse einen Hirten im Lande aufkommen, der das Vermißte nicht suchen, das Zerstreute nicht sammeln, das Verwundete nicht heilen, das Gesunde nicht versorgen, sondern das Gemästete fressen und ihm die Klauen zerreißen wird. 11.17  Wehe dem nichtsnutzigen Hirten, der die Herde verläßt! Ein Schwert komme über seinen Arm und über sein rechtes Auge! Sein Arm müsse gänzlich verdorren und sein rechtes Auge völlig erlöschen!

11.1  διάνοιξον ὁ λίβανος τὰς θύρας σου καὶ καταφαγέτω πῦρ τὰς κέδρους σου 11.2  ὀλολυξάτω πίτυς διότι πέπτωκεν κέδρος ὅτι μεγάλως μεγιστᾶνες ἐταλαιπώρησαν ὀλολύξατε δρύες τῆς βασανίτιδος ὅτι κατεσπάσθη ὁ δρυμὸς ὁ σύμφυτος 11.3  φωνὴ θρηνούντων ποιμένων ὅτι τεταλαιπώρηκεν ἡ μεγαλωσύνη αὐτῶν φωνὴ ὠρυομένων λεόντων ὅτι τεταλαιπώρηκεν τὸ φρύαγμα τοῦ ιορδάνου 11.4  τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ποιμαίνετε τὰ πρόβατα τῆς σφαγῆς 11.5  ἃ οἱ κτησάμενοι κατέσφαζον καὶ οὐ μετεμέλοντο καὶ οἱ πωλοῦντες αὐτὰ ἔλεγον εὐλογητὸς κύριος καὶ πεπλουτήκαμεν καὶ οἱ ποιμένες αὐτῶν οὐκ ἔπασχον οὐδὲν ἐπ' αὐτοῖς 11.6  διὰ τοῦτο οὐ φείσομαι οὐκέτι ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας τὴν γῆν λέγει κύριος καὶ ἰδοὺ ἐγὼ παραδίδωμι τοὺς ἀνθρώπους ἕκαστον εἰς χεῖρας τοῦ πλησίον αὐτοῦ καὶ εἰς χεῖρας βασιλέως αὐτοῦ καὶ κατακόψουσιν τὴν γῆν καὶ οὐ μὴ ἐξέλωμαι ἐκ χειρὸς αὐτῶν 11.7  καὶ ποιμανῶ τὰ πρόβατα τῆς σφαγῆς εἰς τὴν χαναανῖτιν καὶ λήμψομαι ἐμαυτῷ δύο ῥάβδους τὴν μίαν ἐκάλεσα κάλλος καὶ τὴν ἑτέραν ἐκάλεσα σχοίνισμα καὶ ποιμανῶ τὰ πρόβατα 11.8  καὶ ἐξαρῶ τοὺς τρεῖς ποιμένας ἐν μηνὶ ἑνί καὶ βαρυνθήσεται ἡ ψυχή μου ἐπ' αὐτούς καὶ γὰρ αἱ ψυχαὶ αὐτῶν ἐπωρύοντο ἐπ' ἐμέ 11.9  καὶ εἶπα οὐ ποιμανῶ ὑμᾶς τὸ ἀποθνῇσκον ἀποθνῃσκέτω καὶ τὸ ἐκλεῖπον ἐκλειπέτω καὶ τὰ κατάλοιπα κατεσθιέτωσαν ἕκαστος τὰς σάρκας τοῦ πλησίον αὐτοῦ 11.10  καὶ λήμψομαι τὴν ῥάβδον μου τὴν καλὴν καὶ ἀπορρίψω αὐτὴν τοῦ διασκεδάσαι τὴν διαθήκην μου ἣν διεθέμην πρὸς πάντας τοὺς λαούς 11.11  καὶ διασκεδασθήσεται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ γνώσονται οἱ χαναναῖοι τὰ πρόβατα τὰ φυλασσόμενα διότι λόγος κυρίου ἐστίν 11.12  καὶ ἐρῶ πρὸς αὐτούς εἰ καλὸν ἐνώπιον ὑμῶν ἐστιν δότε στήσαντες τὸν μισθόν μου ἢ ἀπείπασθε καὶ ἔστησαν τὸν μισθόν μου τριάκοντα ἀργυροῦς 11.13  καὶ εἶπεν κύριος πρός με κάθες αὐτοὺς εἰς τὸ χωνευτήριον καὶ σκέψαι εἰ δόκιμόν ἐστιν ὃν τρόπον ἐδοκιμάσθην ὑπὲρ αὐτῶν καὶ ἔλαβον τοὺς τριάκοντα ἀργυροῦς καὶ ἐνέβαλον αὐτοὺς εἰς τὸν οἶκον κυρίου εἰς τὸ χωνευτήριον 11.14  καὶ ἀπέρριψα τὴν ῥάβδον τὴν δευτέραν τὸ σχοίνισμα τοῦ διασκεδάσαι τὴν κατάσχεσιν ἀνὰ μέσον ιουδα καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ ισραηλ 11.15  καὶ εἶπεν κύριος πρός με ἔτι λαβὲ σεαυτῷ σκεύη ποιμενικὰ ποιμένος ἀπείρου 11.16  διότι ἰδοὺ ἐγὼ ἐξεγείρω ποιμένα ἐπὶ τὴν γῆν τὸ ἐκλιμπάνον οὐ μὴ ἐπισκέψηται καὶ τὸ διεσκορπισμένον οὐ μὴ ζητήσῃ καὶ τὸ συντετριμμένον οὐ μὴ ἰάσηται καὶ τὸ ὁλόκληρον οὐ μὴ κατευθύνῃ καὶ τὰ κρέα τῶν ἐκλεκτῶν καταφάγεται καὶ τοὺς ἀστραγάλους αὐτῶν ἐκστρέψει 11.17  ὦ οἱ ποιμαίνοντες τὰ μάταια καὶ οἱ καταλελοιπότες τὰ πρόβατα μάχαιρα ἐπὶ τοὺς βραχίονας αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τὸν ὀφθαλμὸν τὸν δεξιὸν αὐτοῦ ὁ βραχίων αὐτοῦ ξηραινόμενος ξηρανθήσεται καὶ ὁ ὀφθαλμὸς ὁ δεξιὸς αὐτοῦ ἐκτυφλούμενος ἐκτυφλωθήσεται

11.1  dianoixon o libanos tas thyras soy kai kataphagetoh pyr tas kedroys soy 11.2  ololyxatoh pitys dioti peptohken kedros oti megalohs megistanes etalaipohrehsan ololyxate dryes tehs basanitidos oti katespastheh o drymos o symphytos 11.3  phohneh threhnoyntohn poimenohn oti tetalaipohrehken eh megalohsyneh aytohn phohneh ohryomenohn leontohn oti tetalaipohrehken to phryagma toy iordanoy 11.4  tade legei kyrios pantokratohr poimainete ta probata tehs sphagehs 11.5  a oi ktehsamenoi katesphazon kai oy metemelonto kai oi pohloyntes ayta elegon eylogehtos kyrios kai peploytehkamen kai oi poimenes aytohn oyk epaschon oyden ep' aytois 11.6  dia toyto oy pheisomai oyketi epi toys katoikoyntas tehn gehn legei kyrios kai idoy egoh paradidohmi toys anthrohpoys ekaston eis cheiras toy plehsion aytoy kai eis cheiras basileohs aytoy kai katakopsoysin tehn gehn kai oy meh exelohmai ek cheiros aytohn 11.7  kai poimanoh ta probata tehs sphagehs eis tehn chanaanitin kai lehmpsomai emaytoh dyo rabdoys tehn mian ekalesa kallos kai tehn eteran ekalesa schoinisma kai poimanoh ta probata 11.8  kai exaroh toys treis poimenas en mehni eni kai barynthehsetai eh psycheh moy ep' aytoys kai gar ai psychai aytohn epohryonto ep' eme 11.9  kai eipa oy poimanoh ymas to apothnehskon apothnehsketoh kai to ekleipon ekleipetoh kai ta kataloipa katesthietohsan ekastos tas sarkas toy plehsion aytoy 11.10  kai lehmpsomai tehn rabdon moy tehn kalehn kai aporripsoh aytehn toy diaskedasai tehn diathehkehn moy ehn diethemehn pros pantas toys laoys 11.11  kai diaskedasthehsetai en teh ehmera ekeineh kai gnohsontai oi chananaioi ta probata ta phylassomena dioti logos kyrioy estin 11.12  kai eroh pros aytoys ei kalon enohpion ymohn estin dote stehsantes ton misthon moy eh apeipasthe kai estehsan ton misthon moy triakonta argyroys 11.13  kai eipen kyrios pros me kathes aytoys eis to chohneytehrion kai skepsai ei dokimon estin on tropon edokimasthehn yper aytohn kai elabon toys triakonta argyroys kai enebalon aytoys eis ton oikon kyrioy eis to chohneytehrion 11.14  kai aperripsa tehn rabdon tehn deyteran to schoinisma toy diaskedasai tehn kataschesin ana meson ioyda kai ana meson toy israehl 11.15  kai eipen kyrios pros me eti labe seaytoh skeyeh poimenika poimenos apeiroy 11.16  dioti idoy egoh exegeiroh poimena epi tehn gehn to eklimpanon oy meh episkepsehtai kai to dieskorpismenon oy meh zehtehseh kai to syntetrimmenon oy meh iasehtai kai to oloklehron oy meh kateythyneh kai ta krea tohn eklektohn kataphagetai kai toys astragaloys aytohn ekstrepsei 11.17  oh oi poimainontes ta mataia kai oi kataleloipotes ta probata machaira epi toys brachionas aytoy kai epi ton ophthalmon ton dexion aytoy o brachiohn aytoy xehrainomenos xehranthehsetai kai o ophthalmos o dexios aytoy ektyphloymenos ektyphlohthehsetai

11.1  פְּתַח לְבָנֹון דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ׃ 11.2  הֵילֵל בְּרֹושׁ כִּי־נָפַל אֶרֶז אֲשֶׁר אַדִּרִים שֻׁדָּדוּ הֵילִילוּ אַלֹּונֵי בָשָׁן כִּי יָרַד יַעַר [הַבָּצוּר כ] (הַבָּצִיר׃ ק) 11.3  קֹול יִלְלַת הָרֹעִים כִּי שֻׁדְּדָה אַדַּרְתָּם קֹול שַׁאֲגַת כְּפִירִים כִּי שֻׁדַּד גְּאֹון הַיַּרְדֵּן׃ ס 11.4  כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהָי רְעֵה אֶת־צֹאן הַהֲרֵגָה׃ 11.5  אֲשֶׁר קֹנֵיהֶן יַהֲרְגֻן וְלֹא יֶאְשָׁמוּ וּמֹכְרֵיהֶן יֹאמַר בָּרוּךְ יְהוָה וַאעְשִׁר וְרֹעֵיהֶם לֹא יַחְמֹול עֲלֵיהֶן׃ 11.6  כִּי לֹא אֶחְמֹול עֹוד עַל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם־יְהוָה וְהִנֵּה אָנֹכִי מַמְצִיא אֶת־הָאָדָם אִישׁ בְּיַד־רֵעֵהוּ וּבְיַד מַלְכֹּו וְכִתְּתוּ אֶת־הָאָרֶץ וְלֹא אַצִּיל מִיָּדָם׃ 11.7  וָאֶרְעֶה אֶת־צֹאן הַהֲרֵגָה לָכֵן עֲנִיֵּי הַצֹּאן וָאֶקַּח־לִי שְׁנֵי מַקְלֹות לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים וָאֶרְעֶה אֶת־הַצֹּאן׃ 11.8  וָאַכְחִד אֶת־שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד וַתִּקְצַר נַפְשִׁי בָּהֶם וְגַם־נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי׃ 11.9  וָאֹמַר לֹא אֶרְעֶה אֶתְכֶם הַמֵּתָה תָמוּת וְהַנִּכְחֶדֶת תִּכָּחֵד וְהַנִּשְׁאָרֹות תֹּאכַלְנָה אִשָּׁה אֶת־בְּשַׂר רְעוּתָהּ׃ 11.10  וָאֶקַּח אֶת־מַקְלִי אֶת־נֹעַם וָאֶגְדַּע אֹתֹו לְהָפֵיר אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־כָּל־הָעַמִּים׃ 11.11  וַתֻּפַר בַּיֹּום הַהוּא וַיֵּדְעוּ כֵן עֲנִיֵּי הַצֹּאן הַשֹּׁמְרִים אֹתִי כִּי דְבַר־יְהוָה הוּא׃ 11.12  וָאֹמַר אֲלֵיהֶם אִם־טֹוב בְּעֵינֵיכֶם הָבוּ שְׂכָרִי וְאִם־לֹא ׀ חֲדָלוּ וַיִּשְׁקְלוּ אֶת־שְׂכָרִי שְׁלֹשִׁים כָּסֶף׃ 11.13  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי הַשְׁלִיכֵהוּ אֶל־הַיֹּוצֵר אֶדֶר הַיְקָר אֲשֶׁר יָקַרְתִּי מֵעֲלֵיהֶם וָאֶקְחָה שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף וָאַשְׁלִיךְ אֹתֹו בֵּית יְהוָה אֶל־הַיֹּוצֵר׃ 11.14  וָאֶגְדַּע אֶת־מַקְלִי הַשֵּׁנִי אֵת הַחֹבְלִים לְהָפֵר אֶת־הָאַחֲוָה בֵּין יְהוּדָה וּבֵין יִשְׂרָאֵל׃ ס 11.15  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי עֹוד קַח־לְךָ כְּלִי רֹעֶה אֱוִלִי׃ 11.16  כִּי הִנֵּה־אָנֹכִי מֵקִים רֹעֶה בָּאָרֶץ הַנִּכְחָדֹות לֹא־יִפְקֹד הַנַּעַר לֹא־יְבַקֵּשׁ וְהַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא יְרַפֵּא הַנִּצָּבָה לֹא יְכַלְכֵּל וּבְשַׂר הַבְּרִיאָה יֹאכַל וּפַרְסֵיהֶן יְפָרֵק׃ ס 11.17  הֹוי רֹעִי הָאֱלִיל עֹזְבִי הַצֹּאן חֶרֶב עַל־זְרֹועֹו וְעַל־עֵין יְמִינֹו זְרֹעֹו יָבֹושׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינֹו כָּהֹה תִכְהֶה׃ ס

11.1  ptah lbaanown dlaataejkaa wtoAkal Aexx baAaraazaejkaa׃ 11.2  Hejlel browxx kij-naapal Aaeraez Aaxxaer Aadirijm xxudaadw Hejlijlw Aalownej baaxxaan kij jaarad jaOar [Habaacwr k] (Habaacijr׃ q) 11.3  qowl jillat HaaroOijm kij xxuddaaH Aadartaam qowl xxaAagat kpijrijm kij xxudad gAown Hajarden׃ s 11.4  koH Aaamar jHwaaH AaeloHaaj rOeH Aaet-coAn HaHaregaaH׃ 11.5  Aaxxaer qonejHaen jaHargun wloA jaeAxxaamw wmokrejHaen joAmar baarwk jHwaaH waAOxxir wroOejHaem loA jahmowl OalejHaen׃ 11.6  kij loA Aaehmowl Oowd Oal-joxxbej HaaAaaraec nAum-jHwaaH wHineH Aaanokij mamcijA Aaet-HaaAaadaam Aijxx bjad-reOeHw wbjad malkow wkittw Aaet-HaaAaaraec wloA Aacijl mijaadaam׃ 11.7  waaAaerOaeH Aaet-coAn HaHaregaaH laaken Oanijej HacoAn waaAaeqah-lij xxnej maqlowt lAahad qaaraaAtij noOam wlAahad qaaraaAtij hoblijm waaAaerOaeH Aaet-HacoAn׃ 11.8  waaAakhid Aaet-xxloxxaet HaaroOijm bjaerah Aaehaad watiqcar napxxij baaHaem wgam-napxxaam baahalaaH bij׃ 11.9  waaAomar loA AaerOaeH Aaetkaem HametaaH taamwt wHanikhaedaet tikaahed wHanixxAaarowt toAkalnaaH AixxaaH Aaet-bxar rOwtaaH׃ 11.10  waaAaeqah Aaet-maqlij Aaet-noOam waaAaegdaO Aotow lHaapejr Aaet-brijtij Aaxxaer kaaratij Aaet-kaal-HaaOamijm׃ 11.11  watupar bajowm HaHwA wajedOw ken Oanijej HacoAn Haxxomrijm Aotij kij dbar-jHwaaH HwA׃ 11.12  waaAomar AalejHaem Aim-Towb bOejnejkaem Haabw xkaarij wAim-loA hadaalw wajixxqlw Aaet-xkaarij xxloxxijm kaasaep׃ 11.13  wajoAmaer jHwaaH Aelaj HaxxlijkeHw Aael-Hajowcer Aaedaer Hajqaar Aaxxaer jaaqartij meOalejHaem waaAaeqhaaH xxloxxijm Hakaesaep waaAaxxlijk Aotow bejt jHwaaH Aael-Hajowcer׃ 11.14  waaAaegdaO Aaet-maqlij Haxxenij Aet Hahoblijm lHaaper Aaet-HaaAahawaaH bejn jHwdaaH wbejn jixraaAel׃ s 11.15  wajoAmaer jHwaaH Aelaaj Oowd qah-lkaa klij roOaeH Aaewilij׃ 11.16  kij HineH-Aaanokij meqijm roOaeH baaAaaraec Hanikhaadowt loA-jipqod HanaOar loA-jbaqexx wHanixxbaeraet loA jrapeA HanicaabaaH loA jkalkel wbxar HabrijAaaH joAkal wparsejHaen jpaareq׃ s 11.17  Howj roOij HaaAaelijl Oozbij HacoAn haeraeb Oal-zrowOow wOal-Oejn jmijnow zroOow jaabowxx tijbaaxx wOejn jmijnow kaaHoH tikHaeH׃ s

11.1  פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך׃ 11.2  הילל ברוש כי־נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער [הבצור כ] (הבציר׃ ק) 11.3  קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן׃ ס 11.4  כה אמר יהוה אלהי רעה את־צאן ההרגה׃ 11.5  אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן׃ 11.6  כי לא אחמול עוד על־ישבי הארץ נאם־יהוה והנה אנכי ממציא את־האדם איש ביד־רעהו וביד מלכו וכתתו את־הארץ ולא אציל מידם׃ 11.7  וארעה את־צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח־לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את־הצאן׃ 11.8  ואכחד את־שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם־נפשם בחלה בי׃ 11.9  ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את־בשר רעותה׃ 11.10  ואקח את־מקלי את־נעם ואגדע אתו להפיר את־בריתי אשר כרתי את־כל־העמים׃ 11.11  ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר־יהוה הוא׃ 11.12  ואמר אליהם אם־טוב בעיניכם הבו שכרי ואם־לא ׀ חדלו וישקלו את־שכרי שלשים כסף׃ 11.13  ויאמר יהוה אלי השליכהו אל־היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל־היוצר׃ 11.14  ואגדע את־מקלי השני את החבלים להפר את־האחוה בין יהודה ובין ישראל׃ ס 11.15  ויאמר יהוה אלי עוד קח־לך כלי רעה אולי׃ 11.16  כי הנה־אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא־יפקד הנער לא־יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק׃ ס 11.17  הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על־זרועו ועל־עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה׃ ס

11.1  pth lbnwn dltjk wtAkl Ax bArzjk׃ 11.2  Hjll brwx kj-npl Arz Axr Adrjm xddw Hjljlw Alwnj bxn kj jrd jOr [Hbcwr k] (Hbcjr׃ q) 11.3  qwl jllt HrOjm kj xddH Adrtm qwl xAgt kpjrjm kj xdd gAwn Hjrdn׃ s 11.4  kH Amr jHwH AlHj rOH At-cAn HHrgH׃ 11.5  Axr qnjHn jHrgn wlA jAxmw wmkrjHn jAmr brwk jHwH wAOxr wrOjHm lA jhmwl OljHn׃ 11.6  kj lA Ahmwl Owd Ol-jxbj HArc nAm-jHwH wHnH Ankj mmcjA At-HAdm Ajx bjd-rOHw wbjd mlkw wkttw At-HArc wlA Acjl mjdm׃ 11.7  wArOH At-cAn HHrgH lkn Onjj HcAn wAqh-lj xnj mqlwt lAhd qrAtj nOm wlAhd qrAtj hbljm wArOH At-HcAn׃ 11.8  wAkhd At-xlxt HrOjm bjrh Ahd wtqcr npxj bHm wgm-npxm bhlH bj׃ 11.9  wAmr lA ArOH Atkm HmtH tmwt wHnkhdt tkhd wHnxArwt tAklnH AxH At-bxr rOwtH׃ 11.10  wAqh At-mqlj At-nOm wAgdO Atw lHpjr At-brjtj Axr krtj At-kl-HOmjm׃ 11.11  wtpr bjwm HHwA wjdOw kn Onjj HcAn Hxmrjm Atj kj dbr-jHwH HwA׃ 11.12  wAmr AljHm Am-Twb bOjnjkm Hbw xkrj wAm-lA hdlw wjxqlw At-xkrj xlxjm ksp׃ 11.13  wjAmr jHwH Alj HxljkHw Al-Hjwcr Adr Hjqr Axr jqrtj mOljHm wAqhH xlxjm Hksp wAxljk Atw bjt jHwH Al-Hjwcr׃ 11.14  wAgdO At-mqlj Hxnj At Hhbljm lHpr At-HAhwH bjn jHwdH wbjn jxrAl׃ s 11.15  wjAmr jHwH Alj Owd qh-lk klj rOH Awlj׃ 11.16  kj HnH-Ankj mqjm rOH bArc Hnkhdwt lA-jpqd HnOr lA-jbqx wHnxbrt lA jrpA HncbH lA jklkl wbxr HbrjAH jAkl wprsjHn jprq׃ s 11.17  Hwj rOj HAljl Ozbj HcAn hrb Ol-zrwOw wOl-Ojn jmjnw zrOw jbwx tjbx wOjn jmjnw kHH tkHH׃ s

11.1  Aperi, Libane, portas tuas, et comedat ignis cedros tuas. 11.2  Ulula, abies, quia cecidit cedrus, quoniam magnifici vastati sunt; ululate, quercus Basan, quoniam corruit saltus impervius. 11.3  Vox ululatus pastorum, quia vastata est magnificentia eorum; vox rugitus leonum, quoniam vastata est superbia Iordanis. 11.4  Haec dicit Dominus Deus meus: “ Pasce pecora occisionis. 11.5  Quae, qui emunt, occidunt et non dolent; et, qui vendunt ea, dicunt: “Benedictus Dominus! Dives factus sum”. Et pastores eorum non miserentur eorum. 11.6  Et ego non miserebor ultra super habitantes terram, dicit Dominus; ecce ego tradam homines, unumquemque in manu proximi sui et in manu regis sui; et concident terram, et non eruam de manu eorum ”. 11.7  Et ego pavi pecus occisionis pro mercatoribus gregis. Et assumpsi mihi duas virgas: unam vocavi Gratiam et alteram vocavi Funiculum; et pavi gregem. 11.8  Et succidi tres pastores in mense uno, et taeduit eorum animam meam; siquidem et animam eorum taeduit mei. 11.9  Et dixi: “ Non pascam vos. Quae moritura est, moriatur; et, quae succidenda est, succidatur; et reliquae devorent unaquaeque carnem proximae suae ”. 11.10  Et tuli virgam meam, quae vocabatur Gratia, et abscidi eam, ut irritum facerem foedus meum, quod percussi cum omnibus populis. 11.11  Et irritum factum est in die illa; et cognoverunt mercatores gregis, qui observabant me, quia verbum Domini est. 11.12  Et dixi ad eos: “ Si bonum est in oculis vestris, afferte mercedem meam et, si non, quiescite ”. Et appenderunt mercedem meam triginta siclos argenteos. 11.13  Et dixit Dominus ad me: “ Proice illud in thesaurum, decorum pretium, quo appretiatus sum ab eis ”. Et tuli triginta siclos argenteos et proieci illos in domum Domini in thesaurum. 11.14  Et praecidi virgam meam secundam, quae appellabatur Funiculus, ut dissolverem germanitatem inter Iudam et Israel. 11.15  Et dixit Dominus ad me: “ Adhuc sume tibi vasa pastoris stulti; 11.16  quia ecce ego suscitabo pastorem in terra, qui perituram ovem non visitabit, dispersam non quaeret et contritam non sanabit et stantem non sustinebit et carnes pinguium comedet et ungulas earum confringet. 11.17  Vae stulto meo pastori derelinquenti gregem! Gladius super brachium eius et super oculum dextrum eius; brachium eius ariditate siccetur, et oculus dexter eius tenebrescens obscuretur ”.

12.1  Dies ist der Ausspruch, das Wort des HERRN über Israel: Es spricht der HERR, der den Himmel ausspannt und die Erde gründet und den Geist des Menschen in seinem Innern bildet: 12.2  Siehe, ich mache Jerusalem zum Taumelkelch für alle Völker ringsum, und auch gegen Juda wird es gehen bei der Belagerung Jerusalems. 12.3  Und es soll geschehen an jenem Tage, daß ich Jerusalem zum Laststein für alle Völker machen werde; alle, die ihn heben wollen, werden sich daran wund reißen; und alle Nationen der Erde werden sich gegen sie versammeln. 12.4  An jenem Tage, spricht der HERR, will ich alle Rosse mit Scheu und ihre Reiter mit Wahnsinn schlagen; aber über das Haus Juda will ich meine Augen offen halten, und alle Rosse der Völker will ich mit Blindheit schlagen. 12.5  Und die Fürsten Judas werden in ihren Herzen sagen: Meine Stärke sind die Bewohner Jerusalems, durch den HERRN der Heerscharen, ihren Gott! 12.6  An jenem Tage will ich die Fürsten Judas machen gleich einem glühenden Ofen zwischen Holzstößen und gleich einer brennenden Fackel in einem Garbenhaufen, daß sie zur Rechten und zur Linken alle Völker ringsum verzehren; Jerusalem aber soll wieder bewohnt werden an seinem alten Platz. 12.7  Und der HERR wird zuerst die Hütten Judas erretten, damit sich der Stolz des Hauses David und der Stolz der Bewohner Jerusalems nicht gegen Juda erhebe. 12.8  An jenem Tage wird der HERR die Einwohner Jerusalems beschirmen, so daß an jenem Tage der Schwächste unter ihnen sein wird wie David, und das Haus David wie Gott, wie der Engel des HERRN vor ihnen her. 12.9  Und es soll geschehen, an jenem Tage, daß ich trachten werde, alle Nationen zu vertilgen, die gegen Jerusalem kommen. 12.10  Aber über das Haus David und über die Einwohner von Jerusalem will ich ausgießen den Geist der Gnade und des Gebets, und sie werden auf mich sehen, den sie durchstochen haben, und sie werden um ihn klagen, wie man klagt um ein einziges Kind, und sie werden bitterlich über ihn weinen, wie man bitterlich weint über einen Erstgeborenen. 12.11  An jenem Tage wird große Klage sein zu Jerusalem, wie die Klage zu Hadadrimmon war in der Ebene Megiddo. 12.12  Das Land wird klagen, jedes Geschlecht besonders; das Geschlecht des Hauses David besonders und ihre Frauen besonders, das Geschlecht des Hauses Natan besonders und ihre Frauen besonders; 12.13  das Geschlecht des Hauses Levi besonders und ihre Frauen besonders, das Geschlecht des Hauses Simei besonders und ihre Frauen besonders; 12.14  desgleichen alle übrigen Geschlechter, ein jegliches Geschlecht besonders und ihre Frauen besonders.

12.1  λῆμμα λόγου κυρίου ἐπὶ τὸν ισραηλ λέγει κύριος ἐκτείνων οὐρανὸν καὶ θεμελιῶν γῆν καὶ πλάσσων πνεῦμα ἀνθρώπου ἐν αὐτῷ 12.2  ἰδοὺ ἐγὼ τίθημι τὴν ιερουσαλημ ὡς πρόθυρα σαλευόμενα πᾶσι τοῖς λαοῖς κύκλῳ καὶ ἐν τῇ ιουδαίᾳ ἔσται περιοχὴ ἐπὶ ιερουσαλημ 12.3  καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ θήσομαι τὴν ιερουσαλημ λίθον καταπατούμενον πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν πᾶς ὁ καταπατῶν αὐτὴν ἐμπαίζων ἐμπαίξεται καὶ ἐπισυναχθήσονται ἐπ' αὐτὴν πάντα τὰ ἔθνη τῆς γῆς 12.4  ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ λέγει κύριος παντοκράτωρ πατάξω πάντα ἵππον ἐν ἐκστάσει καὶ τὸν ἀναβάτην αὐτοῦ ἐν παραφρονήσει ἐπὶ δὲ τὸν οἶκον ιουδα διανοίξω τοὺς ὀφθαλμούς μου καὶ πάντας τοὺς ἵππους τῶν λαῶν πατάξω ἐν ἀποτυφλώσει 12.5  καὶ ἐροῦσιν οἱ χιλίαρχοι ιουδα ἐν ταῖς καρδίαις αὐτῶν εὑρήσομεν ἑαυτοῖς τοὺς κατοικοῦντας ιερουσαλημ ἐν κυρίῳ παντοκράτορι θεῷ αὐτῶν 12.6  ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ θήσομαι τοὺς χιλιάρχους ιουδα ὡς δαλὸν πυρὸς ἐν ξύλοις καὶ ὡς λαμπάδα πυρὸς ἐν καλάμῃ καὶ καταφάγονται ἐκ δεξιῶν καὶ ἐξ εὐωνύμων πάντας τοὺς λαοὺς κυκλόθεν καὶ κατοικήσει ιερουσαλημ ἔτι καθ' ἑαυτήν 12.7  καὶ σώσει κύριος τὰ σκηνώματα ιουδα καθὼς ἀπ' ἀρχῆς ὅπως μὴ μεγαλύνηται καύχημα οἴκου δαυιδ καὶ ἔπαρσις τῶν κατοικούντων ιερουσαλημ ἐπὶ τὸν ιουδαν 12.8  καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ὑπερασπιεῖ κύριος ὑπὲρ τῶν κατοικούντων ιερουσαλημ καὶ ἔσται ὁ ἀσθενῶν ἐν αὐτοῖς ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ ὡς οἶκος δαυιδ ὁ δὲ οἶκος δαυιδ ὡς οἶκος θεοῦ ὡς ἄγγελος κυρίου ἐνώπιον αὐτῶν 12.9  καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ζητήσω τοῦ ἐξᾶραι πάντα τὰ ἔθνη τὰ ἐπερχόμενα ἐπὶ ιερουσαλημ 12.10  καὶ ἐκχεῶ ἐπὶ τὸν οἶκον δαυιδ καὶ ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας ιερουσαλημ πνεῦμα χάριτος καὶ οἰκτιρμοῦ καὶ ἐπιβλέψονται πρός με ἀνθ' ὧν κατωρχήσαντο καὶ κόψονται ἐπ' αὐτὸν κοπετὸν ὡς ἐπ' ἀγαπητὸν καὶ ὀδυνηθήσονται ὀδύνην ὡς ἐπὶ πρωτοτόκῳ 12.11  ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ μεγαλυνθήσεται ὁ κοπετὸς ἐν ιερουσαλημ ὡς κοπετὸς ῥοῶνος ἐν πεδίῳ ἐκκοπτομένου 12.12  καὶ κόψεται ἡ γῆ κατὰ φυλὰς φυλάς φυλὴ καθ' ἑαυτὴν καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν καθ' ἑαυτάς φυλὴ οἶκου δαυιδ καθ' ἑαυτὴν καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν καθ' ἑαυτάς φυλὴ οἴκου ναθαν καθ' ἑαυτὴν καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν καθ' ἑαυτάς 12.13  φυλὴ οἴκου λευι καθ' ἑαυτὴν καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν καθ' ἑαυτάς φυλὴ τοῦ συμεων καθ' ἑαυτὴν καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν καθ' ἑαυτάς 12.14  πᾶσαι αἱ φυλαὶ αἱ ὑπολελειμμέναι φυλὴ καθ' ἑαυτὴν καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν καθ' ἑαυτάς

12.1  lehmma logoy kyrioy epi ton israehl legei kyrios ekteinohn oyranon kai themeliohn gehn kai plassohn pneyma anthrohpoy en aytoh 12.2  idoy egoh tithehmi tehn ieroysalehm ohs prothyra saleyomena pasi tois laois kykloh kai en teh ioydaia estai periocheh epi ieroysalehm 12.3  kai estai en teh ehmera ekeineh thehsomai tehn ieroysalehm lithon katapatoymenon pasin tois ethnesin pas o katapatohn aytehn empaizohn empaixetai kai episynachthehsontai ep' aytehn panta ta ethneh tehs gehs 12.4  en teh ehmera ekeineh legei kyrios pantokratohr pataxoh panta ippon en ekstasei kai ton anabatehn aytoy en paraphronehsei epi de ton oikon ioyda dianoixoh toys ophthalmoys moy kai pantas toys ippoys tohn laohn pataxoh en apotyphlohsei 12.5  kai eroysin oi chiliarchoi ioyda en tais kardiais aytohn eyrehsomen eaytois toys katoikoyntas ieroysalehm en kyrioh pantokratori theoh aytohn 12.6  en teh ehmera ekeineh thehsomai toys chiliarchoys ioyda ohs dalon pyros en xylois kai ohs lampada pyros en kalameh kai kataphagontai ek dexiohn kai ex eyohnymohn pantas toys laoys kyklothen kai katoikehsei ieroysalehm eti kath' eaytehn 12.7  kai sohsei kyrios ta skehnohmata ioyda kathohs ap' archehs opohs meh megalynehtai kaychehma oikoy dayid kai eparsis tohn katoikoyntohn ieroysalehm epi ton ioydan 12.8  kai estai en teh ehmera ekeineh yperaspiei kyrios yper tohn katoikoyntohn ieroysalehm kai estai o asthenohn en aytois en ekeineh teh ehmera ohs oikos dayid o de oikos dayid ohs oikos theoy ohs aggelos kyrioy enohpion aytohn 12.9  kai estai en teh ehmera ekeineh zehtehsoh toy exarai panta ta ethneh ta eperchomena epi ieroysalehm 12.10  kai ekcheoh epi ton oikon dayid kai epi toys katoikoyntas ieroysalehm pneyma charitos kai oiktirmoy kai epiblepsontai pros me anth' ohn katohrchehsanto kai kopsontai ep' ayton kopeton ohs ep' agapehton kai odynehthehsontai odynehn ohs epi prohtotokoh 12.11  en teh ehmera ekeineh megalynthehsetai o kopetos en ieroysalehm ohs kopetos roohnos en pedioh ekkoptomenoy 12.12  kai kopsetai eh geh kata phylas phylas phyleh kath' eaytehn kai ai gynaikes aytohn kath' eaytas phyleh oikoy dayid kath' eaytehn kai ai gynaikes aytohn kath' eaytas phyleh oikoy nathan kath' eaytehn kai ai gynaikes aytohn kath' eaytas 12.13  phyleh oikoy leyi kath' eaytehn kai ai gynaikes aytohn kath' eaytas phyleh toy symeohn kath' eaytehn kai ai gynaikes aytohn kath' eaytas 12.14  pasai ai phylai ai ypoleleimmenai phyleh kath' eaytehn kai ai gynaikes aytohn kath' eaytas

12.1  מַשָּׂא דְבַר־יְהוָה עַל־יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהוָה נֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וְיֹצֵר רוּחַ־אָדָם בְּקִרְבֹּו׃ פ 12.2  הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת־יְרוּשָׁלִַם סַף־רַעַל לְכָל־הָעַמִּים סָבִיב וְגַם עַל־יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצֹור עַל־יְרוּשָׁלִָם׃ 12.3  וְהָיָה בַיֹּום־הַהוּא אָשִׂים אֶת־יְרוּשָׁלִַם אֶבֶן מַעֲמָסָה לְכָל־הָעַמִּים כָּל־עֹמְסֶיהָ שָׂרֹוט יִשָּׂרֵטוּ וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ כֹּל גֹּויֵי הָאָרֶץ׃ 12.4  בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם־יְהוָה אַכֶּה כָל־סוּס בַּתִּמָּהֹון וְרֹכְבֹו בַּשִּׁגָּעֹון וְעַל־בֵּית יְהוּדָה אֶפְקַח אֶת־עֵינַי וְכֹל סוּס הָעַמִּים אַכֶּה בַּעִוָּרֹון׃ 12.5  וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם בַּיהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵיהֶם׃ 12.6  בַּיֹּום הַהוּא אָשִׂים אֶת־אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיֹּור אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר וְאָכְלוּ עַל־יָמִין וְעַל־שְׂמֹאול אֶת־כָּל־הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עֹוד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלִָם׃ פ 12.7  וְהֹושִׁיעַ יְהוָה אֶת־אָהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה לְמַעַן לֹא־תִגְדַּל תִּפְאֶרֶת בֵּית־דָּוִיד וְתִפְאֶרֶת יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם עַל־יְהוּדָה׃ 12.8  בַּיֹּום הַהוּא יָגֵן יְהוָה בְּעַד יֹושֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיֹּום הַהוּא כְּדָוִיד וּבֵית דָּוִיד כֵּאלֹהִים כְּמַלְאַךְ יְהוָה לִפְנֵיהֶם׃ 12.9  וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא אֲבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד אֶת־כָּל־הַגֹּויִם הַבָּאִים עַל־יְרוּשָׁלִָם׃ 12.10  וְשָׁפַכְתִּי עַל־בֵּית דָּוִיד וְעַל ׀ יֹושֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל־הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל־הַבְּכֹור׃ 12.11  בַּיֹּום הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ־רִמֹּון בְּבִקְעַת מְגִדֹּון׃ 12.12  וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחֹות מִשְׁפָּחֹות לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית־דָּוִיד לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית־נָתָן לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד׃ 12.13  מִשְׁפַּחַת בֵּית־לֵוִי לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד׃ 12.14  כֹּל הַמִּשְׁפָּחֹות הַנִּשְׁאָרֹות מִשְׁפָּחֹת מִשְׁפָּחֹת לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד׃ ס

12.1  maxaaA dbar-jHwaaH Oal-jixraaAel nAum-jHwaaH noTaeH xxaamajim wjosed Aaaraec wjocer rwha-Aaadaam bqirbow׃ p 12.2  HineH Aaanokij xaam Aaet-jrwxxaalaim sap-raOal lkaal-HaaOamijm saabijb wgam Oal-jHwdaaH jiHjaeH bamaacowr Oal-jrwxxaalaaim׃ 12.3  wHaajaaH bajowm-HaHwA Aaaxijm Aaet-jrwxxaalaim Aaebaen maOamaasaaH lkaal-HaaOamijm kaal-OomsaejHaa xaarowT jixaareTw wnaeAaespw OaalaejHaa kol gowjej HaaAaaraec׃ 12.4  bajowm HaHwA nAum-jHwaaH AakaeH kaal-sws batimaaHown wrokbow baxxigaaOown wOal-bejt jHwdaaH Aaepqah Aaet-Oejnaj wkol sws HaaOamijm AakaeH baOiwaarown׃ 12.5  wAaamrw Aalupej jHwdaaH blibaam AamcaaH lij joxxbej jrwxxaalaim bajHwaaH cbaaAowt AaeloHejHaem׃ 12.6  bajowm HaHwA Aaaxijm Aaet-Aalupej jHwdaaH kkijowr Aexx bOecijm wklapijd Aexx bOaamijr wAaaklw Oal-jaamijn wOal-xmoAwl Aaet-kaal-HaaOamijm saabijb wjaaxxbaaH jrwxxaalaim Oowd tahtaejHaa bijrwxxaalaaim׃ p 12.7  wHowxxijOa jHwaaH Aaet-AaaHaalej jHwdaaH baariAxxonaaH lmaOan loA-tigdal tipAaeraet bejt-daawijd wtipAaeraet joxxeb jrwxxaalaim Oal-jHwdaaH׃ 12.8  bajowm HaHwA jaagen jHwaaH bOad jowxxeb jrwxxaalaim wHaajaaH Hanikxxaal baaHaem bajowm HaHwA kdaawijd wbejt daawijd keAloHijm kmalAak jHwaaH lipnejHaem׃ 12.9  wHaajaaH bajowm HaHwA Aabaqexx lHaxxmijd Aaet-kaal-Hagowjim HabaaAijm Oal-jrwxxaalaaim׃ 12.10  wxxaapaktij Oal-bejt daawijd wOal jowxxeb jrwxxaalaim rwha hen wtahanwnijm wHibijTw Aelaj Aet Aaxxaer-daaqaarw wsaapdw Oaalaajw kmisped Oal-Hajaahijd wHaamer Oaalaajw kHaamer Oal-Habkowr׃ 12.11  bajowm HaHwA jigdal Hamisped bijrwxxaalaim kmispad Hadad-rimown bbiqOat mgidown׃ 12.12  wsaapdaaH HaaAaaraec mixxpaahowt mixxpaahowt lbaad mixxpahat bejt-daawijd lbaad wnxxejHaem lbaad mixxpahat bejt-naataan lbaad wnxxejHaem lbaad׃ 12.13  mixxpahat bejt-lewij lbaad wnxxejHaem lbaad mixxpahat HaxximOij lbaad wnxxejHaem lbaad׃ 12.14  kol Hamixxpaahowt HanixxAaarowt mixxpaahot mixxpaahot lbaad wnxxejHaem lbaad׃ s

12.1  משא דבר־יהוה על־ישראל נאם־יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח־אדם בקרבו׃ פ 12.2  הנה אנכי שם את־ירושלם סף־רעל לכל־העמים סביב וגם על־יהודה יהיה במצור על־ירושלם׃ 12.3  והיה ביום־ההוא אשים את־ירושלם אבן מעמסה לכל־העמים כל־עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ׃ 12.4  ביום ההוא נאם־יהוה אכה כל־סוס בתמהון ורכבו בשגעון ועל־בית יהודה אפקח את־עיני וכל סוס העמים אכה בעורון׃ 12.5  ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם׃ 12.6  ביום ההוא אשים את־אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על־ימין ועל־שמאול את־כל־העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם׃ פ 12.7  והושיע יהוה את־אהלי יהודה בראשנה למען לא־תגדל תפארת בית־דויד ותפארת ישב ירושלם על־יהודה׃ 12.8  ביום ההוא יגן יהוה בעד יושב ירושלם והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך יהוה לפניהם׃ 12.9  והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את־כל־הגוים הבאים על־ירושלם׃ 12.10  ושפכתי על־בית דויד ועל ׀ יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר־דקרו וספדו עליו כמספד על־היחיד והמר עליו כהמר על־הבכור׃ 12.11  ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד־רמון בבקעת מגדון׃ 12.12  וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית־דויד לבד ונשיהם לבד משפחת בית־נתן לבד ונשיהם לבד׃ 12.13  משפחת בית־לוי לבד ונשיהם לבד משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד׃ 12.14  כל המשפחות הנשארות משפחת משפחת לבד ונשיהם לבד׃ ס

12.1  mxA dbr-jHwH Ol-jxrAl nAm-jHwH nTH xmjm wjsd Arc wjcr rwh-Adm bqrbw׃ p 12.2  HnH Ankj xm At-jrwxlm sp-rOl lkl-HOmjm sbjb wgm Ol-jHwdH jHjH bmcwr Ol-jrwxlm׃ 12.3  wHjH bjwm-HHwA Axjm At-jrwxlm Abn mOmsH lkl-HOmjm kl-OmsjH xrwT jxrTw wnAspw OljH kl gwjj HArc׃ 12.4  bjwm HHwA nAm-jHwH AkH kl-sws btmHwn wrkbw bxgOwn wOl-bjt jHwdH Apqh At-Ojnj wkl sws HOmjm AkH bOwrwn׃ 12.5  wAmrw Alpj jHwdH blbm AmcH lj jxbj jrwxlm bjHwH cbAwt AlHjHm׃ 12.6  bjwm HHwA Axjm At-Alpj jHwdH kkjwr Ax bOcjm wklpjd Ax bOmjr wAklw Ol-jmjn wOl-xmAwl At-kl-HOmjm sbjb wjxbH jrwxlm Owd thtjH bjrwxlm׃ p 12.7  wHwxjO jHwH At-AHlj jHwdH brAxnH lmOn lA-tgdl tpArt bjt-dwjd wtpArt jxb jrwxlm Ol-jHwdH׃ 12.8  bjwm HHwA jgn jHwH bOd jwxb jrwxlm wHjH Hnkxl bHm bjwm HHwA kdwjd wbjt dwjd kAlHjm kmlAk jHwH lpnjHm׃ 12.9  wHjH bjwm HHwA Abqx lHxmjd At-kl-Hgwjm HbAjm Ol-jrwxlm׃ 12.10  wxpktj Ol-bjt dwjd wOl jwxb jrwxlm rwh hn wthnwnjm wHbjTw Alj At Axr-dqrw wspdw Oljw kmspd Ol-Hjhjd wHmr Oljw kHmr Ol-Hbkwr׃ 12.11  bjwm HHwA jgdl Hmspd bjrwxlm kmspd Hdd-rmwn bbqOt mgdwn׃ 12.12  wspdH HArc mxphwt mxphwt lbd mxpht bjt-dwjd lbd wnxjHm lbd mxpht bjt-ntn lbd wnxjHm lbd׃ 12.13  mxpht bjt-lwj lbd wnxjHm lbd mxpht HxmOj lbd wnxjHm lbd׃ 12.14  kl Hmxphwt HnxArwt mxpht mxpht lbd wnxjHm lbd׃ s

12.1  Oraculum. Verbum Domini super Israel et super Iudam. Oraculum Domini, qui extendit caelum et fundat terram et fingit spiritum hominis in eo: 12.2  “ Ecce ego pono Ierusalem pateram crapulae omnibus populis in circuitu. Hoc erit in obsidione contra Ierusalem. 12.3  Et erit: in die illa ponam Ierusalem lapidem portandum cunctis populis; omnes portantes eam concisione lacerabuntur, et colligentur adversus eam omnes gentes terrae. 12.4  In die illa, dicit Dominus, percutiam omnem equum in stuporem et ascensorem eius in amentiam; et super domum Iudae aperiam oculos meos et omnem equum populorum percutiam caecitate. 12.5  Et dicent duces Iudae in corde suo: “Robur habitantium Ierusalem est in Domino exercituum, Deo eorum”. 12.6  In die illa ponam duces Iudae sicut ollam ignis super ligna et sicut facem ignis super fenum; et devorabunt ad dexteram et ad sinistram omnes populos in circuitu, et habitabitur Ierusalem rursus in loco suo. 12.7  Et salvabit Dominus prius tabernacula Iudae, ut non elevetur gloria domus David et gloria habitantium Ierusalem contra Iudam. 12.8  In die illa proteget Dominus habitatores Ierusalem; et erit, qui offenderit ex eis in die illa quasi David, et domus David quasi Deus, sicut angelus Domini in conspectu eorum. 12.9  Et erit: in die illa quaeram conterere omnes gentes, quae veniunt contra Ierusalem, 12.10  et effundam super domum David et super habitatores Ierusalem spiritum gratiae et precum; et aspicient ad me. Quem confixerunt, plangent quasi planctu super unigenitum et dolebunt super eum, ut doleri solet super primogenitum. 12.11  In die illa magnus erit planctus in Ierusalem sicut planctus Adadremmon in campo Mageddo; 12.12  et planget terra, singulae familiae seorsum: familia domus David seorsum et mulieres eorum seorsum; familia domus Nathan seorsum et mulieres eorum seorsum; 12.13  familia domus Levi seorsum et mulieres eorum seorsum; familia Semei seorsum et mulieres eorum seorsum; 12.14  omnes reliquae familiae, singulae familiae seorsum et mulieres eorum seorsum.

13.1  An jenem Tage wird dem Hause David und den Einwohnern von Jerusalem ein Born eröffnet sein wider Sünde und Unreinigkeit. 13.2  Und es soll geschehen, an jenem Tage, spricht der HERR der Heerscharen, da will ich die Namen der Götzen aus dem Lande ausrotten, daß man ihrer nicht mehr gedenken soll, auch die Propheten und den unreinen Geist will ich aus dem Lande treiben. 13.3  Und es wird vorkommen, daß, wenn einer noch weissagen wird, sein Vater und seine Mutter, seine eigenen Eltern, zu ihm sagen werden: «Du sollst nicht am Leben bleiben; denn du hast Lügen geredet im Namen des HERRN!» Und sein Vater und seine Mutter, seine eigenen Eltern, werden ihn durchbohren wegen seines Weissagens. 13.4  Und es wird an jenem Tage dazu kommen, daß sich die Propheten alle schämen werden ihrer Gesichte, wenn sie weissagen, so daß sie keinen härenen Mantel mehr anziehen werden, um zu täuschen; 13.5  sondern sie werden sagen: «Ich bin kein Prophet, ich bin ein Erdarbeiter; denn ein Mensch hat mich erkauft von meiner Jugend an!» 13.6  Wird man ihn aber fragen: «Was sind das für Wunden in deinen Händen?» so wird er antworten: «Die hat man mir geschlagen im Hause meiner Lieben!» 13.7  Schwert, mache dich auf über meinen Hirten, über den Mann, der mein Nächster ist, spricht der HERR der Heerscharen; schlage den Hirten, so werden die Schafe sich zerstreuen, und ich will meine Hand zu den Kleinen wenden! 13.8  Und es soll geschehen, spricht der HERR, daß im ganzen Lande zwei Drittel ausgerottet werden und umkommen, ein Drittel aber soll darin übrigbleiben. 13.9  Aber dieses letzte Drittel will ich ins Feuer bringen und es läutern, wie man Silber läutert, und will es prüfen, wie man Gold prüft. Es wird meinen Namen anrufen, und ich will ihm antworten; ich will sagen: «Das ist mein Volk!» und es wird sagen: «Der HERR ist mein Gott!»

13.1  ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἔσται πᾶς τόπος διανοιγόμενος ἐν τῷ οἴκῳ δαυιδ 13.2  καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ λέγει κύριος ἐξολεθρεύσω τὰ ὀνόματα τῶν εἰδώλων ἀπὸ τῆς γῆς καὶ οὐκέτι ἔσται αὐτῶν μνεία καὶ τοὺς ψευδοπροφήτας καὶ τὸ πνεῦμα τὸ ἀκάθαρτον ἐξαρῶ ἀπὸ τῆς γῆς 13.3  καὶ ἔσται ἐὰν προφητεύσῃ ἄνθρωπος ἔτι καὶ ἐρεῖ πρὸς αὐτὸν ὁ πατὴρ αὐτοῦ καὶ ἡ μήτηρ αὐτοῦ οἱ γεννήσαντες αὐτόν οὐ ζήσῃ ὅτι ψευδῆ ἐλάλησας ἐπ' ὀνόματι κυρίου καὶ συμποδιοῦσιν αὐτὸν ὁ πατὴρ αὐτοῦ καὶ ἡ μήτηρ αὐτοῦ οἱ γεννήσαντες αὐτὸν ἐν τῷ προφητεύειν αὐτόν 13.4  καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καταισχυνθήσονται οἱ προφῆται ἕκαστος ἐκ τῆς ὁράσεως αὐτοῦ ἐν τῷ προφητεύειν αὐτόν καὶ ἐνδύσονται δέρριν τριχίνην ἀνθ' ὧν ἐψεύσαντο 13.5  καὶ ἐρεῖ οὔκ εἰμι προφήτης ἐγώ διότι ἄνθρωπος ἐργαζόμενος τὴν γῆν ἐγώ εἰμι ὅτι ἄνθρωπος ἐγέννησέν με ἐκ νεότητός μου 13.6  καὶ ἐρῶ πρὸς αὐτόν τί αἱ πληγαὶ αὗται ἀνὰ μέσον τῶν χειρῶν σου καὶ ἐρεῖ ἃς ἐπλήγην ἐν τῷ οἴκῳ τῷ ἀγαπητῷ μου 13.7  ῥομφαία ἐξεγέρθητι ἐπὶ τοὺς ποιμένας μου καὶ ἐπ' ἄνδρα πολίτην μου λέγει κύριος παντοκράτωρ πατάξατε τοὺς ποιμένας καὶ ἐκσπάσατε τὰ πρόβατα καὶ ἐπάξω τὴν χεῖρά μου ἐπὶ τοὺς ποιμένας 13.8  καὶ ἔσται ἐν πάσῃ τῇ γῇ λέγει κύριος τὰ δύο μέρη ἐξολεθρευθήσεται καὶ ἐκλείψει τὸ δὲ τρίτον ὑπολειφθήσεται ἐν αὐτῇ 13.9  καὶ διάξω τὸ τρίτον διὰ πυρὸς καὶ πυρώσω αὐτούς ὡς πυροῦται τὸ ἀργύριον καὶ δοκιμῶ αὐτούς ὡς δοκιμάζεται τὸ χρυσίον αὐτὸς ἐπικαλέσεται τὸ ὄνομά μου κἀγὼ ἐπακούσομαι αὐτῷ καὶ ἐρῶ λαός μου οὗτός ἐστιν καὶ αὐτὸς ἐρεῖ κύριος ὁ θεός μου

13.1  en teh ehmera ekeineh estai pas topos dianoigomenos en toh oikoh dayid 13.2  kai estai en teh ehmera ekeineh legei kyrios exolethreysoh ta onomata tohn eidohlohn apo tehs gehs kai oyketi estai aytohn mneia kai toys pseydoprophehtas kai to pneyma to akatharton exaroh apo tehs gehs 13.3  kai estai ean prophehteyseh anthrohpos eti kai erei pros ayton o patehr aytoy kai eh mehtehr aytoy oi gennehsantes ayton oy zehseh oti pseydeh elalehsas ep' onomati kyrioy kai sympodioysin ayton o patehr aytoy kai eh mehtehr aytoy oi gennehsantes ayton en toh prophehteyein ayton 13.4  kai estai en teh ehmera ekeineh kataischynthehsontai oi prophehtai ekastos ek tehs oraseohs aytoy en toh prophehteyein ayton kai endysontai derrin trichinehn anth' ohn epseysanto 13.5  kai erei oyk eimi prophehtehs egoh dioti anthrohpos ergazomenos tehn gehn egoh eimi oti anthrohpos egennehsen me ek neotehtos moy 13.6  kai eroh pros ayton ti ai plehgai aytai ana meson tohn cheirohn soy kai erei as eplehgehn en toh oikoh toh agapehtoh moy 13.7  romphaia exegerthehti epi toys poimenas moy kai ep' andra politehn moy legei kyrios pantokratohr pataxate toys poimenas kai ekspasate ta probata kai epaxoh tehn cheira moy epi toys poimenas 13.8  kai estai en paseh teh geh legei kyrios ta dyo mereh exolethreythehsetai kai ekleipsei to de triton ypoleiphthehsetai en ayteh 13.9  kai diaxoh to triton dia pyros kai pyrohsoh aytoys ohs pyroytai to argyrion kai dokimoh aytoys ohs dokimazetai to chrysion aytos epikalesetai to onoma moy kagoh epakoysomai aytoh kai eroh laos moy oytos estin kai aytos erei kyrios o theos moy

13.1  בַּיֹּום הַהוּא יִהְיֶה מָקֹור נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לְחַטַּאת וּלְנִדָּה׃ 13.2  וְהָיָה בַיֹּום הַהוּא נְאֻם ׀ יְהוָה צְבָאֹות אַכְרִית אֶת־שְׁמֹות הָעֲצַבִּים מִן־הָאָרֶץ וְלֹא יִזָּכְרוּ עֹוד וְגַם אֶת־הַנְּבִיאִים וְאֶת־רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן־הָאָרֶץ׃ 13.3  וְהָיָה כִּי־יִנָּבֵא אִישׁ עֹוד וְאָמְרוּ אֵלָיו אָבִיו וְאִמֹּו יֹלְדָיו לֹא תִחְיֶה כִּי שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ בְּשֵׁם יְהוָה וּדְקָרֻהוּ אָבִיהוּ וְאִמֹּו יֹלְדָיו בְּהִנָּבְאֹו׃ 13.4  וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנֹו בְּהִנָּבְאֹתֹו וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְמַעַן כַּחֵשׁ׃ 13.5  וְאָמַר לֹא נָבִיא אָנֹכִי אִישׁ־עֹבֵד אֲדָמָה אָנֹכִי כִּי אָדָם הִקְנַנִי מִנְּעוּרָי׃ 13.6  וְאָמַר אֵלָיו מָה הַמַּכֹּות הָאֵלֶּה בֵּין יָדֶיךָ וְאָמַר אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי׃ ס 13.7  חֶרֶב עוּרִי עַל־רֹעִי וְעַל־גֶּבֶר עֲמִיתִי נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות הַךְ אֶת־הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל־הַצֹּעֲרִים׃ 13.8  וְהָיָה בְכָל־הָאָרֶץ נְאֻם־יְהוָה פִּי־שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ׃ 13.9  וְהֵבֵאתִי אֶת־הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת־הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת־הַזָּהָב הוּא ׀ יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתֹו אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא וְהוּא יֹאמַר יְהוָה אֱלֹהָי׃ ס

13.1  bajowm HaHwA jiHjaeH maaqowr niptaah lbejt daawijd wljoxxbej jrwxxaalaaim lhaTaAt wlnidaaH׃ 13.2  wHaajaaH bajowm HaHwA nAum jHwaaH cbaaAowt Aakrijt Aaet-xxmowt HaaOacabijm min-HaaAaaraec wloA jizaakrw Oowd wgam Aaet-HanbijAijm wAaet-rwha HaTumAaaH AaOabijr min-HaaAaaraec׃ 13.3  wHaajaaH kij-jinaabeA Aijxx Oowd wAaamrw Aelaajw Aaabijw wAimow joldaajw loA tihjaeH kij xxaeqaer dibartaa bxxem jHwaaH wdqaaruHw AaabijHw wAimow joldaajw bHinaabAow׃ 13.4  wHaajaaH bajowm HaHwA jeboxxw HanbijAijm Aijxx mehaezjonow bHinaabAotow wloA jilbxxw Aadaeraet xeOaar lmaOan kahexx׃ 13.5  wAaamar loA naabijA Aaanokij Aijxx-Oobed AadaamaaH Aaanokij kij Aaadaam Hiqnanij minOwraaj׃ 13.6  wAaamar Aelaajw maaH Hamakowt HaaAelaeH bejn jaadaejkaa wAaamar Aaxxaer Hukejtij bejt mAaHabaaj׃ s 13.7  haeraeb Owrij Oal-roOij wOal-gaebaer Oamijtij nAum jHwaaH cbaaAowt Hak Aaet-HaaroOaeH wtpwcaejnaa HacoAn waHaxxibotij jaadij Oal-HacoOarijm׃ 13.8  wHaajaaH bkaal-HaaAaaraec nAum-jHwaaH pij-xxnajim baaH jikaartw jigwaaOw wHaxxlixxijt jiwaataer baaH׃ 13.9  wHebeAtij Aaet-Haxxlixxijt baaAexx wcraptijm kicrop Aaet-Hakaesaep wbhantijm kibhon Aaet-HazaaHaab HwA jiqraaA bixxmij waAanij AaeOaenaeH Aotow Aaamartij Oamij HwA wHwA joAmar jHwaaH AaeloHaaj׃ s

13.1  ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דויד ולישבי ירושלם לחטאת ולנדה׃ 13.2  והיה ביום ההוא נאם ׀ יהוה צבאות אכרית את־שמות העצבים מן־הארץ ולא יזכרו עוד וגם את־הנביאים ואת־רוח הטמאה אעביר מן־הארץ׃ 13.3  והיה כי־ינבא איש עוד ואמרו אליו אביו ואמו ילדיו לא תחיה כי שקר דברת בשם יהוה ודקרהו אביהו ואמו ילדיו בהנבאו׃ 13.4  והיה ׀ ביום ההוא יבשו הנביאים איש מחזינו בהנבאתו ולא ילבשו אדרת שער למען כחש׃ 13.5  ואמר לא נביא אנכי איש־עבד אדמה אנכי כי אדם הקנני מנעורי׃ 13.6  ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי׃ ס 13.7  חרב עורי על־רעי ועל־גבר עמיתי נאם יהוה צבאות הך את־הרעה ותפוצין הצאן והשבתי ידי על־הצערים׃ 13.8  והיה בכל־הארץ נאם־יהוה פי־שנים בה יכרתו יגועו והשלשית יותר בה׃ 13.9  והבאתי את־השלשית באש וצרפתים כצרף את־הכסף ובחנתים כבחן את־הזהב הוא ׀ יקרא בשמי ואני אענה אתו אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי׃ ס

13.1  bjwm HHwA jHjH mqwr npth lbjt dwjd wljxbj jrwxlm lhTAt wlndH׃ 13.2  wHjH bjwm HHwA nAm jHwH cbAwt Akrjt At-xmwt HOcbjm mn-HArc wlA jzkrw Owd wgm At-HnbjAjm wAt-rwh HTmAH AObjr mn-HArc׃ 13.3  wHjH kj-jnbA Ajx Owd wAmrw Aljw Abjw wAmw jldjw lA thjH kj xqr dbrt bxm jHwH wdqrHw AbjHw wAmw jldjw bHnbAw׃ 13.4  wHjH bjwm HHwA jbxw HnbjAjm Ajx mhzjnw bHnbAtw wlA jlbxw Adrt xOr lmOn khx׃ 13.5  wAmr lA nbjA Ankj Ajx-Obd AdmH Ankj kj Adm Hqnnj mnOwrj׃ 13.6  wAmr Aljw mH Hmkwt HAlH bjn jdjk wAmr Axr Hkjtj bjt mAHbj׃ s 13.7  hrb Owrj Ol-rOj wOl-gbr Omjtj nAm jHwH cbAwt Hk At-HrOH wtpwcjn HcAn wHxbtj jdj Ol-HcOrjm׃ 13.8  wHjH bkl-HArc nAm-jHwH pj-xnjm bH jkrtw jgwOw wHxlxjt jwtr bH׃ 13.9  wHbAtj At-Hxlxjt bAx wcrptjm kcrp At-Hksp wbhntjm kbhn At-HzHb HwA jqrA bxmj wAnj AOnH Atw Amrtj Omj HwA wHwA jAmr jHwH AlHj׃ s

13.1  In die illa erit fons patens domui David et habitantibus Ierusalem pro peccatis et immunditia. 13.2  Et erit in die illa, dicit Dominus exercituum, disperdam nomina idolorum de terra, et non memorabuntur ultra; et pseudoprophetas et spiritum immundum auferam de terra. 13.3  Et erit: cum prophetaverit quispiam ultra, dicent ei pater eius et mater eius, qui genuerunt eum: “Non vives, quia mendacium locutus es in nomine Domini”; et configent eum pater eius et mater eius, qui genuerunt eum, cum prophetaverit. 13.4  Et erit: in die illa confundentur prophetae, unusquisque ex visione sua, cum prophetaverit; nec operientur pallio saccino, ut mentiantur, 13.5  sed dicet: “Non sum propheta; homo operans terram ego sum, quoniam terra est possessio mea ab adulescentia mea”. 13.6  Et dicetur ei: “Quid sunt plagae istae in medio manuum tuarum?”. Et dicet: “His plagatus sum in domo eorum, qui diligebant me”. 13.7  Framea, suscitare super pastorem meum et super virum cohaerentem mihi, dicit Dominus exercituum. Percute pastorem, et dispergentur oves, et convertam manum meam contra parvulos. 13.8  Et erit in omni terra, dicit Dominus: partes duae in ea dispergentur et deficient, et tertia pars relinquetur in ea; 13.9  et ducam tertiam partem per ignem et purgabo eos, sicut purgatur argentum, et probabo eos, sicut probatur aurum: ipse vocabit nomen meum, et ego exaudiam eum. Dicam: Populus meus est ille; et ipse dicet: “Dominus est Deus meus”.

14.1  Siehe, es kommt ein Tag des HERRN, da man deine Beute in deiner Mitte verteilen wird! 14.2  Da werde ich alle Nationen bei Jerusalem zum Kriege versammeln; und die Stadt wird erobert, die Häuser werden geplündert und die Frauen geschändet werden; und die Hälfte der Stadt muß in die Gefangenschaft wandern, der Rest aber soll nicht aus der Stadt ausgerottet werden. 14.3  Aber der HERR wird ausziehen und streiten wieder jene Nationen, wie dereinst am Tage seines Kampfes, am Tage der Schlacht. 14.4  Und seine Füße werden an jenem Tage auf dem Ölberg stehen, der vor Jerusalem gegen Morgen liegt; da wird sich der Ölberg in der Mitte spalten, daß es von Sonnenaufgang nach dem Meere hin ein sehr großes Tal geben und die eine Hälfte des Berges nach Norden, die andere nach Süden zurückweichen wird. 14.5  Da werdet ihr in das Tal meiner Berge fliehen; denn das Tal zwischen den Bergen wird bis nach Azel reichen; und ihr werdet fliehen, wie ihr geflohen seid vor dem Erdbeben in den Tagen Ussias, des Königs von Juda. Dann wird der HERR, mein Gott, kommen und alle Heiligen mit dir! 14.6  An jenem Tage wird kein Licht sein; die glänzenden Gestirne werden gerinnen. 14.7  Und es wird ein einziger Tag sein (er ist dem HERRN bekannt), weder Tag noch Nacht; und es wird geschehen: zur Abendzeit wird es licht werden. 14.8  An jenem Tage werden lebendige Wasser von Jerusalem ausfließen, die eine Hälfte in das östliche, die andere in das westliche Meer; Sommer und Winter wird es so bleiben. 14.9  Und der HERR wird über die ganze Erde König werden. An jenem Tage wird nur ein HERR sein und sein Name nur einer. 14.10  Das ganze Land von Geba bis Rimmon, südlich von Jerusalem, wird in eine Ebene verwandelt werden. Jerusalem aber wird erhöht sein und an seiner Stätte bewohnt werden, vom Tore Benjamin bis an die Stelle des ersten Tors, bis an das Ecktor, und vom Turm Hananeel bis zu den Keltern des Königs. 14.11  Und sie werden darin wohnen; und es wird kein Bannfluch mehr sein, und Jerusalem wird sicher wohnen. 14.12  Das aber wird die Plage sein, mit welcher der HERR alle Völker schlagen wird, die wider Jerusalem zu Felde gezogen sind: ihr Fleisch wird verfaulen, während sie noch auf ihren Füßen stehen; ihre Augen werden verfaulen in ihren Höhlen, und ihre Zunge wird verfaulen in ihrem Munde. 14.13  Auch wird an jenem Tage eine große Verwirrung vom HERRN über sie kommen, daß einer des andern Hand packen und einer gegen den andern die Hand erheben wird. 14.14  Aber auch Juda wird kämpfen bei Jerusalem, und es wird der Reichtum aller Heiden ringsum zusammengerafft werden, Gold und Silber und Kleider in großer Menge. 14.15  Die gleiche Plage wird auch den Rossen, Maultieren, Kamelen und Eseln, ja, allem Vieh widerfahren, das in jenen Lagern sein wird. 14.16  Und es wird dazu kommen, daß alle Übriggebliebenen von all den Nationen, die gegen Jerusalem gezogen sind, Jahr für Jahr heraufkommen werden, um den König, den HERRN der Heerscharen, anzubeten und das Laubhüttenfest zu feiern. 14.17  Welche aber von den Geschlechtern der Erde nicht nach Jerusalem hinaufziehen werden, um anzubeten den König, den HERRN der Heerscharen, über die wird kein Regen fallen. 14.18  Und wenn das Geschlecht der Ägypter nicht heraufkommen will, dann wird auch über sie die Plage kommen, mit welcher der HERR die Heiden schlagen wird, die nicht heraufkommen wollen, das Laubhüttenfest zu feiern. 14.19  Das wird die Strafe der Ägypter und die Strafe aller Heiden sein, welche nicht hinaufziehen wollen, das Laubhüttenfest zu feiern. 14.20  An jenem Tage wird auf den Schellen der Rosse stehen: «Heilig dem HERRN»; und die Töpfe im Hause des HERRN werden sein wie die Sprengbecken vor dem Altar. 14.21  Es wird auch jeder Topf in Jerusalem und in Juda dem HERRN der Heerscharen heilig sein, so daß alle, die da opfern wollen, kommen werden und davon nehmen und darin kochen. An jenem Tage wird kein Kanaaniter mehr im Hause des HERRN der Heerscharen sein.

14.1  ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται τοῦ κυρίου καὶ διαμερισθήσεται τὰ σκῦλά σου ἐν σοί 14.2  καὶ ἐπισυνάξω πάντα τὰ ἔθνη ἐπὶ ιερουσαλημ εἰς πόλεμον καὶ ἁλώσεται ἡ πόλις καὶ διαρπαγήσονται αἱ οἰκίαι καὶ αἱ γυναῖκες μολυνθήσονται καὶ ἐξελεύσεται τὸ ἥμισυ τῆς πόλεως ἐν αἰχμαλωσίᾳ οἱ δὲ κατάλοιποι τοῦ λαοῦ μου οὐ μὴ ἐξολεθρευθῶσιν ἐκ τῆς πόλεως 14.3  καὶ ἐξελεύσεται κύριος καὶ παρατάξεται ἐν τοῖς ἔθνεσιν ἐκείνοις καθὼς ἡμέρα παρατάξεως αὐτοῦ ἐν ἡμέρᾳ πολέμου 14.4  καὶ στήσονται οἱ πόδες αὐτοῦ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐπὶ τὸ ὄρος τῶν ἐλαιῶν τὸ κατέναντι ιερουσαλημ ἐξ ἀνατολῶν καὶ σχισθήσεται τὸ ὄρος τῶν ἐλαιῶν τὸ ἥμισυ αὐτοῦ πρὸς ἀνατολὰς καὶ τὸ ἥμισυ αὐτοῦ πρὸς θάλασσαν χάος μέγα σφόδρα καὶ κλινεῖ τὸ ἥμισυ τοῦ ὄρους πρὸς βορρᾶν καὶ τὸ ἥμισυ αὐτοῦ πρὸς νότον 14.5  καὶ ἐμφραχθήσεται φάραγξ ὀρέων μου καὶ ἐγκολληθήσεται φάραγξ ὀρέων ἕως ιασολ καὶ ἐμφραχθήσεται καθὼς ἐνεφράγη ἐν ταῖς ἡμέραις τοῦ σεισμοῦ ἐν ἡμέραις οζιου βασιλέως ιουδα καὶ ἥξει κύριος ὁ θεός μου καὶ πάντες οἱ ἅγιοι μετ' αὐτοῦ 14.6  ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ οὐκ ἔσται φῶς καὶ ψῦχος καὶ πάγος 14.7  ἔσται μίαν ἡμέραν καὶ ἡ ἡμέρα ἐκείνη γνωστὴ τῷ κυρίῳ καὶ οὐχ ἡμέρα καὶ οὐ νύξ καὶ πρὸς ἑσπέραν ἔσται φῶς 14.8  καὶ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐξελεύσεται ὕδωρ ζῶν ἐξ ιερουσαλημ τὸ ἥμισυ αὐτοῦ εἰς τὴν θάλασσαν τὴν πρώτην καὶ τὸ ἥμισυ αὐτοῦ εἰς τὴν θάλασσαν τὴν ἐσχάτην καὶ ἐν θέρει καὶ ἐν ἔαρι ἔσται οὕτως 14.9  καὶ ἔσται κύριος εἰς βασιλέα ἐπὶ πᾶσαν τὴν γῆν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἔσται κύριος εἷς καὶ τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἕν 14.10  κυκλῶν πᾶσαν τὴν γῆν καὶ τὴν ἔρημον ἀπὸ γαβε ἕως ρεμμων κατὰ νότον ιερουσαλημ ραμα δὲ ἐπὶ τόπου μενεῖ ἀπὸ τῆς πύλης βενιαμιν ἕως τοῦ τόπου τῆς πύλης τῆς πρώτης ἕως τῆς πύλης τῶν γωνιῶν καὶ ἕως τοῦ πύργου ανανεηλ ἕως τῶν ὑποληνίων τοῦ βασιλέως 14.11  κατοικήσουσιν ἐν αὐτῇ καὶ οὐκ ἔσται ἀνάθεμα ἔτι καὶ κατοικήσει ιερουσαλημ πεποιθότως 14.12  καὶ αὕτη ἔσται ἡ πτῶσις ἣν κόψει κύριος πάντας τοὺς λαούς ὅσοι ἐπεστράτευσαν ἐπὶ ιερουσαλημ τακήσονται αἱ σάρκες αὐτῶν ἑστηκότων αὐτῶν ἐπὶ τοὺς πόδας αὐτῶν καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτῶν ῥυήσονται ἐκ τῶν ὀπῶν αὐτῶν καὶ ἡ γλῶσσα αὐτῶν τακήσεται ἐν τῷ στόματι αὐτῶν 14.13  καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἔκστασις κυρίου ἐπ' αὐτοὺς μεγάλη καὶ ἐπιλήμψονται ἕκαστος τῆς χειρὸς τοῦ πλησίον αὐτοῦ καὶ συμπλακήσεται ἡ χεὶρ αὐτοῦ πρὸς χεῖρα τοῦ πλησίον αὐτοῦ 14.14  καὶ ὁ ιουδας παρατάξεται ἐν ιερουσαλημ καὶ συνάξει τὴν ἰσχὺν πάντων τῶν λαῶν κυκλόθεν χρυσίον καὶ ἀργύριον καὶ ἱματισμὸν εἰς πλῆθος σφόδρα 14.15  καὶ αὕτη ἔσται ἡ πτῶσις τῶν ἵππων καὶ τῶν ἡμιόνων καὶ τῶν καμήλων καὶ τῶν ὄνων καὶ πάντων τῶν κτηνῶν τῶν ὄντων ἐν ταῖς παρεμβολαῖς ἐκείναις κατὰ τὴν πτῶσιν ταύτην 14.16  καὶ ἔσται ὅσοι ἐὰν καταλειφθῶσιν ἐκ πάντων τῶν ἐθνῶν τῶν ἐλθόντων ἐπὶ ιερουσαλημ καὶ ἀναβήσονται κατ' ἐνιαυτὸν τοῦ προσκυνῆσαι τῷ βασιλεῖ κυρίῳ παντοκράτορι καὶ τοῦ ἑορτάζειν τὴν ἑορτὴν τῆς σκηνοπηγίας 14.17  καὶ ἔσται ὅσοι ἐὰν μὴ ἀναβῶσιν ἐκ πασῶν τῶν φυλῶν τῆς γῆς εἰς ιερουσαλημ τοῦ προσκυνῆσαι τῷ βασιλεῖ κυρίῳ παντοκράτορι καὶ οὗτοι ἐκείνοις προστεθήσονται 14.18  ἐὰν δὲ φυλὴ αἰγύπτου μὴ ἀναβῇ μηδὲ ἔλθῃ ἐκεῖ καὶ ἐπὶ τούτοις ἔσται ἡ πτῶσις ἣν πατάξει κύριος πάντα τὰ ἔθνη ὅσα ἐὰν μὴ ἀναβῇ τοῦ ἑορτάσαι τὴν ἑορτὴν τῆς σκηνοπηγίας 14.19  αὕτη ἔσται ἡ ἁμαρτία αἰγύπτου καὶ ἡ ἁμαρτία πάντων τῶν ἐθνῶν ὅσα ἂν μὴ ἀναβῇ τοῦ ἑορτάσαι τὴν ἑορτὴν τῆς σκηνοπηγίας 14.20  ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἔσται τὸ ἐπὶ τὸν χαλινὸν τοῦ ἵππου ἅγιον τῷ κυρίῳ παντοκράτορι καὶ ἔσονται οἱ λέβητες οἱ ἐν τῷ οἴκῳ κυρίου ὡς φιάλαι πρὸ προσώπου τοῦ θυσιαστηρίου 14.21  καὶ ἔσται πᾶς λέβης ἐν ιερουσαλημ καὶ ἐν τῷ ιουδα ἅγιον τῷ κυρίῳ παντοκράτορι καὶ ἥξουσιν πάντες οἱ θυσιάζοντες καὶ λήμψονται ἐξ αὐτῶν καὶ ἑψήσουσιν ἐν αὐτοῖς καὶ οὐκ ἔσται χαναναῖος οὐκέτι ἐν τῷ οἴκῳ κυρίου παντοκράτορος ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ

14.1  idoy ehmerai erchontai toy kyrioy kai diameristhehsetai ta skyla soy en soi 14.2  kai episynaxoh panta ta ethneh epi ieroysalehm eis polemon kai alohsetai eh polis kai diarpagehsontai ai oikiai kai ai gynaikes molynthehsontai kai exeleysetai to ehmisy tehs poleohs en aichmalohsia oi de kataloipoi toy laoy moy oy meh exolethreythohsin ek tehs poleohs 14.3  kai exeleysetai kyrios kai parataxetai en tois ethnesin ekeinois kathohs ehmera parataxeohs aytoy en ehmera polemoy 14.4  kai stehsontai oi podes aytoy en teh ehmera ekeineh epi to oros tohn elaiohn to katenanti ieroysalehm ex anatolohn kai schisthehsetai to oros tohn elaiohn to ehmisy aytoy pros anatolas kai to ehmisy aytoy pros thalassan chaos mega sphodra kai klinei to ehmisy toy oroys pros borran kai to ehmisy aytoy pros noton 14.5  kai emphrachthehsetai pharagx oreohn moy kai egkollehthehsetai pharagx oreohn eohs iasol kai emphrachthehsetai kathohs enephrageh en tais ehmerais toy seismoy en ehmerais ozioy basileohs ioyda kai ehxei kyrios o theos moy kai pantes oi agioi met' aytoy 14.6  en ekeineh teh ehmera oyk estai phohs kai psychos kai pagos 14.7  estai mian ehmeran kai eh ehmera ekeineh gnohsteh toh kyrioh kai oych ehmera kai oy nyx kai pros esperan estai phohs 14.8  kai en teh ehmera ekeineh exeleysetai ydohr zohn ex ieroysalehm to ehmisy aytoy eis tehn thalassan tehn prohtehn kai to ehmisy aytoy eis tehn thalassan tehn eschatehn kai en therei kai en eari estai oytohs 14.9  kai estai kyrios eis basilea epi pasan tehn gehn en teh ehmera ekeineh estai kyrios eis kai to onoma aytoy en 14.10  kyklohn pasan tehn gehn kai tehn erehmon apo gabe eohs remmohn kata noton ieroysalehm rama de epi topoy menei apo tehs pylehs beniamin eohs toy topoy tehs pylehs tehs prohtehs eohs tehs pylehs tohn gohniohn kai eohs toy pyrgoy ananeehl eohs tohn ypolehniohn toy basileohs 14.11  katoikehsoysin en ayteh kai oyk estai anathema eti kai katoikehsei ieroysalehm pepoithotohs 14.12  kai ayteh estai eh ptohsis ehn kopsei kyrios pantas toys laoys osoi epestrateysan epi ieroysalehm takehsontai ai sarkes aytohn estehkotohn aytohn epi toys podas aytohn kai oi ophthalmoi aytohn ryehsontai ek tohn opohn aytohn kai eh glohssa aytohn takehsetai en toh stomati aytohn 14.13  kai estai en teh ehmera ekeineh ekstasis kyrioy ep' aytoys megaleh kai epilehmpsontai ekastos tehs cheiros toy plehsion aytoy kai symplakehsetai eh cheir aytoy pros cheira toy plehsion aytoy 14.14  kai o ioydas parataxetai en ieroysalehm kai synaxei tehn ischyn pantohn tohn laohn kyklothen chrysion kai argyrion kai imatismon eis plehthos sphodra 14.15  kai ayteh estai eh ptohsis tohn ippohn kai tohn ehmionohn kai tohn kamehlohn kai tohn onohn kai pantohn tohn ktehnohn tohn ontohn en tais parembolais ekeinais kata tehn ptohsin taytehn 14.16  kai estai osoi ean kataleiphthohsin ek pantohn tohn ethnohn tohn elthontohn epi ieroysalehm kai anabehsontai kat' eniayton toy proskynehsai toh basilei kyrioh pantokratori kai toy eortazein tehn eortehn tehs skehnopehgias 14.17  kai estai osoi ean meh anabohsin ek pasohn tohn phylohn tehs gehs eis ieroysalehm toy proskynehsai toh basilei kyrioh pantokratori kai oytoi ekeinois prostethehsontai 14.18  ean de phyleh aigyptoy meh anabeh mehde eltheh ekei kai epi toytois estai eh ptohsis ehn pataxei kyrios panta ta ethneh osa ean meh anabeh toy eortasai tehn eortehn tehs skehnopehgias 14.19  ayteh estai eh amartia aigyptoy kai eh amartia pantohn tohn ethnohn osa an meh anabeh toy eortasai tehn eortehn tehs skehnopehgias 14.20  en teh ehmera ekeineh estai to epi ton chalinon toy ippoy agion toh kyrioh pantokratori kai esontai oi lebehtes oi en toh oikoh kyrioy ohs phialai pro prosohpoy toy thysiastehrioy 14.21  kai estai pas lebehs en ieroysalehm kai en toh ioyda agion toh kyrioh pantokratori kai ehxoysin pantes oi thysiazontes kai lehmpsontai ex aytohn kai epsehsoysin en aytois kai oyk estai chananaios oyketi en toh oikoh kyrioy pantokratoros en teh ehmera ekeineh

14.1  הִנֵּה יֹום־בָּא לַיהוָה וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּךְ׃ 14.2  וְאָסַפְתִּי אֶת־כָּל־הַגֹּויִם ׀ אֶל־יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים וְהַנָּשִׁים [תִּשָּׁגַלְנָה כ] (תִּשָּׁכַבְנָה ק) וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגֹּולָה וְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן־הָעִיר׃ 14.3  וְיָצָא יְהוָה וְנִלְחַם בַּגֹּויִם הָהֵם כְּיֹום הִלָּחֲמֹו בְּיֹום קְרָב׃ 14.4  וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיֹּום־הַהוּא עַל־הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיֹו מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדֹולָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפֹונָה וְחֶצְיֹו־נֶגְבָּה׃ 14.5  וְנַסְתֶּם גֵּיא־הָרַי כִּי־יַגִּיעַ גֵּי־הָרִים אֶל־אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי כָּל־קְדֹשִׁים עִמָּךְ׃ 14.6  וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא לֹא־יִהְיֶה אֹור יְקָרֹות [יִקְפְּאוּן כ] (וְקִפָּאֹון׃ ק) 14.7  וְהָיָה יֹום־אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהוָה לֹא־יֹום וְלֹא־לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת־עֶרֶב יִהְיֶה־אֹור׃ 14.8  וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם־חַיִּים מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָם אֶל־הַיָּם הַקַּדְמֹונִי וְחֶצְיָם אֶל־הַיָּם הָאַחֲרֹון בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה׃ 14.9  וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ בַּיֹּום הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמֹו אֶחָד׃ 14.10  יִסֹּוב כָּל־הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה מִגֶּבַע לְרִמֹּון נֶגֶב יְרוּשָׁלִָם וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ לְמִשַּׁעַר בִּנְיָמִן עַד־מְקֹום שַׁעַר הָרִאשֹׁון עַד־שַׁעַר הַפִּנִּים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ׃ 14.11  וְיָשְׁבוּ בָהּ וְחֵרֶם לֹא יִהְיֶה־עֹוד וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם לָבֶטַח׃ 14.12  וְזֹאת ׀ תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְהוָה אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל־יְרוּשָׁלִָם הָמֵק ׀ בְּשָׂרֹו וְהוּא עֹמֵד עַל־רַגְלָיו וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן וּלְשֹׁונֹו תִּמַּק בְּפִיהֶם׃ 14.13  וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא תִּהְיֶה מְהוּמַת־יְהוָה רַבָּה בָּהֶם וְהֶחֱזִיקוּ אִישׁ יַד רֵעֵהוּ וְעָלְתָה יָדֹו עַל־יַד רֵעֵהוּ׃ 14.14  וְגַם־יְהוּדָה תִּלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָם וְאֻסַּף חֵיל כָּל־הַגֹּויִם סָבִיב זָהָב וָכֶסֶף וּבְגָדִים לָרֹב מְאֹד׃ 14.15  וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס הַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמֹור וְכָל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּמַּחֲנֹות הָהֵמָּה כַּמַּגֵּפָה הַזֹּאת׃ 14.16  וְהָיָה כָּל־הַנֹּותָר מִכָּל־הַגֹּויִם הַבָּאִים עַל־יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאֹות וְלָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכֹּות׃ 14.17  וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא־יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחֹות הָאָרֶץ אֶל־יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאֹות וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם׃ 14.18  וְאִם־מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא־תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְהוָה אֶת־הַגֹּויִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכֹּות׃ 14.19  זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם וְחַטַּאת כָּל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכֹּות׃ 14.20  בַּיֹּום הַהוּא יִהְיֶה עַל־מְצִלֹּות הַסּוּס קֹדֶשׁ לַיהוָה וְהָיָה הַסִּירֹות בְּבֵית יְהוָה כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ׃ 14.21  וְהָיָה כָּל־סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוָה צְבָאֹות וּבָאוּ כָּל־הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם וְלֹא־יִהְיֶה כְנַעֲנִי עֹוד בְּבֵית־יְהוָה צְבָאֹות בַּיֹּום הַהוּא׃

14.1  HineH jowm-baaA lajHwaaH whulaq xxlaalek bqirbek׃ 14.2  wAaasaptij Aaet-kaal-Hagowjim Aael-jrwxxaalaim lamilhaamaaH wnilkdaaH HaaOijr wnaaxxasw Habaatijm wHanaaxxijm [tixxaagalnaaH k] (tixxaakabnaaH q) wjaacaaA hacij HaaOijr bagowlaaH wjaetaer HaaOaam loA jikaaret min-HaaOijr׃ 14.3  wjaacaaA jHwaaH wnilham bagowjim HaaHem kjowm Hilaahamow bjowm qraab׃ 14.4  wOaamdw raglaajw bajowm-HaHwA Oal-Har Hazetijm Aaxxaer Oal-pnej jrwxxaalaim miqaedaem wnibqaO Har Hazejtijm mehaecjow mizraahaaH waajaamaaH gejA gdowlaaH mAod wmaaxx hacij HaaHaar caapownaaH whaecjow-naegbaaH׃ 14.5  wnastaem gejA-Haaraj kij-jagijOa gej-Haarijm Aael-Aaacal wnastaem kaAaxxaer nastaem mipnej HaaraOaxx bijmej OuzijaaH maelaek-jHwdaaH wbaaA jHwaaH AaeloHaj kaal-qdoxxijm Oimaak׃ 14.6  wHaajaaH bajowm HaHwA loA-jiHjaeH Aowr jqaarowt [jiqpAwn k] (wqipaaAown׃ q) 14.7  wHaajaaH jowm-Aaehaad HwA jiwaadaO lajHwaaH loA-jowm wloA-laajlaaH wHaajaaH lOet-Oaeraeb jiHjaeH-Aowr׃ 14.8  wHaajaaH bajowm HaHwA jecAw majim-hajijm mijrwxxaalaim haecjaam Aael-Hajaam Haqadmownij whaecjaam Aael-Hajaam HaaAaharown baqajic wbaahoraep jiHjaeH׃ 14.9  wHaajaaH jHwaaH lmaelaek Oal-kaal-HaaAaaraec bajowm HaHwA jiHjaeH jHwaaH Aaehaad wxxmow Aaehaad׃ 14.10  jisowb kaal-HaaAaaraec kaaOaraabaaH migaebaO lrimown naegaeb jrwxxaalaaim wraaAamaaH wjaaxxbaaH tahtaejHaa lmixxaOar binjaamin Oad-mqowm xxaOar HaariAxxown Oad-xxaOar Hapinijm wmigdal hananAel Oad jiqbej Hamaelaek׃ 14.11  wjaaxxbw baaH wheraem loA jiHjaeH-Oowd wjaaxxbaaH jrwxxaalaim laabaeTah׃ 14.12  wzoAt tiHjaeH HamagepaaH Aaxxaer jigop jHwaaH Aaet-kaal-HaaOamijm Aaxxaer caabAw Oal-jrwxxaalaaim Haameq bxaarow wHwA Oomed Oal-raglaajw wOejnaajw timaqnaaH bhorejHaen wlxxownow timaq bpijHaem׃ 14.13  wHaajaaH bajowm HaHwA tiHjaeH mHwmat-jHwaaH rabaaH baaHaem wHaehaezijqw Aijxx jad reOeHw wOaaltaaH jaadow Oal-jad reOeHw׃ 14.14  wgam-jHwdaaH tilaahem bijrwxxaalaaim wAusap hejl kaal-Hagowjim saabijb zaaHaab waakaesaep wbgaadijm laarob mAod׃ 14.15  wken tiHjaeH magepat Hasws Hapaeraed Hagaamaal wHahamowr wkaal-HabHemaaH Aaxxaer jiHjaeH bamahanowt HaaHemaaH kamagepaaH HazoAt׃ 14.16  wHaajaaH kaal-Hanowtaar mikaal-Hagowjim HabaaAijm Oal-jrwxxaalaaim wOaalw midej xxaanaaH bxxaanaaH lHixxtahawot lmaelaek jHwaaH cbaaAowt wlaahog Aaet-hag Hasukowt׃ 14.17  wHaajaaH Aaxxaer loA-jaOalaeH meAet mixxphowt HaaAaaraec Aael-jrwxxaalaim lHixxtahawot lmaelaek jHwaaH cbaaAowt wloA OalejHaem jiHjaeH Hagaaxxaem׃ 14.18  wAim-mixxpahat micrajim loA-taOalaeH wloA baaAaaH wloA OalejHaem tiHjaeH HamagepaaH Aaxxaer jigop jHwaaH Aaet-Hagowjim Aaxxaer loA jaOalw laahog Aaet-hag Hasukowt׃ 14.19  zoAt tiHjaeH haTaAt micraajim whaTaAt kaal-Hagowjim Aaxxaer loA jaOalw laahog Aaet-hag Hasukowt׃ 14.20  bajowm HaHwA jiHjaeH Oal-mcilowt Hasws qodaexx lajHwaaH wHaajaaH Hasijrowt bbejt jHwaaH kamizraaqijm lipnej Hamizbeha׃ 14.21  wHaajaaH kaal-sijr bijrwxxaalaim wbijHwdaaH qodaexx lajHwaaH cbaaAowt wbaaAw kaal-Hazobhijm wlaaqhw meHaem wbixxlw baaHaem wloA-jiHjaeH knaOanij Oowd bbejt-jHwaaH cbaaAowt bajowm HaHwA׃

14.1  הנה יום־בא ליהוה וחלק שללך בקרבך׃ 14.2  ואספתי את־כל־הגוים ׀ אל־ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים [תשגלנה כ] (תשכבנה ק) ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן־העיר׃ 14.3  ויצא יהוה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב׃ 14.4  ועמדו רגליו ביום־ההוא על־הר הזתים אשר על־פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו־נגבה׃ 14.5  ונסתם גיא־הרי כי־יגיע גי־הרים אל־אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך־יהודה ובא יהוה אלהי כל־קדשים עמך׃ 14.6  והיה ביום ההוא לא־יהיה אור יקרות [יקפאון כ] (וקפאון׃ ק) 14.7  והיה יום־אחד הוא יודע ליהוה לא־יום ולא־לילה והיה לעת־ערב יהיה־אור׃ 14.8  והיה ׀ ביום ההוא יצאו מים־חיים מירושלם חצים אל־הים הקדמוני וחצים אל־הים האחרון בקיץ ובחרף יהיה׃ 14.9  והיה יהוה למלך על־כל־הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד׃ 14.10  יסוב כל־הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד־מקום שער הראשון עד־שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך׃ 14.11  וישבו בה וחרם לא יהיה־עוד וישבה ירושלם לבטח׃ 14.12  וזאת ׀ תהיה המגפה אשר יגף יהוה את־כל־העמים אשר צבאו על־ירושלם המק ׀ בשרו והוא עמד על־רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם׃ 14.13  והיה ביום ההוא תהיה מהומת־יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על־יד רעהו׃ 14.14  וגם־יהודה תלחם בירושלם ואסף חיל כל־הגוים סביב זהב וכסף ובגדים לרב מאד׃ 14.15  וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל־הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה כמגפה הזאת׃ 14.16  והיה כל־הנותר מכל־הגוים הבאים על־ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את־חג הסכות׃ 14.17  והיה אשר לא־יעלה מאת משפחות הארץ אל־ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות ולא עליהם יהיה הגשם׃ 14.18  ואם־משפחת מצרים לא־תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף יהוה את־הגוים אשר לא יעלו לחג את־חג הסכות׃ 14.19  זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל־הגוים אשר לא יעלו לחג את־חג הסכות׃ 14.20  ביום ההוא יהיה על־מצלות הסוס קדש ליהוה והיה הסירות בבית יהוה כמזרקים לפני המזבח׃ 14.21  והיה כל־סיר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל־הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא־יהיה כנעני עוד בבית־יהוה צבאות ביום ההוא׃

14.1  HnH jwm-bA ljHwH whlq xllk bqrbk׃ 14.2  wAsptj At-kl-Hgwjm Al-jrwxlm lmlhmH wnlkdH HOjr wnxsw Hbtjm wHnxjm [txglnH k] (txkbnH q) wjcA hcj HOjr bgwlH wjtr HOm lA jkrt mn-HOjr׃ 14.3  wjcA jHwH wnlhm bgwjm HHm kjwm Hlhmw bjwm qrb׃ 14.4  wOmdw rgljw bjwm-HHwA Ol-Hr Hztjm Axr Ol-pnj jrwxlm mqdm wnbqO Hr Hzjtjm mhcjw mzrhH wjmH gjA gdwlH mAd wmx hcj HHr cpwnH whcjw-ngbH׃ 14.5  wnstm gjA-Hrj kj-jgjO gj-Hrjm Al-Acl wnstm kAxr nstm mpnj HrOx bjmj OzjH mlk-jHwdH wbA jHwH AlHj kl-qdxjm Omk׃ 14.6  wHjH bjwm HHwA lA-jHjH Awr jqrwt [jqpAwn k] (wqpAwn׃ q) 14.7  wHjH jwm-Ahd HwA jwdO ljHwH lA-jwm wlA-ljlH wHjH lOt-Orb jHjH-Awr׃ 14.8  wHjH bjwm HHwA jcAw mjm-hjjm mjrwxlm hcjm Al-Hjm Hqdmwnj whcjm Al-Hjm HAhrwn bqjc wbhrp jHjH׃ 14.9  wHjH jHwH lmlk Ol-kl-HArc bjwm HHwA jHjH jHwH Ahd wxmw Ahd׃ 14.10  jswb kl-HArc kOrbH mgbO lrmwn ngb jrwxlm wrAmH wjxbH thtjH lmxOr bnjmn Od-mqwm xOr HrAxwn Od-xOr Hpnjm wmgdl hnnAl Od jqbj Hmlk׃ 14.11  wjxbw bH whrm lA jHjH-Owd wjxbH jrwxlm lbTh׃ 14.12  wzAt tHjH HmgpH Axr jgp jHwH At-kl-HOmjm Axr cbAw Ol-jrwxlm Hmq bxrw wHwA Omd Ol-rgljw wOjnjw tmqnH bhrjHn wlxwnw tmq bpjHm׃ 14.13  wHjH bjwm HHwA tHjH mHwmt-jHwH rbH bHm wHhzjqw Ajx jd rOHw wOltH jdw Ol-jd rOHw׃ 14.14  wgm-jHwdH tlhm bjrwxlm wAsp hjl kl-Hgwjm sbjb zHb wksp wbgdjm lrb mAd׃ 14.15  wkn tHjH mgpt Hsws Hprd Hgml wHhmwr wkl-HbHmH Axr jHjH bmhnwt HHmH kmgpH HzAt׃ 14.16  wHjH kl-Hnwtr mkl-Hgwjm HbAjm Ol-jrwxlm wOlw mdj xnH bxnH lHxthwt lmlk jHwH cbAwt wlhg At-hg Hskwt׃ 14.17  wHjH Axr lA-jOlH mAt mxphwt HArc Al-jrwxlm lHxthwt lmlk jHwH cbAwt wlA OljHm jHjH Hgxm׃ 14.18  wAm-mxpht mcrjm lA-tOlH wlA bAH wlA OljHm tHjH HmgpH Axr jgp jHwH At-Hgwjm Axr lA jOlw lhg At-hg Hskwt׃ 14.19  zAt tHjH hTAt mcrjm whTAt kl-Hgwjm Axr lA jOlw lhg At-hg Hskwt׃ 14.20  bjwm HHwA jHjH Ol-mclwt Hsws qdx ljHwH wHjH Hsjrwt bbjt jHwH kmzrqjm lpnj Hmzbh׃ 14.21  wHjH kl-sjr bjrwxlm wbjHwdH qdx ljHwH cbAwt wbAw kl-Hzbhjm wlqhw mHm wbxlw bHm wlA-jHjH knOnj Owd bbjt-jHwH cbAwt bjwm HHwA׃

14.1  Ecce venit dies Domino, et dividentur spolia tua in me dio tui, 14.2  et congregabo omnes gentes ad Ierusalem in proelium, et capietur civitas, et vastabuntur domus, et mulieres violabuntur; et egredietur media pars civitatis in captivitatem, et reliquum populi non auferetur ex urbe. 14.3  Et egredietur Dominus et proeliabitur contra gentes illas, sicut proeliatus est in die certaminis. 14.4  Et stabunt pedes eius in die illa super montem Olivarum, qui est contra Ierusalem ad orientem; et scindetur mons Olivarum ex media parte sui ad orientem et ad occidentem, praerupto grandi valde, et separabitur medium montis ad aquilonem et medium eius ad meridiem. 14.5  Et fugietis ad vallem montium eorum, quoniam vallis montium pertinget usque ad Iasol; et fugietis, sicut fugistis a facie terraemotus in diebus Oziae regis Iudae, et veniet Dominus Deus meus, omnesque sancti cum eo. 14.6  Erit: in die illa non erit lux sed frigus et gelu; 14.7  et erit dies una, quae nota est Domino, non dies neque nox; et in tempore vesperi erit lux. 14.8  Et erit: in die illa exibunt aquae vivae de Ierusalem, medium earum ad mare orientale, et medium earum ad mare occidentale: in aestate et in hieme erunt. 14.9  Et erit Dominus rex super omnem terram: in die illa erit Dominus unus, et erit nomen eius unum. 14.10  Et revertetur omnis terra in desertum, a Gabaa usque ad Remmon ad austrum Ierusalem, quae exaltabitur et habitabitur in loco suo, a porta Beniamin usque ad locum portae Prioris, et usque ad portam Angulorum, et a turre Hananeel usque ad Torcularia regis. 14.11  Et habitabunt in ea, et anathema non erit amplius; sed habitabitur Ierusalem secura. 14.12  Et haec erit plaga, qua percutiet Dominus omnes gentes, quae pugnaverunt adversus Ierusalem: tabescet caro uniuscuiusque stantis super pedes suos, et oculi eius contabescent in foraminibus suis, et lingua eius contabescet in ore suo. 14.13  In die illa erit tumultus Domini magnus in eis, et apprehendet vir manum proximi sui, et elevabitur manus eius super manum proximi sui. 14.14  Sed et Iudas pugnabit in Ierusalem, et congregabuntur divitiae omnium gentium in circuitu, aurum et argentum et vestes multae nimis. 14.15  Et sic erit ruina equi, muli, cameli et asini et omnium iumentorum, quae fuerint in castris illis, sicut ruina haec. 14.16  Et omnes, qui reliqui fuerint de universis gentibus, quae venerunt contra Ierusalem, ascendent ab anno in annum, ut adorent Regem, Dominum exercituum, et celebrent festivitatem Tabernaculorum. 14.17  Et erit: qui non ascenderit de familiis terrae ad Ierusalem, ut adoret Regem, Dominum exercituum, non erit super eos imber. 14.18  Quod et si familia Aegypti non ascenderit et non venerit, super eos erit plaga, qua percutit Dominus gentes, quae non ascenderint ad celebrandam festivitatem Tabernaculorum. 14.19  Haec erit poena Aegypti, et haec poena omnium gentium, quae non ascenderint ad celebrandam festivitatem Tabernaculorum. 14.20  In die illa erit super tintinnabula equorum; “Sanctum Domino”; et erunt lebetes in domo Domini quasi phialae coram altari. 14.21  Et erit omnis lebes in Ierusalem et in Iuda sanctificatus Domino exercituum; et venient omnes immolantes et sument ex eis et coquent in eis, et non erit mercator ultra in domo Domini exercituum in die illo ”.